|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

יצירת כלים כימיים ליישומים ביולוגיים ורפואיים

מדענית מהליגה הראשונה

עוד בתחילת המסע האקדמי שלה ידעה פרופסור גליה בלום, שכימיה תהיה עבורה כלי לחקור ביולוגיה ולקדם יישומים שיתרמו לרפואה. כמי שעומדת בראש מעבדת מחקר להדמיית פרוטאזות ומרצה בכירה בבי"ס לרוקחות, היא מקדמת מגוון מחקרים לזיהוי פעילות פרוטאזות. המגוון המחקרי הייחודי, מאפשר לה להשתמש בכלים הכימיים שיצרה כדי להגיע לאפליקציה הביולוגית המעמיקה שקשורה לרפואה ולמחקר ביולוגי בסיסי
03/03/2019  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   תגובות
הפרופסור בלום. משחק חייה [צילום: דוברות האוניברסיטה העברית]

נטייה ריאלית
"הנטייה המשפחתית הייתה ריאלית, בנוסף לכך שהחלק ההומני פחות בולט אצלי לעומת הריאלי ולכן היה ברור לי שאלמד באקדמיה כימיה ומתמטיקה. חייתי כל חיי בסביבה מאוד ספורטיבית גם כיום. עוד כשהייתי קטנה, אבא שלי היה רץ לעבודה וחוזר בריצה. אימא שלי הייתה מצטרפת אליו, וזה משהו שממש טבוע בזיכרוני"

הפרופסור גליה בלום, נשואה ואם לארבעה, בת לזוג הורים כימאים, נולדה כשאביה היה בשלבי סיום הדוקטורט וכשהייתה כבת שנה וחצי נסעה המשפחה לפוסט דוקטורט של האב באוניברסיטת סן דייגו USCD במשך חמש שנים וחצי. בלום מספרת על תקופה מדהימה בקליפורניה בסאן דייגו כשעוד לא נבנתה. כשהייתה בת 7 קיבל אביה הצעה למשרה באוניברסיטה העברית במחלקה לכימיה והמשפחה שבה ארצה.

בלום: "את הלימודים בבי"ס היסודי התחלתי בארץ עם קשיי שפה, אבל התגברתי על כך. החוויה של ספיגת תרבות אמריקנית, ובכלל תרבות אחרת, היא חוויה מהנה מאוד ויוצאת דופן, וכשבגרתי החלטתי שאני רוצה לחזור על החוויה הזאת".

כיצד הסביבה המשפחתית השפיעה על הבחירה שלך במסלול אקדמי מדעי?

בלום: "הנטייה המשפחתית הייתה ריאלית, בנוסף לכך שהחלק ההומני פחות בולט אצלי לעומת הריאלי, ולכן היה ברור לי שאלמד באקדמיה כימיה ומתמטיקה. חייתי כל חיי בסביבה ספורטיבית מאוד. גם כיום. עוד כשהייתי קטנה, אבא שלי היה רץ לעבודה וחוזר בריצה. אימא שלי הייתה מצטרפת אליו וזה משהו שממש טבוע בזיכרוני. גם המשרד שלי כיום הוא עם תפאורה ספורטיבית, עם הכדור והגביעים מכל האליפויות שלי. הייתי במגוון ענפי ספורט ובכיתה ח' התחלתי ללמוד כדורסל והתאהבתי בספורט הזה. כבר כנערה ייצגתי את בית הספר בירושלים בתחרויות, וזה הפך להיות חלק מהותי מחיי, שכן בזמן הלימודים הייתי מתאמנת עשר פעמים בשבוע בכדורסל בהרבה מסגרות".

נראה כי כבר בתחילת הדרך פיתחה בלום דפוס של הצטיינות בספורט וגם בלימודים. במשך שנים רבות הייתה שחקנית בחמישייה המצטיינת של ירושלים ובצבא שירתה כמדריכת ספורט, כדי שתוכל להמשיך לשחק, וכך המשיכה לשחק כדורסל בקבוצות מהליגות הראשונות. היא מעידה כי הייתה אמורה להצטרף לנבחרת ישראל אבל נקעה את הקרסול ממש בסמוך.

