|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
פרופסור משנה אסתר מירון-הולץ. אשת הברזל של המדע [צילום: דוברות הטכניון]
על תזונה, אמונה ואיזונים במדע ובחיים

המסתורין של הפריטין

הפריטין, חלבון תוך-תאי אוגר ברזל, העסיק את פרופסור משנה אסתר מירון-הולץ במהלך כל תחנות חייה האקדמיות וגם כיום כראש המעבדה לתזונה מולקולרית בטכניון. במחקרה מצאה את מפתח הפיצוח לשאלה מה חשיבות הפריטין לשמירת מאזן הברזל בתוך סוגי תאים שונים ברקמה. אחד הממצאים מרחיקי הלכת במחקרה הוא האפשרות לנטרל את השגיאה בהעברת הברזל במחלת המעי הדלקתית קרוהן, כך שבנטרול הפרת האיזון המחלה נעלמת
13/11/2018  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
עם ילדיה אביה, שרי ושאול בוותיקן ברומא [צילום: דן שלזינגר]

דרך ארץ קודמת לכל
"ההבנה שלי מהורי לאורך כל הדרך הייתה שהחיים יותר חשובים מהלימודים והקריירה, בבחינת 'דרך ארץ' קודמת לכל. כשאבא שלי היה מביט בתעודה שלנו הוא היה מסתכל קודם כל על הערכת ההתנהגות, ואם ההתנהגות הייתה בסדר אז מבחינתו גם השאר היה בסדר. לא היה שום פרס ושום עונש על הישגים לימודיים בבית ספר"

כיצד נקשר הפריטין לתא
"במהלך המחקר ניסיתי למצוא קולטן שנמצא בצמד עם פריטין וביחד הם נכנסים לתוך התא. המשמעות היא שהפריטין בעצם היה מחוץ לתא והיה צריך להגיע אל תוך התא. חקרתי כיצד נקשר הפריטין לתא, מתי ובאילו תנאים וכן מי החלבון הקושר אותו. מצאנו שפריטין נכנס לתא ומעביר לו ברזל כאשר התהליך מבוקר על-ידי כמות הברזל בתא. הממצא היה מעניין מאוד, כי הוא הצביע על כך שתהליך זה הוא בעל משמעות לתא"

אקסוזום שמפריש פריטין
"ישנה מערכת הפרשה קלאסית של חלבונים מהתא כאשר הפריטין לא מופרש בדרך הקלאסית. התא יוצר אברון בשם Multi Vesicular Body ומכניס אל תוך האברון הזה אברונים קטנים יותר הנקראים אקסוזומים. האקסוזומים הם אברונים שיוצאים החוצה מהתא ומצאנו שהם אחת הדרכים בהן התא מפריש את הפריטין. כך שיוצא מהתא אברון אקסוזום שיש בתוכו פריטין ומרכיבים נוספים והמיוחד באברונים הללו היא יכולת הקליטה שלהם בתאים ברקמה בצורה יעילה מאוד"

כאשת ידע ואמונה שגדלה בבית דתי מתון בו ניתן משקל חשוב ללימודים לצד שמירה על ערכי היהדות, מיישמת אסתר מירון-הולץ את מערכת האיזונים של בית הוריה גם בחייה האישיים והמקצועיים.

פרופסור מירון-הולץ נולדה בלוצרן בשוויץ וגדלה בבית ציוני דתי כחלק מהקהילה היהודית שם. אמה, ילידת גרמניה, ברחה ברכבת ילדים לאנגליה בסוף שנת 1938, ושהתה במהלך המלחמה במשפחה אומנת במנצ'סטר. אביה נולד בשוויץ למשפחה ממוצא פולני.

מה אפיין את החיים במסגרת קהילה יהודית במדינה זרה?

מירון-הולץ: "הקהילה היהודית בלוצרן היא קהילה קטנה מאוד וחרדית, והורי היו חלק מהזרם המתון יותר בקהילה. הייתי חניכה בבני עקיבא, ובגיל 14 כל הבנות שלמדו איתי הלכו ל'בית יעקב' ואני נשארתי יחידה בקבוצת הבנות שלא המשיכה ללימודים במסגרת חרדית. רב הקהילה החרדי הסכים להמשיך ללמד אותי במהלך שנות התיכון. זאת מתוך הבנה שאם יש סיכוי שאשאר דתייה כדאי שהוא ימשיך ללמד אותי. התנאי היה שאגיע בלבוש צנוע ואשמור על כל כללי הצניעות, כגון השארת דלת פתוחה במהלך השיעורים עימו כדי שלא יהיה יחוד.

