הגליל העליון בפרוץ המלחמה (ד) תככי פיקוד

היוזמות ההתקפיות של הגדוד השלישי של הפלמ"ח בגליל העליון – שמפקדת חטיבת ״לבנוני״ ואג״ם מטכ"ל אישרו אותן – החריפו את היחסים בין היהודים לערבים באצבע-הגליל, דחקו את הערבים המקומיים לעמדת התגוננות והפילו עליהם פחד. מ. בן יצחק, חבר קיבוץ כפר גלעדי, כתב ביומנו ב-20 בפברואר: ״מה שביקשו הכנופיות – לזעזע את החיים כליל ולהרוס את ענפי המשק העברי – עד כה לא עלה הדבר בידם. ריתקו כוחות אדם רבים במשקים העבריים לשמירה, אך גם מפיתוח לא הונחה היד. יותר מאשר הזיקו ליהודים הזיקו לערביי החולה, החזירום למצב של עוני וחוסר ישע. התחבורה הערבית כמעט שנפסקה וכן המסחר, ואלה שנסעו עד כה בכביש הראשי, מטולה־ראש פינה, בדרך עקלתון, ילכו בכביש הצבאי המקביל לכביש הצפון, וכאן נרמז להם שיש למקל שני קצוות. הגורם לסבל, בעצמו יסבול״.¹

בתחילת ינואר ביקר מפקד הפלמ"ח² יגאל אלון בגליל העליון, סייר ביישובים, שוחח עם מג"ד השלישי מולא כהן, חזר לתל אביב ודיווח לרמ"א ישראל לגלילי: ״מצב החימוש של הגדוד השלישי אינו טוב. הוא מספיק למאתיים לוחמים; ליישובים הוותיקים יש נשק, לחדשים כמעט ואין; יישובים חדשים כוותיקים אינם נענים לגיוס... מפקד הנפה הנוכחי אינו משתלט על המשקים. עד היום לא הוכנו סידורים מספיקים לגדוד וביצור הנקודות. הכרחי להחליף את מפקד הנפה ולמנות אדם בעל השפעה וכוח על היישובים... נדרשת התערבות והכרעה של המוסדות הפוליטיים העליונים".³

אלון ביקש שמטה הפלמ״ח יקבל את הפיקוד על כל הגליל העליון... מגמה זו – שהייתה קשורה במאבקי האסכולות בתוך ה"הגנה" ובמאבקים הפוליטיים בתוך הישוב, בין מפא״י למפ״ם – לא התאימה לייעודו של הפלמ״ח כעתודה ניידת של הפיקוד העליון למשימות מחץ. ב-13 בינואר שלח אלון מברק לגלילי בשם מטה הפלמ״ח: ״מחכה להכרעתך בדבר זיקת תל חי⁴ למועצה״⁵. וגלילי השיב לו: ״עוד חזון למועד״.⁶

חברי ועד הגוש של הגליל המזרחי ונציגי יישובים באזור זה דרשו מהרמטכ״ל, יעקב דורי, להקים פיקוד אזורי אחיד. ודורי כינס להתייעצות בעניין זה את הרמ"א, ישראל גלילי, ואת המפקדים הבכירים: ראש אגף המבצעים במטכ"ל יגאל ידין; סגן הרמטכ"ל צבי איילון; ראש אגף האספקה יוסף אבידר, ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון. ידין הציע לאחד את עמק הירדן, הגליל התחתון והגליל העליון, תחת פיקוד מפקדה על-נפתית. כל האחרים התנגדו. דורי נימק את התנגדותו: ״לאצבע הגליל יש בעיות מיוחדות.״ באותה ישיבה אמר דורי: ״פיקודו של לבנוני⁷ – או של כל איש אחר במצבו – רפוי ובלתי מספק, עקב גודל השטח וריחוקו (של כרמל) מהמקום,״ והציע למנות, לאזור מפקד עצמאי. ב־14 בינואר מינה גלילי לתפקיד זה את שלום חבלין, חבר קיבוץ איילת השחר ומי שהיה מפקד הגדוד השלישי עד פרוץ המלחמה. גלילי כתב ליוסף יזרעאלי, עוזרו של בן-גוריון שחבלין מונה לפי שעה במקומו של מולא כהן, שאירעה לו תאונה במכונית, נפצע ואינו בעבודה מינויו של חבלין למפקד יחידות פלמ״ח, יחידות חי״ש ויישובים, לא היה בהתאם לנורמות של ה"הגנה", וגלילי הסביר שזאת ״סטייה הכרחית.״ ואשר לנורמות ״רבות מחשבות בלב איש״.⁸