בלום: "במהלך התואר הראשון, הלכתי מדי יום עם סיום הלימודים לאולם הספורט והמשכתי לשחק בליגה הראשונה. היו ששאלו אותי איך את מצליחה להצטיין גם בספורט וגם בלימודים, אבל מבחינתי זאת הייתה דרך החיים, ועד היום אני משחקת בליגה הארצית ומייצגת את האוניברסיטה העברית בכדורסל".

המסלול האקדמי
עם קבוצת כדורסל בליגה הארצית

חוויה מדעית אחרת
"היו לא מעט התמודדויות שם, אבל הרווח הוא עצום. כל ההתנהלות של המחקר בחו"ל היא אחרת לגמרי וחוויתי את החוויה המדעית מפרספקטיבה אחרת. כשהגעתי לארה"ב ראיתי שאחוז ההצלחה של ניסויים מחקריים הוא גבוה הרבה יותר. כשאני עוברת על כל המאמרים שלי שפורסמו עד כה ומבינה כמה עבודה הושקעה בהם, זה פשוט לא ייאמן"

כיצד התחלת את המסלול האקדמי?

בלום: "בתואר הראשון למדתי כימיה באוניברסיטה העברית ולאחר מכן עברתי למסלול ישיר לדוקטורט. כימיה הייתה מבחינתי מעניינת מאוד אבל כבר אז החלטתי שכימיה תהווה כלי עבורי לחקור ביולוגיה ולעשות משהו שיתרום לרפואה. עשיתי מעבר מהכימיה לכיוון הביולוגיה, והיה לי ברור שאם אני רוצה לעשות מחקר משמעותי עלי להגיע למעבדות הטובות ביותר במדעי החיים. הלכתי למעבדה של מדעי החיים באוניברסיטה העברית, של הפרופסור אלכס לויצקי שהוא פרופסור מוביל בתחומו עם הרבה מאוד פרסומים וזוכה פרס ישראל על המחקר המדעי שלו. באותה תקופה הוא גם שיתף פעולה עם אבי בייצור חומרים שהם אבני הדרך של מעכבים של מסלולי סיגנל של התא. אבא שלי אמר לי אז שהוא מהחוקרים הטובים ביותר, ובהמלצתו הגשתי מועמדות תוך שהצטיינתי בלימודי, והוא קיבל אותי למעבדתו".

את בן-זוגה שי הכירה בלום בצבא ונסעה עמו בתום השרות הצבאי לטיול לחצי שנה בארה"ב ושם לדבריה התאהבה עד "מעל לאוזניים" וידעה שזה האדם איתו היא רוצה לבלות את חייה. במהלך התואר הראשון שלה הם נישאו. חלף מעט זמן עד שעברה בלום למסלול הישיר לדוקטורט אצל הפרופסור לויצקי וכשהיא עשתה את הדוקטורט, למד בן זוגה את התואר שלו בבצלאל, לאחר מכן תואר שני בתקשורת וגם עבד ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בלום מדגישה כי היא אוהבת את השוני המקצועי הזה ביניהם, ואת העובדה שיש לצידה מישהו עם ראייה אחרת לחיים.

לא מעט נשים חוקרות בחזית המדע מעידות כי המעבר לפוסט דוקטורט אינו פשוט ומאתגר, מה היה הכוח המניע שלך?

בלום: "למרות ההתקדמות המקצועית העצומה שלו, שי הוא זה שהיה הגורם המניע לנסיעה שלי לפוסט דוקטורט. הוא אמר לי 'את נוסעת והמשפחה איתך'. הוא נאלץ להתפטר ממשרה בכירה בביטחון מלא שהוא ימצא מה לעשות בארה"ב. הוא יזם ויצירתי בצורה יוצאת דופן ובארה"ב הוא הקים חברת הובלות שהחזיקה אותנו כלכלית שם וקיימת למעשה עד היום. אי-אפשר היה לקיים דבר מהשלבים אותם עברתי במסע האקדמי שלי ולהגיע לחוד החנית של המדע, אם לא היה לי בן זוג כל כך תומך שהוא שותף מלא לדרך במיוחד כשמדובר במשפחה גדולה. אני לא חושבת שיש הרבה בני זוג גברים עם שכר ומעמד גבוהים שיתפטרו יום בהיר אחד ויצטרפו לבנות זוגם לפוסט דוקטורט בארץ זרה, בלי לדעת מה הם יעשו שם מבחינה מקצועית".

