|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי

ביום 31.10.18 התקיים בלשכת עורכי הדין, במסגרת וועדת פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ומשפט, כנס בנושא אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי להלן רשמיה של עורכת דין העוסקת באשפוז בכפייה
08/11/2018  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   זכויות אדם   |   תגובות
כנס פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט מיום 31.10.18. צילום: עו"ד ענבל בר-און

ענישה בגין פוסט טראומה
העדות המרגשת ביותר בכנס הייתה ללא ספק עדותה של לינור לוי, ניצולה של הפרקטיקות האכזריות הנהוגות באשפוז-פסיכיאטרי כפוי, כגון קשירות, בידודים, ודרכים נוספות באמצעותם כבודה הושפל ובוזה במשך שנים כשהייתה נערה צעירה בשנים, וכל "חטאה" הוא שסבלה מפוסט טראומה מורכבת

מהי הרפורמה הנדרשת בתחום האשפוז הכפוי
עו"ד ענבל בר-און
הדיווחים על-אודות המחדלים, הכשלים והזוועות בתוך מערכת בריאות הנפש ובהליכי האשפוז הכפוי, מצמיחים שינוי אפשרי בחקיקה שמאפשרת את העוול * הנה מה שנדרש לשנות * מאמר ראשון בסדרה
לרשימה המלאה

למה זה קורה?
ענבל בר-און
בשבועות האחרונים נחשפה כאן השתלשלות חמורה של פרשת האשפוז הכפוי של הנער בן ה-13: חשד לאונס * הכיצד מקרי ההתעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים רבים כל כך? האם יש קשר לפגיעה המובנית באשפוז כפוי בריבונות האדם על גופו?
לרשימה המלאה

ביום רביעי, ה 31.10.18, התקיים בלשכת עורכי הדין, במסגרת וועדת פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט של הלשכה, כנס בנושא אמצעי כפייה בפסיכיאטריה.

הכנס היה אחד המרתקים, ודן באמצעי כפייה במסגרת אשפוז פסיכיאטרי כפוי, נושא שעלה לתודעת התקשורת בשנתיים האחרונות, בין היתר עקב מקרה של קשירת צעירה בת 27 בשם "נועה" למשך 24 שעות ברציפות במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים תל-השומר, בניהולו של פרופ' מרק וייזר.

בכנס דיברו, בין היתר, ד"ר גדי לובין, לשעבר ראש שירותי בריאות הנפש, עורכי דין דניאל רז (ממונה ארצי על תחום אשפוז-בכפייה במשרד המשפטים) שרון פרימור (היועמ"ש של ארגון "בזכות") ואורלי אמיתי (עו"ד מן הפרקליטות אשר מגינה בקביעות על החלטות המדינה בתחום אשפוז כפוי).

כן דיבר בכנס כב' השופט מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קאפח, אשר באולמו נדונים מרבית הערעורים על אשפוז פסיכיאטריה בכפייה (בעבר הייתה זו השופטת סביונה רוטלוי אשר דנה בערעורים אלו).

בנוסף, דיבר בכנס פרופ' אלכסנדר גרינשפן, מנהל בית החולים "שער מנשה", הממוקם מעט דרומית לפרדס-חנה. בית החולים שער מנשה זכה למוניטין מפוקפק במיוחד, ואף התקיימו מולו לא מעט הפגנות, וזאת "תודות" לכלובי בידוד אכזריים, אשר בהם כלואים במשך שנים אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית, עם אוטיזם, וכיו"ב, בתת-תנאים שאינם מתאימים אפילו לחיות.

אך העדות המרגשת ביותר בכנס הייתה ללא ספק עדותה של לינור לוי, ניצולה של הפרקטיקות האכזריות הנהוגות באשפוז-פסיכיאטרי כפוי, כגון קשירות, בידודים, ודרכים נוספות באמצעותם כבודה הושפל ובוזה במשך שנים כשהייתה נערה צעירה בשנים, וכל "חטאה" הוא שסבלה מפוסט טראומה מורכבת, עקב ילדות בבית שיש בו אלימות, ועקב התעללות מינית ממושכת מצד שכן. עוד ארחיב על העדות הזו, ועל פועלה המדהים של לינור, בהמשך המאמר הזה.