"הערך המרכזי במשפחתי היה חיים לאור הערכים ומצוות היהדות לצד לימודים. התפישה של חיתון הבנות בגיל צעיר לשם הקמת משפחה לא הייתה התפישה הרווחת בבית הורי. אימא שלי מגיעה ממשפחת רבנים ויש מכתב שמור במשפחה שכתב רב מגרמניה להורים של סבתא שלי בסביבות שנת 1900. הרב כתב שהזמנים משתנים, והגיע הזמן שגם בנות ילמדו מקצוע. בעקבות מכתב זה, אבא של סבתא שלי שלח את סבתי ללמוד בסמינר גננות-חינוך טרום בית ספר, אצל פרובל מי שהגה את רעיון לימודי הטרום בית ספר בגרמניה".

מירון-הולץ עלתה ארצה בגפה בגיל 19 בשנת 1979 מטעמים ציוניים והתחילה בלימודיה במכון פרדס ללימודי יהדות. בתכנון הייתה אמורה ללמוד במכללת 'בית וגן', אך מהר מאוד הבינה שלימודים במסגרת דתית אדוקה אינם בשבילה. במכון פרדס למדה שנה יהדות בחברותא, חוויה ייחודית ומהנה עבורה שהייתה שמורה רק לבנים. הלימודים היו לימודים מעורבים של בנים ובנות בדומה לישיבה, בה למדו משנה וגמרא עם רב.

"במשך כשמונה שנים מאז עליתי ארצה התנדבתי גם בבית הגלגלים לילדים עם נכויות פיזיות, הכרתי את מי שייסדה את הארגון, מרים שוורץ שהייתה חברה של הורי. הייתי שם ממש מאז שנוסד הארגון. זה מקום שהשפיע עלי רבות וגם היום אני עדיין שומרת איתם על קשר".

מתי התחלת במסלול האקדמי שהוביל אותך לעיסוקך כיום?

מירון-הולץ: "לאחר שנה במכון פרדס, המשכתי ללימודים אקדמיים בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם למדתי דיאטטיקה במדעי התזונה לתואר ראשון. המשכתי להתמחות, הוסמכתי לדיאטנית מוסמכת, עבדתי במקצוע ולאחר שלוש שנים ברחובות, חזרתי לירושלים.

"בשלב מסוים העבודה כדיאטנית הפכה למתסכלת, כי חשתי שאני לא מתפתחת ומתקדמת. המחקר סיקרן אותי מאוד, ואת עולם הכימיה, הביולוגיה והביו-כימיה, אהבתי עוד מהתיכון. המשכתי לתואר שני באוניברסיטה העברית בבית הספר לרפואה הדסה עין כרם בירושלים ושם התחלתי לחקור את נושא הברזל".

בסוף המאסטר בשנת 1989 נישאה מירון-הולץ. שניים מילדיה נולדו בארץ והבת השלישית נולדה בארה"ב במהלך תקופת הפוסט דוקטורט. התואר השני והדוקטורט שאותו התחילה בגיל 31, עסקו בקולטנים לחלבון בשם פריטין שהוא חלבון אוגר ברזל.

את פוסט הדוקטורט עשתה במכון הלאומי לבריאות NIH- National Institute of Health במרילנד ארה"ב שם שהתה שמונה שנים, מתוכן המשיכה לעבוד באותה המעבדה במשך שלוש שנים. במכון פגשה במקרה אנשים מהטכניון שסיפרו לה שיש שם פקולטה להנדסת מזון והציעו שתלך להתראיין.

מירון-הולץ נמצאת בטכניון מאז 2005 ובקביעות מאז 2012. כיום היא במעמד של מרצה בכירה, פרופסור משנה ועומדת בראש המעבדה לתזונה מולקולרית.

מהן הבנותייך מתקופת ילדותך המלוות אותך בחייך האישיים והמקצועיים?