מה היו ההתמודדויות העיקריות בתקופת הפוסט דוקטורט?

בלום: "היו לא מעט התמודדויות שם, אבל הרווח הוא עצום. כל ההתנהלות של המחקר בחו"ל היא אחרת לגמרי, וחוויתי את החוויה המדעית מנקודת מבט אחרת. כשהגעתי לארה"ב ראיתי שאחוז ההצלחה של ניסויים מחקריים הוא גבוה הרבה יותר. כשאני עוברת על כל המאמרים שלי שפורסמו עד כה ומבינה כמה עבודה הושקעה בהם, זה פשוט לא ייאמן. המאמר הראשון שלי יצא לאחר שנתיים של עבודת מחקר - כל כך הרבה עבודה על מאמר מחקרי אחד.

בסיום תקופת הפוסט דוקטורט נסענו, כל המשפחה, לטיול סביב העולם באוסטרליה ובניו-זילנד, בסין, בהונג קונג במשך שלושה חודשים וחצי, וזה היה טיול של פעם בחיים. השותפות הזוגית הזאת היא הכרחית מבחינתי עד עצם היום הזה. לעומת זאת, אם תשאלי גברים לגבי עניין התמיכה של בת הזוג, אני לא בטוחה שהם יענו שזה הכרחי כדי שזה יתקיים מבחינתם".

קינאזה שמעורבת בעמידות לסרטן

פרויקט כימי ביולוגי
"עם סיום התואר הראשון בכימיה, ניגשתי לפרופסור אלכס לויצקי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים על-מנת שיתווה לי את תחום המחקר וביקשתי פרויקט כימי ביולוגי לדוקטורט שמעורבת בו סינתזה כימית ויישום החומרים על תהליכים ביולוגים. הפרופסור לויצקי הציע את הפרויקט של יצירת מעכבי מסלולי הסיגנל של IGF-1R, קינאזה שמעורבת בעמידות לסרטן, שלימים הפך לפרויקט חשוב מאוד והביא למספר פרסומים מדעיים"

כיצד החל המחקר?

בלום: "במחקר הדוקטורט התחלתי ב-1996 וסיימתי ב-2003, תקופה ארוכה יחסית בה גם הקמתי משפחה. הגעתי עם ידע כימי תוך רצון למקד אותו במחקר שיש לו משמעות ביולוגית או רפואית. עבדתי על מעכבים של מסלולי סיגנל שמעורבים בעמידות לסרטן, כשההנחה המחקרית הייתה שעיכוב חלבון שמעורב בעמידות של סרטן, יביא לרגישות לכימותרפיה ויוריד את העמידות ועל-ידי כך נגביר את יעילות הכימותרפיה ומכאן את יעילות הטיפול.

"עם סיום התואר הראשון בכימיה, ניגשתי לפרופסור אלכס לויצקי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים על-מנת שיתווה לי את תחום המחקר, וביקשתי פרויקט כימי ביולוגי לדוקטורט שמעורבת בו סינתזה כימית ויישום החומרים על תהליכים ביולוגים. הפרופסור לויצקי הציע את הפרויקט של יצירת מעכבי מסלולי הסיגנל של Insulin like growth factor-1 Receptor IGF- 1R קינאזה שמעורבת בעמידות לסרטן, שלימים הפך לפרויקט חשוב מאוד והביא למספר פרסומים מדעיים.

