|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
זוריק דיין (אחיו של משה דיין ואבא של האלוף עוזי דיין)
האמת על מלחמת העצמאות: ניצול הצלחה – פרק 20

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ז') ניתוח דרוזי ויהודי של המערכה

דיווח המג"ד הדרוזי של צבא ההצלה, שכיב והאב, לדמשק; הנשק של צבא ההצלה לא היה תקין; תושבים מהכפר ירכא הצטרפו לגדוד צבא ההצלה; נפגעים רבים בצבא ההצלה; הערכה של שכיב והאב את כוחם של היהודים ואת ארגון ה"הגנה"; דיווח אגף המבצעים של ארגון ה"הגנה" על הקרב; ניתוח המח"ט, משה כרמל, את המערכה; פשיטה של כוח פלמ"ח על מצודת שפרעם; גוויות מושחתות של זוהר דיין ופקודיו
02/11/2018  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה   |   תגובות


1. "עלינו לשחרר עם מאויבו האכזרי"

דיווחו של שכיב והאב לדמשק: "ב-16 באפריל בבוקר נכנסו כוחות האויב לקסייר ולהושה. הם הרסו את הבתים שבעליהם ברחו לשאפר עאמר (שפרעם) והתבצרו בתוך הכפרים האלה. אנשינו יצאו להילחם בהם, ואני הזעקתי את הכפריים מהסביבה, שהיו חמושים. נכנסנו לקרב עם האויב בשעה שמונה בבוקר. הצלחנו לחדור אל תוך הכפר הושה, אחרי התנגשות עם משוריינים בתוך הכפר. כוחותינו לחמו פנים אל פנים עם האויב והשתמשו בנשק קר. לאחר שעתיים נסוג האויב אל הכפר קסייר, במרחק מאתיים מטרים מהושה. האיגוף הצפון מערבי שלנו ריתק את קו הנסיגה של האויב. הקרבות נמשכו כך עד שעה שלוש אחר-הצהריים. אז הגיעה אל היהודים, מצד מערב, תגבורת מן הישובים הקרובים לקסייר. תגבורת זו הגיעה במשוריינים אשר פתחו עלינו באש מתותחים כבדים. אך אנו לא זזנו, למרות האש הקטלנית, עד הערב. באותה מערכה ניסינו את המרגמות ששלחתם אלינו, אך מכל עשר פצצות הייתה רק אחת ראויה לשימוש, לכן גבר הייאוש. פינינו את ההרוגים ואת הפצועים משדה המערכה, וחזרנו בלילה אל הבסיס. הכפר קסייר נשאר בידי האויב. מאנשי הגדוד נהרגו עשרים וארבעה, ונפצעו ארבעים ושניים. מתושבי שאפר עאמר נהרגו עשרה ונפצעו עשרה. באותה מערכה הגיעה אלינו תגבורת מאנשי הגדוד החונה בכפר ירכא, ואיתה תושבים מכפר זה. ארבעה מאנשי הגדוד הזה נפצעו. אין לנו ידיעה על מספר האבדות בשורות הכפריים, אך רבים מהם נהרגו.

"מצבנו כאמור חמור מאוד... בתי החולים בעכו ובנצרת גדושים, ומספר ההרוגים עצום. לכן לא יכולנו אלא לשמור על הבסיס בשאפר עאמר. כבר כתבתי על האיחור בתשלום המשכורת; על המחסור בתותחים כבדים; על התחמושת שאזלה, ועל חוסר ההבנה למצבנו. נשארה לנו רק תחמושת לשעת חרום. חוזר אני על דרישותיי הקודמות. לחזק את גדודנו או להחליפו בגדוד אחר. רוח התושבים באזור תלויה ברוח הגדוד שלנו.

"מה רצונכם ממני? איך רוצים אתם שנילחם? האם יתאפשר שחרור הארצות הערביות בצורה זאת ובנשק זה? אם אומנם הליגה הערבית ומפקדת 'צבא ההצלה' מעוניינות בשחרור פלשתין ובהריסת קני הציונים, כרצון כל הערבים, הרי יש צורך בציוד נוסף ובהכנות נוספות. באלוהים, באלוהים, באלוהים! הקרבות עם האויב מ-12 באפריל, עד עתה, אינם נופלים בחשיבותם מהמערכות הכבדות של סוריה נגד הצרפתים האמיצים. מדוע אינכם יודעים להעריך את כישרונו הטכני ואת נשקו הקטלני של האויב? הציונים התכוננו שנתיים לקראת המרד הזה. והנה דוגמאות: משמר העמק; קסטל; טבריה; דיר יאסין – שבו נהרגו גברים, נשים וטף. הרג זה מוכיח שהאויב התכונן למלחמה... יש לזכור כי מלחמתנו עם האויב אינה קרבות גישוש להבנת כוחו בלבד. עלינו לשחרר עם מאויבו האכזרי. ואם ינצח האויב, חס וחלילה, לא יישאר אף ערבי אחד לפליטה".1