"שוברים קשירה" - כיצד הכל החל?
שוברים שתיקה [צילום: FB]

שוברים קשירה, שוברים שתיקה
בשנת 2016, בעקבות הויראליות העיקשת והמתפרצת של הדף "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה", עם מאות עדויות ויראליות אודות קשירות מבזות ומשפילות, החליט ארגון "בזכות" למקד את פעילותו בתחום הקשירות באשפוז פסיכיאטרי, והוציא לאוויר את דוח "שוברים קשירה"

ה"באאז" הגדול סביב האכזריות והנזק הטמונים באמצעי כפייה פסיכיאטרים, החל באופן אנונימי, סביב דף פייסבוק אשר עלה לאוויר באזור שנת 2014, ששמו "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה";

ללא כל אמצעי פרסום, ללא כל פרסום ממומן, וללא כל ניסיון או קשרים של מייסדות הדף בתחום התקשורת, הדף הפך לויראלי, וכל פוסט שבו זכה לאלפי שיתופים. זו הייתה זעקתם של האנשים המתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, אשר הושתקה במשך שנים ארוכות, או נשמעה בקול חלש מידי, ופרצה כעת בקול תרועה-רמה לאוויר, בעידן הפייסבוק, עידן שאפשר את מחאת 2011 ואת האביב הערבי, וכן, גם התחלה של מהפכה בתחום בריאות הנפש, ובפרט בתחום האשפוז בכפייה.

בשנת 2015, בעיקר תודות לפעילותה של האקטיביסטית בתחום בריאות הנפש, דליה וירצברג-רופא, אשר פנתה שוב ושוב אל ארגון "בזכות" בבקשה שיצטרף כ"ידיד בית משפט" לעתירות שהגישה עם בן זוגה, צביאל רופא, ארגון "בזכות" החל לעסוק בתחום;

בשנת 2016, בעקבות הויראליות העיקשת והמתפרצת של הדף "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה", עם מאות עדויות ויראליות אודות קשירות מבזות ומשפילות, החליט ארגון "בזכות" למקד את פעילותו בתחום הקשירות באשפוז פסיכיאטרי, והוציא לאוויר את דוח "שוברים קשירה", אשר נכתב ע"י עו"ד שרון פרימור, ונערך ע"י האקטיביטית דליה וירצברג-רופא, עורכת לשון במקצועה, ואקטיביסטית נחושה מאוד בשאר הזמן.

הגיבורים האמיתיים של הדוח הזה הם כל אותם אנשים שאזרו את כוחות הנפש ואת תעצומות הנפש לשחזר את הקשירות שעברו במסגרת אשפוזים פסיכיאטרים כפויים, והעידו, חרף הקושי שבשחזור הטראומה, בפני כותבי הדוח, וכן המייסדות האנונימיות של דף "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה", אשר בחרו לספק במה לעדות האילמת אודות המתרחש מאחורי השערים הנעולים של בתי החולים הפסיכיאטרים.

הפקת הדוח, וכל הפעילות הרוחשת סביבו (כולל הדף וערוץ הפייסבוק של האקטיביסט איתן זיגלבאום – "שוברים קשירה"), הייתה פרי של שיתוף פעולה בין פעילים בתחום זכויות אדם בפסיכיאטריה: אקטיביסטים, עיתונאים, משפטנים (גילוי נאות: גם אני הייתי שותפה לחלק מן ישיבות). הדוח עורר סערה, והוליד את הוועדה לצמצום הקשירות במשרד הבריאות, אשר התוותה מדיניות ברורה הקוראת לצמצום הקשירות.