במהלך העבודה על הפרויקט גילתה בלום כמה קשה לעשות את המחקר בתחום הספציפי הזה של הסיגנליזציה (סימון/איתות) שהיה תחרותי מאוד ועמד בחזית המדע. היא מספרת כי הגיעה למספר כנסים בחו"ל, ראתה שם את התחרותיות, והבינה שכחוקרת יחידה במעבדה, יהיה לה קשה לייצר תרופה, בה בעת שחברות ביו-טק רבות משקיעות מיליוני דולרים לקידום אותם הדברים בדיוק. עקב כך החליטה שהיא רוצה לשנות תחום מחקר.

מה תחום המחקר החדש שבחרת?

בלום: "בסיום הדוקטורט עברתי לתחום שעוסק בפרוטאזות, שהם חלבונים שחותכים חלבונים אחרים. החלבונים האלו שמהווים כ-2% מהגנום האנושי, מעורבים בהרבה תחומים הקשורים לתהליכים נורמליים וכן תהליכי מחלה בגוף האדם. חלבונים אלו מרכזיים באינספור תהליכים כגון, מוות תאי שהוא מוות מתוכנת כלומר מוות אקטיבי, מעין התאבדות של תאים פגומים. הגוף מפעיל מכבש של מנגנונים על-מנת לרסק את התא ופשוט לעכל אותו. העיכול הזה נעשה בעזרת פרוטאזות שבאות וחותכות שם את כל החלבונים. יש מעורבות פרוטאזות גם בתהליכי דלקת, קרישת דם ולמעשה אין כמעט תחום ששייך לביולוגיה שהפרוטאזות אינן מעורבות בו".

יצירת כלים כימיים למחקר ביולוגי
גליה בלום בחיק המשפחה

שימוש בכלים כימיים לקידום הרפואה
"אני רציתי לבדוק מה ניתן לעשות בהקשר רפואי, איך אנחנו יכולים לייצר כלים כימיים (שהרי אני כימאית במקור) ולהשתמש בהם לקידום הרפואה. לקראת סוף הדוקטורט שלי שמעתי הרצאה של כימאי ביולוג אמריקני הפרופסור מאט בוג'יו, שסיפר על הכלים הכימיים שהוא יצר על-מנת ללמוד על פרוטאזות וזה התחבר לי מיד ליכולות שרכשתי בדוקטורט, משמע ליצור כלים כימיים למחקר ביולוגי"

כיצד חשבת לתרגם את הידע הכימי שלך ביישומים ביולוגיים או רפואיים?

בלום: "רציתי לבדוק מה ניתן לעשות בהקשר רפואי, איך אנחנו יכולים לייצר כלים כימיים (שהרי אני כימאית במקור) ולהשתמש בהם לקידום הרפואה. לקראת סוף הדוקטורט שלי שמעתי הרצאה של כימאי ביולוג אמריקני הפרופסור מאט בוג'יו, שסיפר על הכלים הכימיים שהוא יצר על-מנת ללמוד על פרוטאזות וזה התחבר לי מיד ליכולת שרכשתי בדוקטורט, משמע ליצור כלים כימיים למחקר ביולוגי. בנוסף, הוא הראה גם מחקר ביולוגי מעמיק שהתאפשר בעזרת הכלים שהוא יצר. ההתלהבות שלי הייתה עד כה גדולה, שהחלטתי שאם אי-פעם אעשה פוסט דוקטורט אעשה אותו אצל החוקר הזה. ההימור היה מעולה כי בסופו של דבר אכן עשיתי אצלו את הפוסט דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, תקופה שהובילה למחקרים שלי שהם פורצי דרך ומעתיקי נשימה, זאת למדתי מפרופסור בג'יו".

מדוע התעכבת עם היציאה לפוסט דוקטורט?

בלום: "בתי הבכורה שחר, כבת 22, שהשתחררה משירותה בצה"ל כקצינה לפני כשלושה שבועות, נולדה בתחילת הדוקטורט ושינוי המצב המשפחתי הקשה עליי להיות חוקרת ואימא במקביל. לאחר כשנתיים ילדתי את בתי השנייה נגה, כיום חיילת, ולאחר שנתיים החלטנו לאמץ ילד נוסף עומרי שהיום הוא בן 18.5. לעשות מחקר כאם לפעוטות היה אתגר קשה ביותר, בעיקר כשהמשפחה שלי היא ראשונה בסדרי העדיפות.

