סיפורו של קולנוע "דן" בפרדס כץ

קולנוע דן בשכונת פרדס כץ נפתח אי-שם במחצית שנות ה-50 של המאה הקודמת ופעל במבנה מלטשת יהלומים - מבנה תעשייתי, שהוסב לבית קולנוע/ הוא שכן ברחוב ז'בוטינסקי מול צומת רחוב השומר (כיום רח' ראובן אהרונוביץ').

לבית הקולנוע היו שני "אולמות"' האחד מקורה והשני אולם קיצי פתוח על הגג שפעל מטבע הדברים בקיץ. לרוב הקרינו בבית קולנוע דן בפרדס כץ 2 הצגות מדי ערב: בסביבות השעה 19:00 ובסביבות השעה 21:00. היו פעמים שהוקרנו סרטים גם בשעה 4 אחר-הצהריים. הוקרנו בו סרטי משפחה, סרטי השמן והרזה' מערבונים, uסרטים ישראלים, לצד סרטים דוברי ערבית (בעיקר עבור תושבי מעברת פרדס כץ).

היו סרטים "להיטים" שרצו יותר משבוע' אולם לרוב הוחלפו הסרטים מדי שבוע. המסך עליו הוקרנו הסרטים באולם המקורה, על-פי עדויות תושבים שצפו בסרטים בבית קולנוע זה, היה קיר שנצבע בלבן והכסאות היו מעץ ללא ריפוד. גם כאן' כמו בבתי קולנוע רבים ברחבי הארץ באותן שנים, מידי פעם סרט הפילים היה נקרע או "נתקע" ולעיתים דווקא בקטעים הכי מותחים של הסרט, ומיד לאחר מכן היית שומע שאגות מחאה וקולות רוטנים של הצופים.

הסרט היה מופסק לכמה דקות. כשחודשה הקרנת הסרט לאחר שהמקרין חיבר ("הדביק") את סרט הפילים הקרוע, לא תמיד שמו לב הצופים, כי המקרין "דילג", על קטע מהסרט. תושבת בני ברק לשעבר סיפרה לי כי התגוררה לא רחוק מקולנוע דן ויום אחד הוקרן בו סרט שמאד רצתה לראות, אך חברותיה הזהירו אותה ש"יש שם הרבה פושטקים".

מלבד סרטים התקיימו בקולנוע דן, מידי פעם מופעי זמר ובידור, הצגות ילדים כמו קופיקו ועוד. וגם אספות מפלגתיות התקיימו בו.

לראות סרט בלי לשלם

תושבים שהתגוררו סביב ובאזור בית הקולנוע, מספרים לי, כי נהנו לא פעם מסרט בלי לשלם כאשר היו מטפסים על עצים בסביבה או רואים ממרפסות בתיהם את הסרטים שהוקרנו בקיץ על הגג, וגם אם לא הצליחו לראות את הסרט במלואו ולעקוב אחר העלילה, נהנו מהמוזיקה ומפס הקול של הסרטים שנשמעו מכיוון הגג הפתוח.

משה כהן, שהתגורר בשיכון ה' בבני ברק הנמצא לא רחוק מהמקום בו שכן קולנוע דן, מספר: מידי מוצ"ש היו מקרינים שם סרטים ערביים, שהיו מאוד מתאימים לאוכלוסיית העולים מארצות ערב שגרו באזור. בחודשי הקיץ היו מקרינים את הסרט על מסך הגג הפתוח ואנחנו כילדים היינו עולים על שיפוע המדרגות של גג המקלט מעבר לכביש (לאחרונה נבנה שם בית כנסת) ומשם היינו צופים בסרט בחינם".

סגירתו וסופו של קולנוע דן

בשנות ה-60 פנתה עירית בני ברק לבית המשפט בבקשה להוציא צו סגירה לקולנוע דן בשל "הפרת תנאי רישיון". בנימוקים לבקשתה טענה העירייה כי מבנה הקולנוע מהווה "מטרד לזרימה הסדירה ברחוב ז'בוטינסקי של כלי רכב מפתח תקוה לתל אביב" שכן מונע הרחבת הכביש וכן הוא אינו עומד בתנאי בטיחות לציבור. בעלי הקולנוע א.פייראייזן וא. רז, כך דיווח עיתון מעריב מתאריך 29 במרץ 1965, עררו על צו הסגירה בפני בית המשפט.