יישום חלקי של דוח "שוברים קשירה"
שוברים קשירה. ארגון "בזכות"

יד קשה במקום הכלה
עניינה של "עדי" סוקר בשתי תוכניות רדיו רצופות בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום". חשוב להקשיב לתוכנית, וללמוד על התפיסה הנפסדת, המעוותת, והקלוקלת שעדיין שולטת בתפיסתם של מנהלי בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל: תפיסה של ענישה ויד קשה, במקום הכלה וטיפול.

המדיניות אשר גובשה ב"וועדה לצמצום הקשירות", עקב דוח "שוברים קשירה", יושמה באופן חלקי מאד;

כעורכת דין העוסקת בתחום האשפוז בכפייה, נתקלתי במקרים שבהם הדוח יושם, ובמקרים אחרים שבהם התעלמו מן הדוח ברגל גסה ומחפירה. אכן, הופעתי לקרוא, באזור אוגוסט 2018, דוח מבית החולים שלוותא, שבו מדובר על מטופל שהיה סוער מאד, וננקטו טכניקות של ... הכלה. לא קשירה. הכלה.
אבל היו גם מקרים אחרים:

במקרה של "עדי", אשר אושפזה בכפייה ב"טירת הכרמל" (או "מעלה הכרמל") ואשר יוצגה על-ידי במסגרת שני עררים ושני ערעורים על אשפוזה הכפוי, דוח הקשירות כאילו לא היה, וצוות בית החולים קשר אותה שוב ושוב, באכזריות, בשל עניינים של מה בכך (הוגשו למשרד הבריאות שתי תלונות על היחס המזעזע בו זכתה ב"מעלה הכרמל": האחת מטעמי, כעורכת-דינה, והשנייה מטעם עו"ד שרון פרימור כנציגת ארגון "בזכות").

עניינה של "עדי" סוקר בשתי תוכניות רדיו רצופות בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום". חשוב להקשיב לתוכנית, וללמוד על התפיסה הנפסדת, המעוותת, והקלוקלת שעדיין שולטת בתפיסתם של מנהלי בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל: תפיסה של ענישה ויד קשה, במקום הכלה וטיפול.

הקשירות במסגרת אשפוז-בכפייה עדיין במרכז השיח הציבורי
השופט ציון קאפח. צילום: עו"ד ענבל בר-און

סיפור קפקאי
כבוד השופט ציון קאפח תיאר את הטראומה הקשה שהיא מנת חלקו של מי שמוצא את עצמו באשפוז בכפייה בפעם הראשונה בחייו, ותיאר מספר מקרים קפקאיים של אשפוזים-כפויים שרירותיים, אשר הוא, כשופט, הורה על ביטולם ועל שחרור האדם שאושפז בכפייה.

השיח סביב הקשירות המתרחשות במסגרת אשפוזים בכפייה, ממשיך להיות ער. העיתונאית קרן נויבך ממשיכה לסקר קשירות ובידודים, ולא מרפה, בעיקר ביחס למתרחש בבית החולים "שער מנשה", שם ישנם כלובי בידוד, פשוטו כמשמעו, ואנשים עם מגבלות פסיכיאטריות או עם אוטיזם, כלואים שם כמו חיות.

היה זה רק טבעי, כי עו"ד עדנה שקל, יו"ר וועדת פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ומשפט בלשכת עורכי הדין, תיזום כנס בנושא "אמצעי כפייה באשפוז הכפוי".

הכנס היה מרתק. הוא נפתח בהרצאה מרתקת במיוחד של כבוד השופט ציון קאפח, מי שדן בערעורים על אשפוז כפוי אשר מוגשים לבית המשפט המחוזי, ואף דן במקרה המפורסם של "נועה", צעירה בת 27 אשר נקשרה למשך 24 יום ברציפות, באופן אכזרי, מבזה ומשפיל.

כבוד השופט ציון קאפח תיאר את הטראומה הקשה שהיא מנת חלקו של מי שמוצא את עצמו באשפוז בכפייה בפעם הראשונה בחייו, ותיאר מספר מקרים קפקאיים של אשפוזים-כפויים שרירותיים, אשר הוא, כשופט, הורה על ביטולם ועל שחרור האדם שאושפז בכפייה.