מירון-הולץ: "סבא רבה שלי היה ליברלי לתקופתו, לעומת הורי שהיו שמרניים יותר. אח שלי רופא ומבחינת הורי היה חשוב שתהיה לו קריירה מבטיחה - 'הבן הרופא'. אך לגבי שתי הבנות, הורי רצו שיהיה לנו מקצוע, לאו-דווקא קריירה. כשאמרתי בקול פעם, שאני רוצה להיות אחות הם שמחו נורא, כי חשבו שזה נכון לבת להיות במקצוע סוציאלי. ביוכימיה תמיד ריתקה אותי, להבין את סוד החיים כיצד החיים 'עובדים'. ההורים לא דחפו אבל הם אפשרו לי. כפי שהם הסכימו שאלמד בתיכון בתנאי שלא אלך לבית הספר בשבת. אחי היה הילד היהודי הראשון בלוצרן שהשלים בגרות מבלי ללכת לבית הספר בשבת אף לא פעם אחת ואני אחריו. כל בני הקהילה האחרים הלכו בשבת לתיכון ברגל, הקשיבו מבלי לכתוב ונמנעו ככל האפשר מחילול שבת. מבחינת הורי הייתה חשובה גם אווירת השבת, כי בשבת לא לומדים, אלא הולכים עם ההורים לבית הכנסת. הלימודים היו חשובים אך היהדות חשובה יותר.

"ההבנה שלי מהורי לאורך כל הדרך הייתה שהחיים יותר חשובים מהלימודים והקריירה, בבחינת 'דרך ארץ' קודמת לכל. כשאבא שלי היה מביט בתעודה שלנו הוא היה מסתכל קודם כל על הערכת ההתנהגות, ואם ההתנהגות הייתה בסדר אז מבחינתו גם השאר היה בסדר. לא היה שום פרס ושום עונש על הישגים לימודיים בבית ספר".

אולי משום כך רואה מירון-הולץ את עצמה כיום לא כאישה קרייריסטית במונחים המקובלים ומתמקדת במה שמעניין אותה, בעשייה עצמה. נראה שהיא לא עשויה בתבנית האקדמית המקובלת, אבל גם לא עושה מזה אידיאליזציה, זה פשוט הדגם שנכון עבורה. גם לנסיבות חייה יש בכך חלק, עקב גירושים לא פשוטים שעברה ב-2010 כשילדיה היו צעירים יחסית ונאלצה לגדל אותם לבד. היא שבה ומדגישה כי הילדים, והחיים בכלל, היו תמיד חשובים יותר מהקריירה.

ספרי על המחקר.

מירון-הולץ: "רוב המחקר שלי עוסק בתהליכים הקשורים למאזן ברזל תקין בגוף. ביונקים כל תא זקוק לברזל, אך חשוב מאוד שכמות הברזל תהיה נכונה, כי גם עודף וגם חוסר יגרמו לתפקוד לקוי של התא.

"במהלך הדוקטורט בליווי פרופסור אברהם מ' קונין ופרופסור יעקב מצנר ז"ל, עסקתי בחלבון בשם פריטין שמאחסן ברזל בתוך התא. הפריטין בהגדרתו הוא חלבון תוך-תאי. הוא כמו כדורגל, כדור של 24 תת-יחידות ובמרכז הוא חלול, שם הוא יכול לאגור עד 5,000 אטומים של ברזל, שזו כמות עצומה. את שיעור הפריטין בדם רופאים מודדים כבר עשרות שנים במסגרת בדיקה קלינית המשמשת לאבחנה מבדלת במקרה של אנמיה (חוסר כדוריות דם אדומות). לא היה ידוע לנו האם לפריטין בדם או בכלל לפריטין מחוץ לתא יש תפקיד.

"שאלת המחקר הייתה האם תאים מסוגלים לקלוט פריטין ולהפנים אותו. לשם כך ניסינו לאפיין חלבון שנמצא על קרום התא המתפקד כקולטן לפריטין. תפקיד הקולטן הוא להביא חומר או להביא אות אל תוך התא. במהלך המחקר ניסיתי למצוא קולטן שנמצא בצמד עם פריטין וביחד הם נכנסים לתוך התא. המשמעות היא שהפריטין בעצם היה מחוץ לתא והיה צריך להגיע אל תוך התא. חקרתי כיצד נקשר הפריטין לתא, מתי ובאילו תנאים וכן מי החלבון הקושר אותו. מצאנו שפריטין נכנס לתא ומעביר לו ברזל כאשר התהליך מבוקר על-ידי כמות הברזל בתא. הממצא היה מעניין מאוד, כי הוא הצביע על כך שתהליך זה הוא בעל משמעות לתא.

