|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

האמת על מלחמת העצמאות: ניצול הצלחה – פרק 28

הגליל העליון בפרוץ המלחמה (א) הכנות לקויות

פרק ראשון בסדרת פרקים חדשה על הגליל העליון, בפרוץ מלחמת העצמאות. הפרק יעסוק בהכנות הלקויות למלחמה; התפתחות ההתיישבות בגליל העליון; ערבים השתלטו על קרקעות של יהודים; לא התפתחו דפוסים של שיתוף פעולה בין יישובים והם לא ירו גוש התיישבותי חזק; המלצות שלא יוזמו ב-1945 לפתח את הגליל העליון כדי שמספר היהודים שהתגוררו בו יעלה מחמשת אלפים לעשרים אלף. לערבים הייתה באזור עליונות מוחלטת; עד פרוץ המלחמה יחסים תקינים בין יהודים לערבים
28/12/2018  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה   |   תגובות
יצחק בן צבי [צילום: פריץ כהן/לע"מ]


התיישבות לא מתוכננת

העיר המעורבת צפת, מרכז הגליל המזרחי מבחינה גאוגרפית, הייתה זמן רב בשוליו, מבחינה התיישבותית. צפת הייתה אחת מארבע ערי הקודש שיהודים התגוררו בהן לפני העליות הציוניות. ב־1878 קנו יהודים מצפת אדמות מתושבי הכפר הערבי ג׳עוני וניסו להתיישב עליהן. הניסיון נכשל. וב-1882 קנו את האדמות הללו חלוצים מרומניה ומשפחות אחדות מרוסיה, והקימו עליה את המושבה ראש פינה. ב-1883 הקימו עולים מפולין ויהודים מצפת את המושבה יסוד המעלה, במרחק כשישה קילומטרים מצפון לגשר בנות יעקב. ב-1884 נוסדה חווה – ״שושנת הירדן", במרחק שלושה קילומטרים ממערב לגשר בנות יעקב. וב-1890 הייתה חווה זו למושבה משמר הירדן. ב-1891 נוסדה המושבה עין זיתים, במרחק כשלושה קילומטרים מצפון מזרח לצפת. עין זיתים ננטשה ויוּשבה פעמים אחדות, וב-1946 הוקם קיבוץ על אדמותיה. ב־1896 נוסדה המושבה מטולה בקצה ״אצבע הגליל״, וב-1898 נוסדה המושבה מחניים, שהייתה אחר כך למושב ולבסוף לקיבוץ. ב-1916 נוסד הקיבוץ כפר גלעדי וב-1917 הקיבוץ איילת השחר. קבוצת תל חי (1918) והמושב חמרה (1919) לא החזיקו מעמד כיישובים עצמאיים. משנות העשרים הראשונות של המאה, ועד 1939 לא נוספו יישובים יהודיים לאצבע הגליל. זאת הייתה סוף תקופת ״חומה ומגדל״.

התיישבות אסטרטגית

בשנות הארבעים הוקמו בגליל העליון יישובים רבים (רובם קיבוצים) במסגרת ״ההתיישבות האסטרטגית״, שנועדה להבטיח את הכללת אצבע הגליל במדינה היהודית שתקום.

יישובי אצבע הגליל לא היוו גוש חזק כמו מושבות הדרום (רחובות גדרה וכו') או יישובי עמק הירדן (כינרת אפיקים וכו'). ערבים החזיקו בשטחים רבים שהיו בבעלות יהודית באזור זה, והזדמנויות רבות לרכישת קרקע הוחמצו. בדו״ח שעניָינו ״פיתוח כלכלי-אסטרטגי בישוב העברי״, שהוגש להנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1945, נכתב: ״בין צפת לטבריה, כמו בייתר חלקי הגליל העליון, ישנם שטחי קרקע נרחבים השייכים לפיק״א.1 חברה זו אינה מזדרזת לשחרר את הקרקע מהאריסים וליישבה על-ידי יהודים, גם חברת החשמל אינה עושה לפיתוח הקרקעות הללו הזקוקים להשקאה״.2

עד סוף שנות השלושים היו רוב יהודי אצבע הגליל תושבי צפת והמושבות, ורבים מהם היו דתיים וזקנים. בין מושבה למושבה ובין המושבות לצפת ולקיבוצים, היה מרחק גדול. ודפוסים של שיתוף פעולה בענייני יום-יום לא התפתחו בין היישובים הגליליים, עד שנת 1939.