בדוח "הדרוזים במלחמה בארץ ישראל", שפרסם אגף המבצעים של צה"ל ב-1 באוגוסט 1948, נאמר שבקרב רמת יוחנן התגלו מעלותיהן ומגרעותיהן הצבאיות של הלוחמים הדרוזים: הם הסתערו בעקשנות תשע פעמים, גילו כושר פיסי ורוח קרב. דייקו בקליעות. ניצלו ביעילות את פני השטח. חיפו היטב באש על התקדמות כוחות החוד. לעומת זאת היה הפיקוד הטאקטי שלהם לקוי, והמורל שלהם ירד אחרי יום לחימה. כשאזלה תחמושתם נסוגו והשאירו עשרות הרוגים".2

2. "עוז הנפש של הטוראים"

בקרבות 16 באפריל נהרגו עשרה לוחמים יהודים, ובכל חמשת ימי הקרבות בגזרה נהרגו שמונה-עשר. בפקודת היום שניסח משה כרמל ב-18 באפריל נכתב: "עם תום הקרבות המרים והעזים בגוש רמת יוחנן, שבהם נגרמו לאויב אבדות כבדות, יחידותיו נהרסו ושרידיו נסו, הנני מביע את הערכתי ללוחמים – מפקדים וטוראים, שעמדו איתנים, נועזים ופעלתנים בקרב. יצוינו קור הרוח וכישרון הניהוג של המפקדים, ועוז הנפש של הטוראים. תצוין במיוחד פלוגה ב' מגדוד 22 שהייתה נתונה יום תמים תחת אש עזה ביותר, בתנאים טופוגראפיים וטאקטיים קשים. היא סבלה קשות והוסיפה להילחם, בהתאם לפקודה, עד רדת הלילה. מפקד הפלוגה שנפצע, הראה דוגמה למנהיגות, לאומץ לב ולשיקול דעת.

"מג"ד 21, סגנו, ומפקדי הפלוגות גילו עקשנות רבה, כראוי ללוחמים מנוסים... קורס מפקדי הכיתות הוכיח ידיעה מקצועית ורוח טובה. כל הלוחמים באים על הברכה. מאמציהם מצטרפים למאמצי צבא ה"הגנה" במלחמתו. כבוד לנופלים במערכה. איחולי החלמה מהירה לפצועים."3

בלילה שבין 17 ל-18 באפריל פשטה על מצודת שפרעם פלוגת הפלמ"ח של ראובן נצר, שתוגברה באנשים מיישובי הסביבה. פקודיו של שכיב והאב ברחו מהמצודה. הפושטים כמעט ולא נתקלו בהתנגדות. ואיש מהם לא נפגע. מן המצודה הכבושה ירו אנשיו של נצר כמכונת ירייה לתוך העיירה שאפר עאמר, והבריחו רבים מתושביה. דב צסיס ואנשי אגף המבצעים של המטכ"ל העריכו שבלילה ההוא היה אפשר להשתלט ללא קרב, לא רק על המצודה, אלא גם על העיירה. צסיס רצה להחזיק במצודת שפרעם, אבל בגליל העליון כבר החלו קרבות ההכרעה, ונצר קיבל הוראה ממטה הפלמ"ח לחזור לגליל. צסיס לא שלח יחידה אחרת אל המצודה.4

3. גוויות מושחתות בידי אדם

את גוויותיהם של זוהר דיין וחמשת חבריו, שנהרגו ב-14באפריל, מצאו ואספו חבריהם, בשבת 17 בחודש. הגוויות, שהובאו לרמת יוחנן היו מושחתות בידי אדם. בני משפחות ההרוגים התבקשו לזהותם. משה דיין ביקש מגיסו, ישראל גפן, לבוא אתו לזיהוי: "אני לא יודע אם אעמוד בזה". אמר לו. דיין הכיר את גוויית אחיו רק על-פי צלקות שהיו עליה. שבתאי טבת, הביוגרף של דיין, כתב: יש לשער כי העובדה שזוהר צעד בראש חייליו, חיזקה אחר כך את תפיסת הרמטכ"ל דיין, כי זה מקומו הנכון של המפקד."5 ואכן כמג"ד וכמח"ט כמלחמת העצמאות, כאלוף פיקוד, ראש אג"ם, כרמטכ"ל וכשר ביטחון (ממלחמת ששת הימים עד אחרי מלחמת יום הכיפורים) היה דיין תמיד במקומות המסוכנים, לא פעם בניגוד להיגיון, ודרש מן המפקדים הקרביים להתנהג כמוהו.