"נוצר פתח לשאלות מחקר נוספות, כי לפריטין בדם אין כמעט ברזל ולכן הוא לא יכול להוביל ברזל לתאים. רק לאחר עשר שנים חזרתי לבדוק שאלות אלו, עם סיום ההשתלמות בפוסט-דוקטורט ב-NIH.

במהלך הפוסט דוקטורט השתלמה מירון-הולץ במעבדתה של ד"ר טרייסי רואולט שהייתה לה מורה לחיים. כשהגיעה לשם ב-1997 בדיוק גילו את הגן שתפקוד לקוי שלו גורם למחלה בשם המוכרומטוזיס (hemochromatosis), מחלה שגורמת לאגירת ברזל העלולה לגרום לנזקים רבים באיברים פנימיים אם לא מטפלים בה. עיקר עניינה היה לבדוק מה המנגנון שגורם למחלה, אך היא לא הצליחה לפצח את החידה ושינתה נושא.

מירון-הולץ: "במחקר החדש התמקדתי בשני חלבונים המבקרים את מאזן הברזל בתא בשם Iron Regulatory Proteins, או בקיצור, IRP1 ו-IRP2. גילינו שהחלבונים האלה מתפקדים שונה לגמרי בתוך גוף של יונקים בהשוואה לתפקודם בתרביות תאים. הסיבה לכך היא הבדלי ריכוז החמצן ברקמה לעומת התאים שגדלים בצלחת בחממית (אינקובטור). כשגידלנו תאים בתנאי חמצן של הגוף, אפשרנו בעצם לחלבוני ה-IRP להתנהג כאילו שהם בגוף החיה. פרסמנו את הממצאים המרתקים שלנו בעיתון יוקרתי בשם Science. הממצא היה לא רק חשוב עבור הבנת הבקרה של מאזן הברזל בתא, אלא גם לימד אותי גישת מחקר להשוואה בין האורגניזם השלם לדגמים המבודדים גורמים אחדים ואז ללמוד מהשוני ביניהם. ההבנה הזאת משמשת אותנו גם היום, כאשר אנחנו בונים מודל תלת-ממדי של מעי".

הפרשת פריטין באמצעות אקסוזומים
דגם של מולקולת פריטין
דגם של מולקולת פריטין: תת-יחידה אחת צבועה בצהוב, אחת בטורקיז, וכל היתר באפור. באדום וירוק מסומן רצף של חומצות אמינו שמצאנו שהן משחקות תפקיד בהפרשת החלבון, ובכתום מסומנת חומצת אמינו שמנציאס וחבריו מצאו שהיא חשובה לפירוק החלבון
▪ ▪ ▪

מירון-הולץ: "במעבדה שלי בטכניון חזרנו בין היתר לחקור פריטין. הנחת המחקר שלנו הייתה שהתפקיד של פריטין שיוצא מתא אחד ונכנס לתא סמוך, הוא לשמור על מאזן הברזל בתוך הרקמה. ידענו שהפריטין נמצא מחוץ לתא ושהוא נקלט לתא יחד עם הברזל שלו, אבל איש לא ידע איך הוא יוצא מן התא וזה היה אחד מנושאי המחקר בהם התמקדנו. מצאנו שפריטין מופרש מהתא בשני מסלולים שונים. ישנה מערכת הפרשה קלאסית של חלבונים מהתא כאשר הפריטין לא מופרש בדרך הקלאסית. התא יוצר אברון בשם Multi Vesicular Body ומכניס אל תוך האברון הזה אברונים קטנים יותר הנקראים אקסוזומים. האקסוזומים הם אברונים שיוצאים החוצה מהתא ומצאנו שהם אחת הדרכים בהן התא מפריש את הפריטין. כך שיוצא מהתא אברון אקסוזום שיש בתוכו פריטין ומרכיבים נוספים והמיוחד באברונים הללו היא יכולת הקליטה שלהם בתאים ברקמה בצורה יעילה מאוד.

