סביר להניח שכמה גורמים - מן הסתם פוליטיקאים מן הימין - יקפצו כמוצאי שלל רב על החשד לשוחד במינוי שופטת, וידרשו לשנות את שיטת בחירת השופטים. אי-אפשר לשחד את כל חברי ועדת החוקה של הכנסת, ובוודאי שלא את כל חברי הכנסת - יטענו. נכון, אבל לא רלוונטי.
מעבר לעובדה הקטנה והשולית, לפיה מדובר בשלב זה בחשדות בלבד, יש לשים את הדברים בפרופורציה. חבר ועדה אחד אינו יכול להטות את דעתה של הוועדה כולה. במקרה של לשכת עורכי הדין, מדובר בשני נציגים מתוך תשעת חברי הוועדה. אם מדובר במועמד בלתי ראוי לשפיטה, הוא יצטרך לשחד לפחות חמישה מחברי הוועדה כדי להתמנות. מתן שוחד לאחד מהם, יכול לכל היותר להגדיל את סיכוייו.
הוועדה אכן אינה יכולה להתעמק במשך שעות בכל מועמד, כאשר לעיתים עליה למנות עשרות שופטים בישיבה אחת. בשל כך יש הרבה עבודת הכנה, המבוצעת בידי ועדות משנה שלה, וגם במסגרת "ועדת השתיים" שספגה כל כך הרבה ביקורת (חוות דעת של
עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי על שופטי שלום המועמדים למחוזי), וישנו קורס ההכנה לשפיטה המשמש גם הוא כמסננת. לכן נשוב ונאמר, כי בתוך כל המערכת הזאת - וכאשר מדובר בתשעה חברים הבאים מן הפוליטיקה, מבית המשפט העליון ומלשכת עורכי הדין - שוחד לחבר ועדה אחד אינו חורץ גורלות.
במילים אחרות: תהליך הבחירה והסינון הוא כזה, שקשה וכנראה בלתי אפשרי למנות לשיפוט מי שאינו מתאים לכך. בשנים האחרונות ביקרתי בעשרות אולמות של שופטים חדשים, וההתרשמות הכללית הייתה מצוינת. מובן שיש לטפל בחומרה הרבה ביותר בכל סטייה מן השורה במינוי של שופט, אבל אין לזה שום קשר לשאלה המבנית של דרכי המינוי. מועמד לשיפוט או לקידום שנתן שוחד, יכול היה לכל היותר לקבל קצת יתרון על פני מועמדים אחרים. אין סיכוי שהוא יתמנה רק בגלל השוחד. הוא מתמנה כי כישוריו מתאימים - עד שמתגלה, אם מתגלה, שהוא מושחת. זה לא אומר דבר וחצי דבר על הליך המינוי בכללותו.
חוץ מזה, כפי שאמר
וינסטון צ'רצ'יל על הדמוקרטיה, זו השיטה הגרועה ביותר - מלבד כל האחרות. מי שחושב על בחירה בנוסח אמריקני - וזה הכיוון שאליו חותרים אנשים כמו
יריב לוין - כדאי שיסתכל על ההקלטות מהשימוע לאישורו של ברט קוואנו לבית המשפט העליון של ארה"ב. זה היה קרקס מכוער, משפט שדה ברברי וקרב מפלגתי בו כל האמצעים היו כשרים. אוי לנו ואבוי לנו אם מינוי השופטים אצלנו ייראה כמו עשירית ממה שהתרחש בסנאט לפני שלושה חודשים. השיטה שלנו עובדת, היא ממנה שופטים טובים ויש להבדיל בין כשלים נקודתיים - חמורים ככל שיהיו - לבין התמונה הכוללת.