כבוד השופט קאפח, טען, בין היתר, כי לבית המשפט המחוזי סמכות להתערב באבחנה הפסיכיאטרית, מקום בו אבחנה פסיכיאטרית זו מבוססת על מסד עובדתי שגוי. הוא סיפק מספר דוגמאות קפקאיות לאופן שבו אדם מאובחן באופן שרירותי כ"סכיזופרן", לדוגמה, בשל עניינים של מה בכך.

בשנתיים האחרונות הגשתי לבית המשפט לא מעט ערעורים, אשר במסגרתם, טענתי המרכזית הייתה המערער אותו ייצגתי אינו חולה נפש, וכי האבחנה שניתנה לו מבוססת על מסד עובדתי שגוי.

שמחתי להיווכח כיצד טענות שאני מעלה, כעורכת דין וכאקטיביסטית בתחום, ואשר נתפסו בראשית הדרך כפורצות דרך, כחדשניות או כבלתי מתקבלות על הדעת, הופכות ברבות הזמן לנורמה;

זהו תפקידו של עורך הדין האקטיביסט. לערער על הנחות היסוד המקובלות בשדה משפטי מסוים ולנסות להרחיב את יריעת הטענות האפשריות שניתן להעלות בבית המשפט, ואת פרשנות החוק, והכל עם אוריינטציה לתחום זכויות הפרט.

השופט קאפח ציין גם שיש לשנות את החוק, וכאשר מדובר באשפוז כפוי בלתי דחוף, יש לעכבו לא רק עד לדיון בוועדת הערר (כפי שקבוע בסעיף 13 לחוק האשפוז הכפוי), אלא גם עד לדיון בבית המשפט המחוזי.

זה הדהד לי לערעור שהגשתי בדצמבר 2017, במסגרתו דרשתי לעכב ביצוע של אשפוז כפוי עד לדיון בפני בית המשפט המחוזי, ואף עליתי עם הטענה הזו לבית המשפט העליון. עורכת הדין אורלי אמיתי, שהופיעה בדיון בשם פרקליטות המדינה, הזדעקה שהדבר בלתי אפשרי (כי לשיטתה, כל מה שמקדם את זכויותיהם של אנשים עם מגבלה ו/או עם תיוג פסיכיאטרי הוא – בלתי אפשרי, הכל כפי שמסתמן בלא מעט ערעורים שמוגשים לבית המשפט המחוזי, והיא מופיעה בהם כנציגת המדינה).

לשחרר מאשפוז-בכפייה בכדי למנוע דיון משפטי עקרוני
עו"ד דניאל רז. צילום: עו"ד ענבל בר-און

לשחרר ולמנוע דיון עקרוני
סיוע המשפטי נוהג להגיש בקשות לצווי מניעה כאשר מטופלים המצויים באשפוז בכפייה נקשרים או 'מועמדים' לטיפול בהלם חשמלי (או שוק חשמלי, או "נזעי חשמל") וכיצד, בכל המקרים שבהם הסיוע המשפטי פונה לבית המשפט לצורך מניעה או הפסקה של הפרקטיקות הלא אנושיות הללו, בית החולים משחרר את המטופל

אחרי השופט ציון קאפח דיברו עורכת הדין אורלי אמיתי מן הפרקליטות (הרצאתה הקצרה עסקה בעיקר במתן הצדקות לקשירת "נועה" ובהשמצתה כמטופלת אלימה).