"אקסוזומים אף יכולים לעבור את 'מחסום הדם-מוח' אל תוך המוח. בתעלה המוכרת כיום בספרות הרפואית דרכה התא מוביל ברזל החוצה, יוצא בכל פעם אטום אחד בלבד של ברזל. לעומת זאת, הוצאה של פריטין אחד מן התא עשויה להוציא יחד איתו, כמות גדולה של ברזל. אם התהליך הזה מבוקר זאת עשויה להיות דרך חשובה לפיזור ברזל בתוך רקמה. יש מחלות רבות בהן פיזור הברזל ברקמה מופרע, כגון מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וברגע שנבין את מנגנון פיזור הברזל, יהיה אפשר לפתח התערבות שעשויה להוביל למרפא.

"המחקר שלנו הוא חלקיק בתצרף הזה ואנחנו עובדים על סוגים שונים של רקמות, למשל על הכליה ועל האשך. לאשך, לדוגמה, יש תפקיד מהותי בהעברה של הפריטין בהתפתחות הזרע, תהליך הקשור לפוריות הגבר".

הפרת איזון ברזל במחלת המעי קרוהן


אחד הממצאים המרתקים עליהם רשם צוות המחקר בהובלתה של מירון-הולץ פטנט קשור למחלת המעי הדלקתית קרוהן, ממצא שעשוי להוביל בעתיד למציאת תרופה למחלה.

מירון-הולץ: "אחת הרקמות בהן ראינו פיזור חולני של ברזל בזמן דלקת, היא רקמת המעי. ממצאי המחקר העלו שבקרוהן, מחלת מעי דלקתית, הברזל באזור המעי המודלק עובר מסוג תא אחד לסוג תא אחר. כלומר, במצב דלקתי מאזן הברזל מופרע וכשאנחנו מנטרלים את השגיאה בהעברת הברזל, את הפרת האיזון, המחלה נעלמת.

"האם למעבר הפריטין במעי יש תפקד בארגון הברזל הדלקתי? זאת שאלת המחקר שמעניינת אותנו כעת".

הסוד השמור של הפריטין
למעלה שנייה מימין לולו פאהום [יהונתן גוטליב]

תועלות וסכנות של תוספי מזון
"ד"ר לולו פאהום שמסיימת בימים אלה את הדוקטורט שלה מצאה שלאחר שאנחנו מעכלים תוספי מזון מסוימים בתנאים פיזיולוגיים במעבדה ובשלב הבא נותנים אותם לתרבית תאים המדמה את המעי, הם משפיעים לרעה על התאים. תרבית של שכבת תאי אפיטל אחת אינה מדמה את המעי בצורה מספקת, ולכן ד"ר פאהום פיתחה מערכת תלת-ממדית שמכילה מספר סוגי תאים ומדמה מספר מרכיבים של המעי. ראינו שאם אנחנו נותנים לתרבית המעי המדומה חלבון חלב מעוכל, לא קורה דבר, אך אם אנחנו מעכלים תוספי מזון מסוימים יחד עם חלבון החלב, נוצר מצב שדומה לדלקת"

מירון-הולץ: "מבחינה אבולוציונית, הפריטין הוא אחד החלבונים השמורים ביותר ויש קבוצה קטנה בעולם החי שבה הפריטין כל כולו מופרש מהתאים, בעוד שברוב היצורים החיים, כמו גם ביונקים, הפריטין הוא רובו תוך-תאי. למשל, בתת-משפחה של חרקים הפריטין כולו מופרש מהתא. במאמר האחרון שלנו על הפרשת פריטין, ערכנו השוואה בין כל הפריטינים באבולוציה וניסינו לשאול מה שמור בפריטינים אצל יונקים, למשל, שלא יודעים כיצד להיות מופרשים בדרך הקלאסית, לעומת הפריטינים בחרקים שיודעים כיצד להיות מופרשים. ההנחה הייתה שאם יש משהו ששמור בפריטין של היונקים שלא שמור אצל החרקים, אזי יכול להיות שדווקא זה החלק החשוב להוצאה של הפריטין בדרך הלא-קלאסית. מצאנו קטע קטן בפריטין, ביצענו בו שינויים והוכחנו את ההשערה שהוא אכן חשוב להפרשתו.

"הממצא הזה הוא תוצר תרגיל מחשבתי של סטודנטית שהייתה צריכה לעשות עבודה בביו-אינפורמטיקה והצעתי לה לבדוק את השאלה הזאת. היא אימצה את הרעיון ופיתחה אותו הרבה מעבר להצעתי. על-אף שהייתה אז רק סטודנטית לתואר ראשון היא מוזכרת כאחת המחברות במאמר בשל תרומתה הרחבה. למעשה לקחנו את העבודה התאורטית שלה, ועל סמך התאוריה שלה, ביצענו ניסויים במעבדה שתמכו בתאוריה והובילו לשאלות נוספות".