ב-1939 הוקמו בעמק החולה הקיבוצים דן, דפנה, עמיר ומחניים (על אדמות המושבה העזובה). ובשנות הארבעים (עד מלחמת העצמאות) הוקמו באצבע הגליל היישובים עמיעד, בירייה, עין זיתים (על אדמות המושבה העזובה), חולתה, רמות נפתלי, להבות הבשן, נאות מרדכי, שמיר, מנרה, מעיין ברוך, בית הילל, נחלים, שאר ישוב, ומשגב עם. כשפרצה המלחמה היו באזור עשרים ושמונה יישובים, ובהם כארבעת אלפים נפש.

אף שנוספו לו יישובים רבים בשמונה השנים שבין ייסוד ״מצודות אוסישקין״3 בצפון עמק החולה ובין מלחמת העצמאות, לא היה הגליל העליון המזרחי גוש התיישבותי חזק. רוב יישוביו היו מעוטי-אוכלוסים ומשקיהם לא הספיקו להתבסס. הם היו תלויים בעזרה מן החוץ, והקיבוצים הוותיקים לא יכלו לעזור לחדשים.4

המלצות שלא יושמו

הרי קטעים מדו״ח שנכתב בשנת 1945, על מצבם של צפת והמושבות הוותיקות.

"בצפת הישוב העברי הולך ומידלדל מחוסר אפשרויות קיום; משמר הירדן היא ישוב נחשל בן מאה וחמישים נפש; ביסוד המעלה יש כמאתיים וחמישים נפש, ובראש פינה ארבע מאות יהודים, בעליהם של שלושה-עשר אלף דונם. את רוב האדמות (של ראש פינה) מעבדים הערבים בחכירה... הנוער עוזב את המקום ונודד למקומות אחרים.״ מחברי הדו״ח המליצו לפתח את יישובי אצבע הגליל הקיימים ולהקים יישובים חדשים, כדי שמספר היהודים באזור יגיע לעשרים אלף, והוא יהיה ל״גוש מלוכד של יישובים עבריים. ותהיה אפשרות של החזקתם מבחינה כלכלית וביטחונית, במקרה של סיבוכים פוליטיים, עד אשר תגיע עזרה מהדרום, אם יהיה צורך בכך.״ המלצות הדו״ח לא יושמו.5

שלושה שבועות לפני שפרצה המלחמה סייר באצבע הגליל נשיא הוועד-הלאומי יצחק בן צבי, והגיע למסקנה: ״נקודות הספר החיצוניות נמצאות במצב קשה.״ המלצות הדו״ח שהגיש בן-צבי להנהלת הסוכנות דומות לאלה של הדו״ח מ־1945.6 בסוף 1947 לא היה סיכוי שהן תיושמנה. תקציבי החרום שהוזרמו לאצבע הגליל כשפרצה המלחמה הוצאו בחיפזון לעבודות חיוניות, ומפקדים ותגבורות נשלחו אליה מבחוץ. יישובי אצבע הגליל לא הקימו גדוד חי״ש. הנוטרים הלגאליים (בפיקוד זאב נחושתן. חבר קיבוץ עמיר) היו מעין יחידה נָפָתית. מפקדים קרביים מקומיים בכירים לא נטלו יוזמה.7

עליונות ערבית

בשישים ושניים הכפרים הערביים שהיו בגליל המזרחי, עד המלחמה, התגוררו שלושים ושלושה אלף איש. יתרונם המספרי של הערבים והעורף שלהם בסוריה ובלבנון הבטיחו להם לכאורה עליונות מוחלטת באזור, אבל רק לכאורה. עד המלחמה שררו יחסים טובים בין היהודים לערבים באצבע הגליל. יצחק בן צבי כתב בדווח הנ"ל: ״בדרך כלל ישנם יחסים תקינים עם השכנים בתוך גבולות ארץ ישראל. כן קיימים יחסי שכנות טובים עם שבט אל-פדל, שהם נתיני האמיר פאעור, השולט בסביבה. טיפוח היחסים האלה חשוב.״8 הערבים הגליליים היו מסוכסכים בינם לבין עצמם. לא היו מסוגלים להקים חזית אחידה וגם לא התגייסו בהמוניהם לפעולות האיבה. לחאג׳ אמין אל-חוסייני הייתה השפעה ניכרת רק בצפת. בשאר יישובי הגליל הייתה השפעתו מעטה, ובעמק החולה – שבו היו רוב היישובים היהודיים של אצבע הגליל – הייתה השפעתו מעטה מאוד.9
____________

בשבוע הבא: לאחר פרוץ המלחמה יישובי הגליל מבקשים עזרה בכסף, בנשק, בלוחמים ופועלים לעבודה במשק החקלאי; טענה שהמושבים מקופחים לעומת הקיבוצים; הגדוד השלישי של הפלמ"ח עלה לגליל העליון לפני פרוץ המלחמה ושינה את התמונה; פשיטת חמאס,; פיגוע במכונית ערבית.