בשבוע הבא: דרוזים מהכרמל הביאו מידע על הגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה"; דרוזים מהכרמל משתדלים למנוע התקפת הגדוד דרוזי על יהודים; ויכוח על היחס לדרוזים מהארץ ישראל; מגעים בין אנשי הש"י הערבי לקצינים מגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה";

הערות

1. א"צ, מכתב שכיב ואהב למפקדה בדמשק, 17 באפריל 1948; צדוק אשל, עמ' 124-123.
2. א"צ, "הדרוזים במלחמה בארץ ישראל", 1 באוגוסט 1948.
3. אשל, עמ' 122-121, 304-295.
4. א"צ, לכל האגפים מסגל; ראיונות עם ראובן נצר ודב צסיס.
5. משה דיין, "אבני דרך", עמ' 57; שבתאי טבת, "משה דיין", עמ' 249.

תאריך:  02/11/2018   |   עודכן:  02/11/2018
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ז') ניתוח דרוזי ויהודי של המערכה
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ראומה
2/11/18 14:20
2
ראומה
2/11/18 14:35
3
אלון פלד
2/11/18 21:36
 
אורי מילשטיין
3/11/18 18:57
4
בת האיכר
4/11/18 15:04
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
מפקד חטיבת "כרמלי", משה כרמל, הגיע למפקדה בקיבוץ רמת יוחנן, ונתקל במג"ד 21 דב צסיס, מיואש. שייח לביב אבו רוקון סיפק נשק שרכש בלבנון, ללוחמים היהודים, והציל אותם מתבוסה; התחמשת אזלה לכוח של אהרון נחשון בהושה, ולכוח של חיים בן דוד בקסייר; ברגע האחרון הגיעה מכונת ירייה שבלמה את ההסתערות התשיעית הדרוזית; לקראת ערב, משה כרמל מתכנן לסגת; תגבורת פלמ"ח הגיע ממשמר העמק; הגרסה הדרוזית לקרב; הדרוזים נסוגים לשפרעם
26/10/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
החלטה לתקוף את הכפרים המוגרבים (מוסלמים) אושה וקסייר; מפקד חטיבת "כרמלי" התגלה כמנותק מן המציאות הצבאית; ירידת מורל בקרב החיילים הדרוזים; בריחת תושבים מאושה ומקסייר; המח"ט משה כרמל והמג"ד דוב צסיס נותרו מאחור; הקרב שהמג"ד הדרוזי ביקש להימנע ממנו; בקרב לחמו הדרוזים באומץ רב, ולשני הצדדים היו אבדות
19/10/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
חיילים יהודים לא מאומנים נשלחים לקרב; הדרוזים מסתערים בשירת קרב דרוזית; חיילים יהודים ומפקדיהם בורחים; התעללות בגוויות; המג"ד ומח"ט של חטיבת "כרמלי" נותרו מאחור בזמן הקרב ולא התערבו; דיווח מעוות על קרב
05/10/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
לימים כתב כרמל שמטרתו ארוכת הטווח של הגדוד הדרוזי הייתה "לחץ ותנועה לעבר חיפה בתיאום עם כוחות קאוקג'י שפעלו בסביבות משמר העמק, תוך כדי הגברת הפעילות בעיר חיפה עצמה." ושמטרתו המידית הייתה "השתלטות על יישובי הגוש והפרעה לתנועתם בכביש כפר עטה-יגור"
28/09/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
רק דרוזים ארץ ישראלים מעטים התגייסו לכנופיות האנטי יהודיות. ושכיב והאב למד לדעת עד מהרה שיחסי הדרוזים והיהודים תקינים, ושיהיה לו קשה לגייסם למלחמה. בני משפחת אל אטרש מהר הדרוזים נענו לבקשת השייחים, חנפס ואבו רוקון, ושלחו אל והאב שליחים, שלא ליזום פעולות נגד יהודים
21/09/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il