מה המשקל של היותך מרצה בכירה לתזונה בטכניון לצד אשת מדע העומדת בראש המעבדה לתזונה מולקולרית?

מירון-הולץ: "אני מרצה בטכניון בקורס תזונה והקורס הזה הוא אחריות גדולה מאוד עבורי, כי מהנדסי מזון יוצאים מפה לתעשיה ואני נותנת להם את הבסיס לידע בתזונה נכונה ובריאות, ואת הכלים ליישם את הידע בתעשיית המזון. אני מחדשת את הקורס כל הזמן ומשקיעה בו את מוחי ונשמתי. בכל שנה אני מלמדת אותו שונה מהשנה הקודמת והוא כל הזמן משתנה, כי הידע בתזונה מתפתח מאוד. אם עד לפני עשר שנים דיברו על הגבלת שומן וכולסטרול, למשל, ההמלצות החדשות של ארגוני הבריאות בארה"ב קובעות שלא מגבילים יותר את שיעור השומן בדיאטה וגם לא את הכולסטרול. לעומת זאת יש להגביל סוכר מוסף ושומן רווי. בקורס התזונה שלי אני מארחת מדי שנה את הדיאטנית הראשית של בית החולים רמב"ם, ד"ר גילה רוזן, שהיא גם חברה וגם מרצה שבאה מהשטח ומעניקה לקורס ערך מוסף".

תרבית תאים תלת-ממדית המדמה מעי

בשיתוף עם ד"ר גילה רוזן, פרופסור רון שאול מרמב"ם ופרופסור אורי לסמס מהפקולטה בטכניון, שבמעבדתו משתמשים במערכת שמדמה את העיכול בקיבה ובמעי הדק, התחילה מירון-הולץ במחקר שבודק השפעות של תוספי מזון על בריאות מערכת העיכול. בשנים האחרונות יש עלייה חריפה בשכיחות של מחלות מעי דלקתיות בעולם המערבי, והיה די ברור שהשפעות סביבתיות תורמות לזה. לכן נבדקו התועלות והסכנות של תוספי מזון שונים.

מירון-הולץ: "ד"ר לולו פאהום שסיימה דוקטורט אצלי מצאה שלאחר שאנחנו מעכלים תוספי מזון מסוימים בתנאים פיזיולוגיים במעבדה ובשלב הבא נותנים אותם לתרבית תאים המדמה את המעי, הם משפיעים לרעה על התאים. תרבית של שכבת תאי אפיטל אחת אינה מדמה את המעי בצורה מספקת, ולכן ד"ר פאהום פיתחה מערכת תלת-ממדית שמכילה מספר סוגי תאים ומדמה מספר מרכיבים של המעי. ראינו שאם אנחנו נותנים לתרבית המעי המדומה חלבון חלב מעוכל, לא קורה דבר, אך אם אנחנו מעכלים תוספי מזון מסוימים יחד עם חלבון החלב, נוצר מצב שדומה לדלקת".

הפכתי לאימא
עם אביה, שרי ושאול על ווייספלו בשוויץ [איסי שריבר]

הסוד השמור של הפריטין
״במאמר האחרון שלנו על הפרשת פריטין, ערכנו השוואה בין כל הפריטינים באבולוציה וניסינו לשאול מה שמור בפריטינים אצל יונקים, למשל, שלא יודעים כיצד להיות מופרשים בדרך הקלאסית, לעומת הפריטינים בחרקים שיודעים כיצד להיות מופרשים. ההנחה הייתה שאם יש משהו ששמור בפריטין של היונקים שלא שמור אצל החרקים, אזי יכול להיות שדווקא זה החלק החשוב להוצאה של הפריטין בדרך הלא-קלאסית. מצאנו קטע קטן בפריטין, ביצענו בו שינויים והוכחנו את ההשערה שהוא אכן חשוב להפרשתו״

מה תפישתך לגבי משפחה, קריירה ומה שביניהן?