לאחר מכן דיבר עורך הדין דניאל רז, ממונה ארצי על תחום אשפוז-בכפייה מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. עורך הדין דניאל רז תיאר כיצד הסיוע המשפטי נוהג להגיש בקשות לצווי מניעה כאשר מטופלים המצויים באשפוז בכפייה נקשרים או 'מועמדים' לטיפול בהלם חשמלי (או שוק חשמלי, או "נזעי חשמל") וכיצד, בכל המקרים שבהם הסיוע המשפטי פונה לבית המשפט לצורך מניעה או הפסקה של הפרקטיקות הלא אנושיות הללו, בית החולים משחרר את המטופל;

כלומר, אותו מטופל שרגע אחד היה במצב נפשי כל כך קשה, עד שלא היה מנוס מהפעלה-עליו של פרקטיקות אכזריות, כגון קשירה או נזעי חשמל, הוא מי שראוי כעת להשתחרר. מה ההבדל? הסיוע המשפטי הגיש ערעור.

ה"שיטה" של המערכת הפסיכיאטרית בגיבוי הפרקליטות, לשחרר מטופל מאשפוז כפוי – וזאת בכדי להמנע מהכרעה עקרונית בתחום, מוכרת מימים ימימה, ועוד בשנת 2000 נתנו מספר פסיקות בנושא. ה"שיטה" הזו מוכרת גם לי.

כשהפרקליטות מכירה בצדקת הערעור, בית החולים משחרר את המטופל מאשפוז-בכפייה, ואידך זיל גמור (והכל בכדי להימנע מן הביקורת השיפוטית שבית המשפט – קרוב לוודאי- היה מותח על המערכת הפסיכיאטרית בהקשר זה).

כשטראומה קשה מותכת לשינוי אנושי וחברתי
לינור לוי. צילום: עו"ד ענבל בר-און

מטראומה אישית לזעה חברתית
לינור לוי היא מופת של אדם שמינף את העוול הפרטי שחווה לחילול וליצירת שינוי חברתי. אדם שצלקות הטראומה שהוא נושא בו הן סימן קריאה תמידי המהדהד לאחריות חברתית לאנשים אחרים במצבה אשר אינם יכולים לזעוק את זעקתם

ההרצאה המרתקת ביותר במהלך הכנס הייתה הרצאתה של לינור לוי. לינור לוי, 34, בוגרת לימודי קרימינולוגיה העוסקת בתחום השיקום בבריאות הנפש, אושפזה בנעוריה, עקב פוסט טראומה מורכבת, במחלקת הנוער של בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים". מזה 14 שנים ברצף, היא מתיכה את הטראומה הקשה שחוותה שם, לרבות קשירות רבות ולרבות פרקטיקות אכזריות ומשפילות אשר ננקטו כלפיה, במהלך אשפוזה-בכפייה, לשינוי חברתי ולזעקה פוליטית.

לינור השתתפה בעבר במספר תוכניות תחקיר, אשר חשפו את הפרקטיקות האכזריות והלא אנושיות של מערכת בריאות הנפש. ההרצאות שלה נועדו לספר את סיפורה לציבור, ובעיקר, לסטודנטים שצפויים לעסוק בעתיד בתחום בריאות הנפש, ובכדי למנוע את הזוועות שהיא חוותה על בשרה, ממטופלים אחרים המגיעים אל מערכת בריאות הנפש.

ההרצאה הזו הייתה מרגשת ונוגעת ללב באופן שקשה לתאר. אותי היא לא השאירה אדישה, וזאת בלשון המעטה. לינור לוי היא מופת של אדם שמינף את העוול הפרטי שחווה לחילול וליצירת שינוי חברתי. אדם שצלקות הטראומה שהוא נושא בו הן סימן קריאה תמידי המהדהד לאחריות חברתית לאנשים אחרים במצבה אשר אינם יכולים לזעוק את זעקתם.

לינור לוי היא חברת הוועד המנהל של ארגון "בזכות", ומרצה מטעם ארגון "בזכות" ומטעם עמותת "אנוש" בנושאים של זכויות האדם בתחום בריאות הנפש, כשהצלקות שמערכת האשפוז-בכפייה הותירה בנפשה, הן גם אבן הדרך לשינוי חברתי עתידי.