גלילי הודיע לכרמל: ״עקב בחינת סדרי הפיקוד בגליל העליון הוחלט למנות ׳מפקד הגליל העליון׳. לפקודתו יועמדו כל הכוחות שבמרחב. מפקד זה ייבחר מבין מפקדי הגדודים הוותיקים של הפלמ״ח שעדיין לא קיבלו תפקיד, וחבלין ימלא את התפקיד עד אז". גלילי הורה לכרמל לשלוח עוד פלוגת חי״ש מחיפה לגליל, נוסף על פלוגתו של פוגל, ולשלוח איתה נשק וציוד.⁹

ולמרות כל אלה – שלום חבלין לא היה למפקד הגליל העליון: מפקדת הגליל העליון לא הוקמה באמצע ינואר; כרמל לא שלח פלוגת חי״ש חיפאית נוספת לאצבע הגליל; מולא כהן הפצוע, שהמשיך לפקד על הגדוד השלישי, היה למפקד בפועל, בלי הכלים הארגוניים ובלי האמצעים הדרושים לכך.¹⁰

בחודש פברואר 1948 התפצלה ״לבנוני״ לשתי חטיבות – "כרמלי״ בפיקוד משה כרמל, ו״גולני״ בפיקוד משה מן מקיבוץ מרחביה. אזור אצבע הגליל הוכפף ל"גולני", שמפקדתה הייתה ביבניאל שבגליל התחתון. במהלך דיונים והכנות להקמת ״גולני״ הגיעו אנשי צמרת הביטחון למסקנה שפיקוד על הגליל העליון ועל העמקים יהיה קשה מדי למשה מן, והערכה זו התחזקה אחרי הקרב על טירת-צבי,¹¹ שבו הוכח שצבא ההצלה מתכוון לתקוף יישובים. ראש אגף כוח האדם במטכ״ל, משה צדוק, הציע למנות את אורי יפה למפקד הגליל העליון. יפה, חבר קיבוץ מעוז חיים, איש ״הנודדת״ הירושלמית והפו״ש בימי המאורעות, מראשוני הפלמ״ח ומפקד גדוד, השתחרר משרות פעיל בפלמ״ח ב־1947. חודשיים וחצי לא הוטל עליו תפקיד צבאי. אחר-כך גויס שנית, אבל לא לפלמ״ח.¹²

יום אחרי קרב טירת צבי מינה גלילי את יפה למפקד יישובי הגליל, וכל הכוחות החונים באזור זה. גם לגלילי וגם ליפה לא היה ברור אופיה של המפקדה החדשה. אלה ההוראות שקיבל יפה מגלילי: ״צא מיד לצפון, למד את המצב וקח את העניינים בידיים.״ יפה נסע ממעוז חיים לגליל בטרמפים ובאוטובוס, ובדרכו סר למטה חטיבת גולני, ביבניאל, ושוחח עם משה מן. כשהגיע לראש פינה כבר הוכרז עוצר בכבישים, בעקבות פשיטת הפלמ״ח לסעסע.¹³ בעזרתו של צבי רסקי, בן ראש פינה, הגיע יפה בשבילים צדדיים לאיילת השחר, אל מפקדת הגדוד השלישי, ומינה את חבר הקיבוץ, דב אשכול, לקצין המנהלה של מפקדתו, ואת אנג׳י קלר מכפר בלום למזכירת המפקדה. שבוע אחרי שנכנס לתפקידו קיבל את המינוי הרשמי מהרמטכ״ל דורי, שהודיע לו: ״הבולגרים,¹⁴ החי״ש והחי״ם (שבמרחב) יהיו נתונים לפקודתך.״ דורי הודיע ליפה שמשה מן יהיה מפקדו הישיר, ושהגדוד השלישי יהיה קשור עם מטה הפלמ״ח רק בענייני אפסנאות. בכל שאר התחומים ובייחוד בתחומים המבצעיים, ״עומד גדוד הבולגרים לפקודתך ולפקודת מפקד חטיבת הצפון גולני".¹⁵