מירון-הולץ: "כשנכנסתי להריון הראשון שלי, אח שלי שהוא רופא ילדים שאל אותי האם אפסיק לעבוד כשאהיה אימא. עניתי לו שכמובן לא אפסיק, והוספתי שתהיה לתינוק מטפלת וכשיגדל מעט אשלח אותו לגן. כמומחה להתפתחות הילד, טענתו של אחי הייתה שהילד יהיה 10-8 שעות עם המטפלת ולכן יראה בה כאימא שלו ולא יזהה אותי כאימא שלו. כי הרי הילד יראה אותי אולי שעה בבוקר ועוד שעה בסוף היום לפני שילך לישון. אני אומנם תמיד מקשיבה לאחי הגדול וסומכת עליו, אבל במקרה זה ידעתי שזה לא נכון, ובאמת הייתה לבני מטפלת מדהימה משוויץ שהכרתי וגדלנו יחד. וכמובן הבן שלי ידע היטב מי המטפלת ומי האימא.

"אישה יכולה להיות קרייריסטית וגם לגדל ילדים, אבל עם זאת לזכור שלא ניתן להיות פרפקציוניסטית. אז הבית לעיתים יותר מלוכלך, הארוחות קצת פשוטות יותר, כי הרי אי-אפשר להצטיין בכל".

לאימהות יש עוד עולמות

מירון-הולץ: "בעיניי החוויה הזאת של להיות ביחד ברכב בנסיעה כשאי-אפשר 'לברוח' לשום מקום, מאפשרת לדבר על הכל וגם לא מחייבת להביט זה בזה, לכן אני ממש אוהבת אותה. מבחינתי זה תמיד היה בונוס להסיע את הילדים. באחד הימים הסעתי את בתי אביָה לבית הספר בבוקר כשהייתה כבת 13. במהלך הנסיעה אביה אמרה לי: 'איזה כיף שיש לך חיים מחוץ לבית' עניתי לה: 'למה'? והיא ענתה לי שהאימהות הלא-עובדות לא מפסיקות 'לחפור'. דיברנו על כך והיא באמת הבינה בדרכה שלה שהעובדה שיש לי עוד עולמות מלבד הילדים, זה גם לטובתה".

להיות בתפקיד ניהולי ולהישאר אישה

מירון-הולץ: "הייתה לי סטודנטית בשם אורלי שלמדה אצלי בטכניון תואר שני והמשיכה אחר כך לדוקטורט במכון ויצמן. באחד הימים הגעתי ליום עיון במכון ויצמן והיא רצתה להכיר לי את המנחה שלה, שהוא אחד מהמרצים המובילים במכון ויצמן. היא ערכה היכרות בינינו ואמרה לו: 'זאת המנחה שלי מהמאסטר והיא האישה היחידה שאני מכירה שהיא גם בתפקיד ניהולי בכיר וגם נשארה אישה'. זאת הייתה המחמאה שלה עבורי וכוונתה הייתה שנשארתי אישה באופן הניהול שלי".

כאישה מנהלת ומובילת צוות מחקר במעבדה שגם מרצה בטכניון, הולץ-מירון מאמינה שכל סטודנט שמגיע ללימודים צריך להיות מונע ממוטיבציה פנימית חזקה שלו ושום פיקוח מצידה עליו לא ייצור אצלו את המוטיבציה הזאת. לדבריה, היא אולי יכולה לעורר בו את העניין לתחום הלימודים אבל ההנעה הפנימית החזקה חייבת להיות טמונה בו.

מירון-הולץ: "בשנים בהן אני מנחה סטודנטים, הגבול הזה בין החופש לאפשר לסטודנטים להתמודד ולהבין לבד את החומר ובין הנחיה, הוא סוג של מאזן ואת זה, צריך ללמוד. ואני ממשיכה ללמוד".

להחליף אופנות תזונה בידע
[צילום: ניצן זוהר/הטכניון]

מה החזון האקדמי שלך?

מירון-הולץ: "הדגם המדומה של המעי שעמו אנחנו בודקים כעת משפחה אחת של תוספי מזון הוא כלי שבאמצעותו ניתן להבין השפעה של מזונות על המעי ועל מערכת החיסון, וניתן לקשור את המערכת הזאת לדגם של כבד ולהבין השפעה של מזונות על בריאות האדם. החזון שלי הוא לבנות דגם של מערכת תלת-ממדית כזאת שיכולה לתת תשובות ברורות ולהחליף אמונות בתחום של תזונה נכונה, לידע. מדי מספר שנים האופנות התזונתיות משתנות. כבר לא יודעים מה בריא. פעם זה ויטמין C ואז ויטמין E ואחר כך חומצות שומן רב בלתי רוויות ואחר כך ויטמין D וכן הלאה.