"בתחילת תקופת הדוקטורט קיבלתי פרס על ההצטיינות שלי במחקר, אבל הקשיים באקדמיה החלו מהרגע בו הריתי והפכתי אימא. מעבר להצטיינות שלי בכימיה, אני אדם סקרן ששואל שאלות עם שתי רגליים על הקרקע, אני יודעת מה אני רוצה ולא חוששת להביע זאת. פתאום לאחר שילדתי קיבלתי משוב הפוך למה שהייתי תמיד, חשתי שיש אכזבה ממני שהובילה לתסכול רב מצדי. כמובן גם לוח הזמנים היה מאתגר, למרות שיתוף פעולה מלא מבן זוגי שי ואף עזרה נוספת מאחותי ואמי. היה קושי אמיתי לבצע מחקר כאשר המסגרת החינוכית מסתיימת בשעה מוקדמת".

כיצד התבטא שיתוף הפעולה בינך ובן זוגך כדי להמשיך במחקר לצד היותך אם?

בלום: "במערכת יחסים שלי עם שי בן זוגי, תמיד שררה שוויוניות ושותפות מלאה בכל, וגם בגידול הילדים. היה ברור מההתחלה ששי הוא שותף מלא ויצרנו בינינו חלוקת תפקידים ברורה. אני הייתי מתחילה את המחקר מוקדם מאוד בבוקר, שי פיזר את הילדים למסגרות ובסביבות 15:00 סיימתי את עבודתי במעבדה וחזרתי הביתה. הייתי משלימה עבודה בערבים כשהילדים היו ישנים ולעיתים אף הצלחתי לעסוק בספורט. החיים היו אינטנסיביים, אבל התפוקה בעבודה הייתה ירודה בשל העייפות הרבה, חוסר הריכוז וגם כי הייתי מוטרדת ממה שקורה עם הילדים. בנוסף עלו בפרויקט לא מעט קשיים כימיים, ואני אדם שעושה את הדברים עד הסוף וביסודיות יתרה. ב-2003 יצאתי לפוסט דוקטורט, באוניברסיטת סטנפורד עם שני מאמרי מחקר ושלישי בדרך".

דימות פלורסנטי להדמיית פרוטאזות בזמן אמת

סיגנל פלורסנטי
"כדי לזהות את פעילות הפרוטאזה בזמן אמת נדרשנו לייצר חומרים מתוחכמים במחשבה יצירתית. יצרנו חומרים שיוצרים סיגנל פלורסנטי, הפרוטאזה פועלת עליהם וכך הנחנו שנוכל לזהות את החלבון ובזמן אמת לראות היכן פעילותו. יצרנו חומר שבחלק אחד שלו יש קבוצה פולרסנטית ובצדו השני יש חלק כימי שבולע את הפלורסנציה וכאשר הם מחוברים יחדיו אין פלורסנציה. ברגע שהחלבון חותך ונקשר לחלק הפלורסנטי, החלק שמשכך אותו מוסר ונפרד מהמולקולה ואז החומר הפלורסנטי נדלק"

במה התמקד המחקר בפוסט דוקטורט?

בלום: "המחקר שהפרופסור מאט בוג'יו עסק בו היה ניסיון ליצור כלים כימיים, לזהות פעילות של פרוטאזות ומשם ללמוד על תהליכים נורמליים ותהליכי מחלה. המחקר בפוסט דוקטורט שלי בשנים 2009-2003 התמקד ביצירת כלי מיוחד שיאפשר הדמיית פרוטאזות בזמן אמת. לא רק לזהות את מיקום החלבון הפרטאוליטי אלא לזהות גם את הפעילות של החלבון. כלומר, בהינתן הכלי לתאים, יהיה ניתן לדעת באותו רגע ממש היכן הפרוטאזות נמצאות ופועלות, היכן הן עושות את העבודה שלהן ומה רמת הפעילות. זה חשוב בפרוטאזות כיוון שהן יכולות להיות הרסניות מאוד, יש בקרה לפעילות שלהן כאשר במקרים רבים חלבונים אלו קיימים אך הם חסרי פעילות.