פסיכיאטרים, קשירות, ומה שביניהם
ד"ר גדי לובין. צילום: עו"ד ענבל בר-און

מה נעשה לצמצום הקשירות בתקופתו של ד"ר גדי לובין?
היה משהו נוגע ללב כאשר ד"ר גדי לובין התנגד לקשירת מטופל, אדם עם פוסט טראומה קשה מאוד ממלחמת יום הכיפורים, וזאת בהיותו מתמחה צעיר. ועולה השאלה- מה עשה בכדי למנוע/להפחית/ לצמצם את כמות הקשירות כשהיה ראש שירותי בריאות הנפש?

בכנס נאמו שני פסיכיאטרים: האחד, ד"ר גדי לובין, מי שהיה בעברו ראש שירותי בריאות הנפש, וד"ר אלכסנדר גרינשפון.

הרצאתו של ד"ר גרינשפון הייתה עגומה, יותר בשל מה שלא נאמר בה מאשר מה שנאמר בה. תחת הנהלתו של ד"ר גרינשפון – כלואים בכלובי בידוד, בתנאים תת-אנושיים, מטופלים רבים, עם בעיות נפשיות או אורגניות (כגון אוטיזם) אשר ניתן היה לטפל בהם בדרכים אחרות (ובפרט שכיום סוגיית חלופות האשפוז הופכת למקובלת יותר ויותר), ואשר זעקתם נשמעה מבין השורות של הרצאותו השקטה והשלווה של גרינשפון.

היה משהו נוגע ללב כאשר ד"ר גדי לובין התנגד לקשירת מטופל, אדם עם פוסט טראומה קשה מאוד ממלחמת יום הכיפורים, וזאת בהיותו מתמחה צעיר. ועולה השאלה- מה עשה בכדי למנוע/להפחית/ לצמצם את כמות הקשירות כשהיה ראש שירותי בריאות הנפש? שכן אז, להבדיל מלמתמחה צעיר, היה לו כוח רב.

הפסיכיאטרים שבכנס התייחסו גם לשינויי חקיקה נדרשים בתחום. לרפורמה הנדרשת בחוק האשפוז הכפוי התייחסתי כבר במאמר מבוא, ואתייחס אליה במאמרים נוספים בהמשך. ראוי לציין כאן כי עמדת הפסיכיאטרים בנושא רפורמות בתחום האשפוז בכפייה, היא, בגדול, כפי שאני שומעת בכנס אחר כנס במסגרת החברות בוועדת פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט של לשכת עורכי הדין, היא שיש להעביר את ההכרעה בדבר אשפוז בכפייה לבית המשפט, וזאת לא משום שהפסיכיאטרים דואגים לזכויות המטופלים, כמו שהם – פשוט אינם רוצים להצטייר כ"איש הרע" ששולל חרות, גם אם בסופו של יום, בית המשפט ישלול חרות על סמך המלצתם. אבל הדימוי הציבורי שלהם חשוב להם עשרות מונים מאשר זכויות המטופל וכבודו.

עמדה נוספת שמציגים הפסיכיאטרים היא – האחדה של חוק האשפוז הכפוי עם חוק זכויות החולה. את עמדתי בנושא אביע בהמשך, במסגרת סדרת מאמרים המוקדשת לרפורמות בתחום האשפוז בכפייה.

תקווה לשינוי חקיקה?
עו"ד שרון פרימור. צילום: עו"ד ענבל בר-און

לקראת שינוי חקיקה. בשיתוף הציבור?
ארגון "בזכות" יושב כיום במועצה הלאומית לבריאות הנפש בוועדה אשר תפקידה לשנות את חוק האשפוז הכפוי. מהי עמדתו של הארגון כלפי וועדה זו, ובאילו אופנים ודרכים הוא משתף את הציבור במהלך ומנסה להיות מייצג נאמן של מלוא הקולות בקהילה האקטיביסטית העניפה שפועלת בתחום שנים רבות בטרם ארגון "בזכות" החל לעסוק בנושא?

בכל הכנסים של וועדת "פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט" של לשכת עורכי הדין, השלב המרתק מגיע לאחר שהמצלמות כבות, ומתחיל הדיון בפאנל, דיון השאלות והתשובות.