"המודל התלת-ממדי של המעי הוא כלי חשוב בהגשמת החזון אבל הדרך עדיין ארוכה. את הפיזור החולני של הברזל במחלת הקרוהן אנחנו כבר יכולים לדמות, כלומר את הדלקת כבר ניתן לדמות. פה יש מקום לתרומה ממשית לחברה והייתי רוצה מאוד לשים את הדגש על המחקר התזונתי הזה".

מירון-הולץ: "אחת האמונות היא שטבעוני זה בריא, ובארץ זאת אופנה הולכת וגוברת. הערך האקולוגי והסביבתי הוא בוודאי חשוב ביותר, אבל בשביל זה לא צריך להיות טבעוני, אלא לאכול מעט בשר ולקנות אותו מחווה המגדלת את החיות בתנאים ראויים. גם צריכת מוצרים אורגניים או דיאטת הפליאו הן לא בהכרח בריאות, אלו עוד אמונות שהפכו לדת. הייתי שמחה אם היה סבסוד לגידולים אקולוגיים והמוצרים האקולוגיים לא היו כה יקרים, ואז ניתן היה לעודד צריכת מזון מודעת עם אחריות. המערכת התלת-ממדית של המעי שעליה אני חולמת עשויה להחליף את דתות התזונה הללו בידע".

תאריך:  13/11/2018   |   עודכן:  14/11/2018
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אין זה סוד שקבלנים, יזמים, המתכננים לבנות או לפתח בשטח בו נטועים עצים ורוצים לחסוך הצורך באישור כריתה של פקידי היערות, נוקטים לא פעם בצעדים בפעולות שונות חלקם מתוחכמות שמטרתם להביא בסופו של דבר למות העץ או לאי שיקומו במקרה ומדובר בעץ שדורש שיקום. השיטות והפעולות מגוונות. זה יכול להיעשות באמצעות קידוח חורים בגזע העץ שדרכם יכולים להיכנס וירוסים ומזיקים למיניהם זה יכול להיעשות בעקירת שורשים סביב העץ ובצעדים נוספים כהנה וכהנה. איני יודע מה היקף התופעה אני יוצא מנקודת הנחה שהתופעה לא רחבה ורוב הקבלנים יזמים או בעלי השטח ממתינים לאישור פקידי היערות כדי לכרות עצים גם אם זה כרוך בחשש שפקידי היערות לא יאשרו בקשתם לכריתת העצים או חלקם והדבר עלול לפגוע בשטח הבנייה ובתוכניות הבינוי והפיתוח שתוכננו.
13/11/2018  |  אלי אלון  |   כתבות

13/11/2018  |  יסמין מאור  |   כתבות
אז הקבינט שוב מתכנס. יש לי תחושה שיותר מאשר מקום לקבלת החלטות, הוא יהיה הזירה לעוד התקוטטות בין אביגדור ליברמן לבין נפתלי בנט. מישהו באמת מצפה שדווקא בישיבה היום (13.11.18) יימצא איזשהו פתרון קסם שלא חשבו עליו כל השנים?
13/11/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
הקטל בכבישים, ובייחוד תאונות הדרכים שמחקו משפחות שלמות בשבועות האחרונים בכביש 90, הולידו יוזמה רבנית חדשה: עברייני תנועה לא יוכלו לשמש כעדים בחתונות. מדובר ביוזמה של הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד וחבר בארגון רבני צוהר.
13/11/2018  |  איציק וולף  |   כתבות
נכון להיום, באפשרותנו לחלק את המחויבות האירנית הנרחבת בסוריה לחמישה רכיבים ברורים: לוחמה ישירה של כוחות אירניים ובנייתה של תשתית אירנית, נוכחותם של שליחים של משמרות המהפכה, מבנים מקבילים שבנתה אירן בתוך מערך כוחות המשטר הסורי, קבוצות שהקימו משמרות המהפכה מסוג "חיזבאללה הסורית", ומאמצים אירניים רחבים יותר לחולל שינוי והשפעה דמוגרפיים על החברה הסורית בכללותה.
12/11/2018  |  ד"ר יונתן ספייר  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il