"אם הפרוטאזות היו פעילות כל הזמן ובכל מקום הן היו גורמות נזק לתא. בצד החיובי, הפרוטאזות לא רק הורסות חלבונים הן גם מפעילות חלבונים אחרים, ישנם חלבונים בעלי חלק מעכב אשר נדרשים לחיתוך של החלק המעכב כדי להפוך לחלבון פעיל. החלבונים האלו עושים למעשה בקרה להמון תהליכים תאיים ומטרת המחקר בסטנפורד הייתה ליצור כלי שמזהה את הפעילות של אותם חלבונים בזמן אמת. המחקר היה בעיקר על תאי סרטן ומשם זרעתי את הזרעים למחקר על הסתיידות עורקים שעיקרו בוצע פה באוניברסיטה העברית".

כיצד בוצעה ההדמיה של הפרוטאזות בזמן אמת?

בלום: "לקחנו חומר שמסומן פלורסנטי שהוא יסמן לנו בצורה פלורסנטית את הפעילות של אותם אנזימים. החומר הפלורסנטי נקשר לאנזים כתלות בפעילות שלו, כלומר האנזים הפרוטאוליטי מעוניין לבצע חיתוך, אבל הוא לא סתם חותך כל דבר אלא מזהה את הרצף של אותו חלבון שהוא הולך לחתוך. חלק מהפרוטאזות חותכות בצורה מאסיבית חלבונים רבים מאוד וחלק מהפרוטאזות חותכות מספר מועט של חלבונים, או רק חלבון עם רצפים מסוימים. אנחנו התחקינו אחרי אותו הרצף שאנחנו יודעים שהפרוטאזה מזהה ועתידה לחתוך, יצרנו את אותו הרצף במעבדה והכנסנו לו איזו שהיא קבוצה כימית, שכאשר החלבון יבצע את החיתוך הוא יישאר קשור לאותו סמן. הסימון הפלורסנטי אפשר זיהוי של מיקום פעילות הפרוטאזה בתא, בעזרת מיקרוסקופ פלורסנטי וכן בשיטות ביוכימיות שונות".

לדברי הפרופסור בלום, חומרים מהסוג הזה היו כבר קיימים כשהתחילה במחקר בפוסט דוקטורט, אבל המטרה הייתה לזהות את פעילות הפרוטאזה בזמן אמת. עמד בפניהם אתגר נוסף, כי כאשר מכניסים לתא חומר פלורסנטי הוא הופך להיות תא פלורסנטי, וכחוקרים שמביטים דרך מיקרוסקופ או מכשיר שיודע לזהות חומר פלורסנטי, הם יכלו לראות כל הזמן את הסמן ולא ידעו אם הוא קשור או לא קשור לאותו חלבון.

כיצד הצלחתם בכל זאת לזהות אם הסמן הפלורסנטי קשור לחלבון?

בלום: "כדי לזהות את פעילות הפרוטאזה בזמן אמת נדרשנו לייצר חומרים מתוחכמים במחשבה יצירתית. יצרנו חומרים שיוצרים סיגנל פלורסנטי, הפרוטאזה פועלת עליהם וכך הנחנו שנוכל לזהות את החלבון ובזמן אמת לראות היכן פעילותו. יצרנו חומר שבחלק אחד שלו יש קבוצה פלורסנטית ובצדו השני יש חלק כימי שבולע את הפלורסנציה וכאשר הם מחוברים יחדיו אין פלורסנציה. ברגע שהחלבון חותך ונקשר לחלק הפלורסנטי, החלק שמשכך אותו מוסר ונפרד מהמולקולה ואז החומר הפלורסנטי נדלק. החידוש שלנו היה בזה שיצרנו חומר שנשאר קשור לאנזים וכך אפשרנו פעילות פרוטאוליטית ספציפית במיקוד גבוה מאוד, וכן זיהוי הכמות והמיקום המדויק של הפעילות. הפרויקט הזה נחשב לחדשני מאוד והמאמר הראשון עליו פורסם בכתב עת יוקרתי Nature Chemical Biology ב-2005. המאמר דן ביצירה של הכלי ועל השימוש בו לזיהוי פרוטאזות פעילות בתאים. הצלחתי להראות גישור בין הכימיה והביולוגיה".