הערות

1. פיק"א-PICA: ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על-ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
2. ארכיון מורשת בן-גוריון (מב"ג), "פיתוח כלכלי-אסטרטגי ביישוב העברי".
3. יישובים שהוקמו ב-1939
4. אטלס כרטא. מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, עמ' 57, 52, 90, 148; הלל לנדסמן, "הגליל העליון המזרחי בשנים האחרונות", בגליל העליון, הוצאת ועד הגוש, תש״י, עמ' 27.
5. מב״ג, "פיתוח כלכלי - אסטרטגי בישוב העברי".
6. מב״ג, זיכרון דברים של בן-צבי מביקורו בגליל ב-8-6 בנובמבר 1947
7. רב-שיח בהנחייתי בקיבוץ עמיר ב-27 באפריל 1979, בהשתתפות אפרים גל, יואל בנאי וזאב נחושתן.
8. מב"ג, בן-צבי, שם.
9. ראיון עם נחום הורביץ.

תאריך:  28/12/2018   |   עודכן:  28/12/2018
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הגליל העליון בפרוץ המלחמה (א) הכנות לקויות
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ראומה
28/12/18 10:32
 
המרצה מלטביה סתם
28/12/18 17:16
 
חבר קיבוץ
28/12/18 23:44
 
למנות אותו שר על
29/12/18 08:43
 
חבר קיבוץ יגור
29/12/18 20:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
פעילות גדוד "הירמוך השני" בפיקוד אדיב שישאקלי בגליל; היחסים של חברי קיבוץ בית קשת עם ערביי הסביבה עד המלחמה; פשיטת על הכפרים תמרה ושפרעם; הריגתו של דב זליגמן מעין דור ופעולת גמול וגרוש הבדואים; פשיטות על עין מהיל וסגרה הערבית; התקפה על שיירה עברית ליד לוביה; פעולת גמול כושלת על בסיס של צבא ההצלה בכפר כנא; מידע מודיעיני להכנת מארב לאנשי בית קשת
21/12/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
כל שבעת הנפגעים נהרגו, והבריטים קיבלו מהערבים את גוויותיהם והחזירון לאנשי ההגנה. ביומנו של חסאן מרעי הנדאווי כתוב: "לקחנו אתנו שבע גוויות והצגנו אותן לפני תושבי זרעין, ואחר-כך לקחו אותן לג'נין. צורתן הייתה נוראה: מי שנכרת ראשו, ומי שנכרתו אוזנו או רגלו, אחרי גמר המסיבה הזאת לקחו אותן הבריטים, שמו אותן במשוריין והעבירו אותן ליהודים"
14/12/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
גולדה מאיר הבטיחה לחברי קיבוץ מענית שיִכַּללו במדינה היהודית; לפי הדוח של המפקד הערבי, תקפו פקודיו את קיבוץ מענית, כפעולת גמול; לפי דוח הש"י החלה התקרית כסכסוך עבודה בין פועלים; טנקים בריטים הבריחו את התוקפים; מסקנת המפקד הערבי: לא ניתן לכבוש יישוב יהודי ללא נשק כבד; תקרית ליד קיבוץ המעפיל; פשיטה של חיילי גדוד 33 על הכפר קקון; תקרית בוואדי ערה. נפילתו של משה לבנון ופעולת גמול של הפלמ"ח
07/12/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
יציאה לפעולת גמול על הכפר הערבי ביר עדס; המג"ד נשאר מאחור; המשימה לא בוצעה; מפקדי הכיתות הערבים לא השתלטו על פקודיהם והקצינים לא הגיעו למקום הקרב; תושבי ביר עבס וג'לג'וליה ברחו; אינטרס פלשתיני לשמור על שקט בגזרה ; פיגוע יהודי בתחבורה ערבית
30/11/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
הערכה ערבית כי האיכות הצבאית של "צבא ההצלה" נמוכה מאוד; הערכת סוכן יהודי במפקדה הערבית בדמשק: "צבא ההצלה לא יגלה פעילות יתר בארץ ישראל, וכי עד תום השלטון הבריטי בארץ ישראל לא צפויה מתקפה ערבית גדולה; הערכת מג"ד גדוד חיטין של "צבא ההצלה" שלא ניתן לכבוש יישוב יהודי; טעות בהערכה של מומחי ה"הגנה"; תקריות אש בין גדוד 32 של חטיבת "אלכסנדרוני" לגדוד "חיטין" של צבא ההצלה, ליד המושבה מגדיאל.
23/11/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il