כעורכת דין אשר יוזמת שינויים בחוק האשפוז הכפוי, שאינו חוקתי, בחרתי להפנות את השאלה שלי דווקא אל עו"ד שרון פרימור מטעם ארגון "בזכות":

שאלתי אותה, מהם השינויים שסבור ארגון "בזכות" שיש לכונן בחוק האשפוז הכפוי הנוכחי, והאם תפיסת ארגון "בזכות" עולה בקנה אחד עם תפיסת המערכת הפסיכיאטרית, אשר סבורה כי יש לערוך האחדה בין חוק האשפוז הכפוי לבין חוק זכויות החולה, או שמא, התפיסה היא – תפיסה דומה לזו שהוצגה ע"י כבוד השופט ציון קאפח, אשר טען כי יש להסתכל על חוק האשפוז הכפוי (או בשמו הרשמי: "חוק טיפול בחולי-נפש") כאל סוג של "חוק מעצרים" אשר מסדיר את הפרקטיקות ואת ההסדרים הפרוצדוראליים – כאשר המדינה שוללת את חרותו של הפרט הליך של אשפוז-בכפייה.

עורכת הדין שרון פרימור הסבירה כי ארגון "בזכות" בוחן כיום באופן ביקורתי את השאלות אשר עומדות ביסוד מנגנון האשפוז בכפייה באופן ביקורתי.

זה מעורר מספר שאלות:

א. האם ארגון "בזכות" משתף את הקהילה הענקית, הרבגונית והמגוונת של אקטיביסטים בתחום בריאות הנפש בדיונים הללו?

ב. כיצד הארגון מתמודד עם המציאות החברתית, שאינה בשלה לשינויים מהפכניים ומרחיקי לכת, ומעדיפה רפורמות של עקב בצד אגודל (ראו לדוגמה – התנועה הפמיניסטית שבראשית דרכה התמקדה בעיקר בזכותם של נשים להצביע, לעבוד, להתקבל לכל משרה שהיא, ללמוד לימודים אקדמיים, ורק בחלוף עשרות שנים, ובעיקר החל משנות השישים ובעיקר שנות השבעים, החלה להעלות מעל לפני השטח שאלות רדיקליות יותר, אשר תוקפות את המהות של יחסי הכוח בתחום המגדר).

ג. ארגון "בזכות" יושב כיום במועצה הלאומית לבריאות הנפש בוועדה אשר תפקידה לשנות את חוק האשפוז הכפוי. מהי עמדתו של הארגון כלפי וועדה זו, ובאילו אופנים ודרכים הוא משתף את הציבור במהלך ומנסה להיות מייצג נאמן של מלוא הקולות בקהילה האקטיביסטית העניפה שפועלת בתחום שנים רבות בטרם ארגון "בזכות" החל לעסוק בנושא?

אין ספק שהביטוי "דבר לא עלינו בלעדינו" יעמיד את ארגון בזכות במבחן בהקשר הזה, ביחס לאופן ולהיקף שבו הוא ישתף את קהילת האקטיביסטיים במהלכים שהוא נוקט וצפוי לנקוט.

להתראות ימי הביניים, ברוכים הבאים לרנסנס
עו"ס איתי קנדר [צילום: נשלח ע"י המצולם]

הכנס לא הותיר אף משתתף אדיש. הדיונים שבו היו סוערים, ונמשכו זמן רב לאחר שהכנס נסתיים. זה לא הכנס הראשון בתחום, וגם לא הכנס האחרון בתחום. בתחום הפסיכיאטריה ובתחום האשפוז-הכפוי, אנו חיים עדיין בימי הביניים, בואכה הרנסנס (כשאני אומרת "רנסנס" אני מתייחסת לחלופות האשפוז-בכפייה אשר החלו לקבל לגיטימיות בשנה שנתיים האחרונות, וליוזמות כגון "בית של תקווה", "בית סוטריה", "דיאלוג פתוח" ועוד).