פקודות לחוד ומציאות לחוד. אחרי שלושים וחמש שנים אמר מולא כהן שהוא מעולם לא היה כפוף לאורי יפה. כהן וקלמן שמרו על זיקתם למפקד הפלמ״ח, יגאל אלון, שביקר בגליל העליון לעיתים קרובות, ובין ביקור לביקור נהנו מאוטונומיה כמעט מלאה.¹⁶ ארגון היחידות ויחסו של בן גוריון לפלמ״ח רוקנו את מטה הפלמ״ח מתפקידיו המבצעיים. ואלון – שנשאר ללא תעסוקה מבצעית – ייחד את התעניינותו לאצבע הגליל, ולבסוף נטל את הפיקוד על מרחב זה.

אורי יפה אכן מונה למפקד המבצעי, גם על הגדוד השלישי של הפלמ״ח, אבל ספק כאמור אם מולא כהן קיבל הוראה להיות כפוף לו. כהן טוען שלא קיבל הוראה כזאת. אילו היה כהן כפוף ליפה היה הגדוד השלישי משתייך לחטיבת גולני. בפברואר 1948 היה מצב כזה לא מתקבל על הדעת.

אורי יפה ניסה להשתלט על המרחב בדרכי נועם. בינו ובין כהן היו חילופי התייעצויות וחילופי מידע, אבל יפה לא היה למפקד-על של הגדוד השלישי. הוא היה מעין מפקד נפה בכיר, בניגוד לכוונות צמרת הביטחון ולכוונותיו הוא.¹⁷

ב-10 במארס שלח משה כרמל לאצבע הגליל תגבורת לחטיבת ״גולני״, את הגדוד של ישראל ליאור, שאחת מפלוגותיו כבר חנתה באצבע הגליל. חמש מאות וחמישים פקודיו של ליאור חנו ביישובים, במקום מחלקות הפלמ״ח שרוכזו כאגרופים פלוגתיים במושבה מגדל, באיילת השחר ובהר כנען. הגדוד החיפאי הביא אתו שישים סטנים, שלושה מקלעים ושמונה מרגמות 2 אינטש. אבל לא רובים ולא תחמושת. כרמל ויתר על הגדוד בעל כורחו, בפקודת ידין. בפקודה שקיבל מידין לא נזכרו רובים ותחמושת, והוא לא נידב אותם. ״הבחורים ביצעו את תפקידם בתנאים קשים. באין שיכון מתאים, באין בגדים חמים, נעליים וגרביים, ובאין נשק,״ כתב ליאור. ״לפעמים היה הדבר מגיע לידי התמרמרות ורטינה״.¹⁸

הגדוד של ליאור קיבל את הכינוי ״אלון״ ומספרו בחטיבת ״גולני״ היה 11. בתחילה היה זה גדוד מרחבי של הגליל העליון והוכפף לאורי יפה, אחר כך היה לגדוד הראשון של חטיבה תשע, היא חטיבת ״עודד״, שיאורי פה הקים אחרי הכרזת העצמאות.
_____________

בשבוע הבא: החרפת מלחמת הדרכים בגליל; חבלנים של הפלמ"ח נהרגו בעת פירוק מוקשים ליד קיבוץ חולתה; קרב עז עם מתנדבים מעירק בכפר אל חוסיינה, שלושה לוחמי פלמ"ח נהרגו; התושבים הערבים ברחו מן הכפר; הערכה על הכוח הערבי בגליל העליון; המתקפה הערבית בגליל גברה באפריל; מעבר מלחמה זעירה למלחמה באויב סדיר וסדיר למחצה.