שופט בית משפט ברנזון בשבתו בבית הדין הגבוה לצדק, מתח ביקורת על עירית בני ברק וציין כי הגם שידעה כי המבנה לא נועד מלכתחילה לשמש בית קולנוע אלא בית חרושת ליהלומים וכי השימוש בו כבית קולנוע הוא לא בטיחותי לציבור, "עצמה עיניים" והוציאה רישיון לבית הקולנוע כל השנים. השופט ציין, כי מבנה בית הקולנוע דן הוא ללא מקלט, בלי תאורה במדרגות, ובלי מעקות למדרגות. העירייה טענה כי הוצאת הרישיון לבית הקולנוע נעשתה מתוך "רחמנות לספק עבודה לכמה משפחות".

לבסוף לאחר דיונים רבים נענה בית המשפט לבקשת עירית בני ברק והורה על סגירת בית הקולנוע דן. קולנוע דן הפסיק לפעול אי-שם במחצית שנות ה-60. אי-שם בשנות ה-70 נהרס מבנה בית הקולנוע ועל חורבותיו הוקם מבנה מגורים שבקומתו הראשונה (קומת קרקע) מצויה חנות. מעדויות של שכנים לבית הקולנוע אני למד כי בית הקולנוע שכן בשטח בו קיים כיום בית מגורים ברח ז'בוטינסקי 125 אולם יש שכנים הטוענים כי בית הקולנוע שכן ממול לבית זה.

מול קולנוע דן הייתה במשך שנים רבות תחנת אוטובוסים בשם "תחנת דן" כנראה בשל קרבתה לקולנוע דן. כיום נקראת תחנת אהרונוביץ'. אגב בצמוד לבניין בו שכן בית הקולנוע דן, קיים כיום "קפה דן". בעל בית הקפה זוכר היטב את בית הקולנוע כילד ומעיד כי ראה בו לא פעם סרטים.

לאחר סגירתו של קולנוע דן בפרדס כץ בשנות ה-60, נותר לפעול בבני ברק בית קולנוע אחד, קולנוע שבח, ובהמשך אי-שם בשנות ה-70 אף הוא נסגר.

עובדיה המקרין הסרטים

במסגרת הכנת סדרת כתבות על בתי הקולנוע בבני ברק שוחחתי עם תושבים שהתגוררו בעבר בבני ברק ושוב ושוב עלה וצץ השם עובדיה בהקשר להקרנת סרטים בבני ברק. עובדיה היה מקרין סרטים מקצועי, כנראה פעיל הסתדרות או משהו דומה, והיה עובר ממקום למקום עם הקטנוע שלו עם סירה ועם מכונת הקרנה גדולה וסרטים ומקרין סרטים במרכזים קהילתיים ובבתי נוער בבני ברק ובפרדס כץ. כך למשל, זוכרת תושבת בני ברק כי עובדיה היה מקרין סרטים באולם ההסתדרות ברחוב המכבים בפרדס כץ.

תושב בני ברק לשעבר, מספר כי כאשר החליף גלגל של הסרט היה צועק "שקט מחליפים גלגל".

יצוין, כי התיעוד הקיים על-אודות בית קולנוע דן בפרדס כץ מצומצם ביותר. ניסיתי להשיג צילום של בית הקולנוע אך ללא הצלחה. הנהלת עירית בני ברק בה חברים בעשורים האחרונים בעיקר אנשים הנמנים על המגזר החרדי מטבע הדברים לא ששה לתעד או לאזכר בתי קולנוע שפעלו בעיר. מי שברשותו מידע נוסף על בית הקולנוע דן בפרדס כץ, או צילומים של בית קולנוע זה מוזמן לשתף או ליידע בפינת תגובות שמתחת לכתבה זו.