יום אחד עוד נגיע למאה העשרים ואחת בתחום הזה, והכנסים המרתקים של וועדת פסיכיאטריה פסיכולוגיה ומשפט, הם אבני הדרך בדרך לשם.

אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי - כנס מטעם וועדת פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט בלשכת עורכי הדין מיום 31.10.18 - לצפייה ישירה
הרפורמות הנדרשות בתחום האשפוז הכפוי
מאמר זה מתאר את רשמיה האישיים והמקצועיים של הכותבת, עורכת דין בתחום האשפוז בכפייה מכנס וועדת "פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט" מטעם לשכת עורכי הדין, שהתקיים ביום 31.10.18. ניתן לצפות בכנס בשידור ישיר.

מדי חודש מקיימת וועדת פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ומשפט מטעם לשכת עורכי הדין - כנסים מרתקים בתחום, בהשתתפות פסיכיאטרים, פסיכולוגים, משפטנים, עורכי דין, וכן אקטיביסטים בתחום בריאות הנפש, אשר יש לקוות שנוכחותם תהא משמעותית יותר בכנסים הבאים.

הכנסים הם בניהולה ובניצוחה של עו"ד עדנה שקל, יו"ר וועדת פסיכיאטריה פסיכולוגיה ומשפט של לשכת עורכי הדין.
הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום האשפוז בכפייה, ומייצגת אנשים הנתונים לאשפוז בכפייה בעררים ובערעורים בפני וועדות ערר ובתי משפט.

לפרטים נוספים ניתן לקרוא כאן: [קישור]
תאריך:  08/11/2018   |   עודכן:  08/11/2018
עו"ד ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עמוס שנער
10/11/18 22:48
2
כנניהו המיסר
11/11/18 00:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  זכויות אדם
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מביע (יום ה', 25.10.18) התנגדות נחרצת להכנסת פסקת התגברות לחוק המסתננים. מנדלבליט מביע את עמדתו במכתב לשרת המשפטים איילת שקד לקראת הדיון בהצעה בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא.
25/10/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
טורקיה היא בית הכלא לעיתונאים הגדול ביותר בעולם – טוענת העיתונאית ג'ואנה הונג, הפעילה למען עמיתיה הטורקים, במאמר בניוזוויק. כ-150 עיתונאים נעצרו מאז נסיון ההפיכה ביולי 2016, והואשמו בפעילות טרור בשל מאמרים שכתבו, פוסטים ששיתפו ודעות שהביעו. כמה מהם, כמו אמחט אלטאן, נדונו למאסר עולם.
26/09/2018  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
דוח מיוחד שפורסם (יום ב', 27.8.18) בז'נבה קובע כי המשטר הצבאי במיאנמר ביצע רציחות ומעשי אונס המוניים בבני שבט הרוהינגה, מתוך כוונה לבצע רצח עם. עוד נכתב בדוח, שחיברו חוקרים מטעם האו"ם, כי שורת בכירים בחונטה הצבאית צריכים לעמוד לדין על מעשיהם, באשמת רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
27/08/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
שוויון הוא עיקרון נהדר, אך אינו חזות הכל. אין הוא יכול להתעלם מעובדות טבעיות ואין הוא יכול לבוא במקום יסודותיהן של המדינה והחברה. הנה כמה דוגמאות אקטואליות
27/07/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
אחת הטעויות הקשות של בנימין נתניהו נעוצה בכך שהפקיד בידי שרי הבית היהודי שני תיקים חשובים - החינוך והמשפטים. הטעות של נתניהו היא בכך שהמפלגה הזוטרה הזו קיבלה את שני התיקים החשובים הללו ללא יחס לגודלה, ומה שחמור יותר: זו מפלגת קצה קיצונית שחותרת להכתיב לציבור את השקפת עולמה ועמדותיה, ונסתפק בכך שנאמר שעמדות אלה "מתכתבות" במידה רבה עם משטרים חשוכים בעבר וכיום.
08/07/2018  |  יוסי דר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il