1. מ. בן-יצחק, "מיומן בישוב ספר", בגליל-העליון, שם, עמ' 47.
2. באותו שלב של המלחמה היה הפלמ"ח החטיבה המגויסת היחידה של ארגון ה"הגנה". ארבעת החטיבות הנוספות שהוקמו, רק חודש וחצי לפני כן, היו בתהליך התארגנות ובגיוס חלקי בלבד. לפיכך,אלון פיקד על הכוח הלוחם העיקרי, גם מבינת ההכשרה וגם מבחינה מספרית של היהודים.
3. א"צ, אל חילל מאת סאשה, ינואר 1948: "המצב בנפת תל-חי".
4. כינוי לנפת הגליל העליון בארגון ה"הגנה".
5. א"צ, אל הילל מאת מועצה, 13 בינואר 1948. המועצה – כינוי למטה הפלמ"ח בארגון ה"הגנה".
6. מב״ג, אל יואש מאת הלל, 14 בינואר 1948: "הביקור בגליל העליון".
7. מפקד חטיבת "לבנוני" משה זליצקי-כרמל.
8. סדרת הראיונות הנ״ל עם מולא כהן ועם ישראל גלילי.
9. את"ה, ארכיון גלילי, תיק 23, לצדוק מהלל, 17 בפברואר 1948.
10. הראיונות הנ"ל עם מולא כהן.
11. ב-16 בפברואר עם שחר תקף גדוד הירמוך הראשון של צבא ההצלה את קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן. חברי הקיבוץ הדפו לבדם את ההתקפה, בלא סיוע מהגדוד הראשון של הפלמ"ח שמחלקותיו חנו בקיבוצי הסביבה, ומחטיבת לבנוני.
12. ראיונות עם אורי יפה.
13. בלילה של 15-14 בפברואר פשטו לוחמי הגדוד השלישי של הפלמ"ח על הכפר הערבי סעסע שבגליל המרכזי במסגרת "מבצע למד-הא" חודש אחרי נפילת הלמד-הא בדרך הר טוב לגוש-עציון. בכפר חנו לוחמים של "צבא ההצלה". פשיטה זאת הייתה אחד המבצעים המוצלחים של היהודים במלחמת העצמאות.
14. כינוי לפלמ"ח בארגון ה"הגנה".
15. ראיונות אורי יפה. את״ה, ארכיון גלילי, תיק 23, לאורי יפה מ-24 בפברואר
16. י יוסף טבנקין פיקד במלחמה על הגדוד הרביעי של הפלמ"ח ועל חטיבת הראל. בראיון עם המחבר הוא טען שיגאל אלון דחק הצידה את המפקדים הבכירים הוותיקים של הפלמ"ח, שהיו קשורים למפקד הפלמ"ח הראשון, יצחק שדה, כמו את אורי יפה, וקירב אליו מפקדים צעירים כמו מולא כהן, שעליהם היה לו קל לשלוט. טבנקין גם טען שכאשר הוקמה חטיבת "הראל" בחודש אפריל הוא היה המתאים ביותר לקבל את הפיקוד עליה, והדבר היה מקובל על גלילי ואנשי המטה הכללי, אך אלון העדיף את יצחק רבין מאותם טעמים.
17. הראיונות הנ"ל עם מולא כהן, אורי יופה ויגאל אלון.
18. ישראל ליאור, "גדוד אלון בגליל המזרחי", באילן וחרב?.