שימוש בכלי לזיהוי פרוטאזות לזיהוי מיקום גידול סרטני
בטיול עם צוות המעבדה

זיהוי מיקום ופעילות של סרטן
"פרוטאזות הקטפסינים דומיננטיים מאוד באותם מקרופאגים ומופיעים ברמה גבוהה מאוד בתאים סרטניים, במקרים בהם מעורבים תהליכים דלקתיים. בשלב זה כבר היה לנו כלי שיודע לזהות את האנזימים הללו, ידענו שהקטפסינים נמצאים ברמות גבוהות במקרופאגים ושיש המון מקרופאגים בגידולים סרטניים. כך שהשאלה המחקרית הבאה הייתה, האם אנחנו יכולים ליצור כלי שאם נזריק אותו לעכבר, הוא יוכל לדווח לנו את מיקום ופעילות של הסרטן"

אילו שימושים נוספים נעשו בכלי הכימי של זיהוי פעילות פרוטאזות?

בלום: "בשלב הבא של המחקר חשבנו על כך שהאנזימים שבחרנו, הקטפסינים, הם אנזימים מרכזיים מאוד בתהליכים ביולוגיים שמעורבים גם במערכת החיסונית ובנוסף הם מעורבים במנגנון 'המחזור' בתאים. חלבונים ואברונים ישנים ופגומים מגיעים לאברון הקרוי ליזוזום שם הם נחתכים לאבני בניין וממוחזרים בעזרת פרוטאזות, אותם הקטפסינים שאנו חוקרים. במקביל יש שימוש בחלבונים אלו בתאים מקרופאגים מהשורה הלבנה, כדי לסלק כל מיני פתוגניים מהגוף וכן להצגת אנטיגנים ליצירת נוגדנים.

"פרוטאזות הקטפסינים דומיננטיות מאוד באותם מקרופאגים ומופיעות ברמה גבוהה מאוד בתאים סרטניים, במקרים בהם מעורבים תהליכים דלקתיים. בשלב זה כבר היה לנו כלי שיודע לזהות את האנזימים הללו, ידענו שהקטפסינים נמצאים ברמות גבוהות במקרופאגים ושיש המון מקרופאגים בגידולים סרטניים. כך שהשאלה המחקרית הבאה הייתה, האם אנחנו יכולים ליצור כלי שאם נזריק אותו לעכבר, הוא יוכל לדווח לנו את מיקום ופעילות של הסרטן".

המאמר הבא שפורסם אף הוא ב-Nature Chemical Biology ב-2007, מתאר כיצד בלום והחוקרים שלצידה, שינו את המולקולה הזאת כך שתוכל להתאים לעבודה בחיה עצמה ואיך היא מזהה את פעילות הסרטן בחיה בצורה לא פולשנית. לשם כך נדרש ליצור מולקולות עם שינויים כימיים ומערכת פלורסנציה שונה, מה שהוביל ליישום נוסף לחומרים שהם יצרו של זיהוי סרטן בדרכים לא פולשניות בעזרת הדמיה. צוות המחקר יחד עם בלום הצליחו לזהות בצורה מובהקת גידולים בגדלים קטנים מאוד של מילימטרים.

יישום האסטרטגיה המחקרית בפרוטאזות

הדמיית פרוטאזות וריפוי מחלה
"אחד הפרויקטים הראשונים בארץ בהובלתה של יעל בן-נון מהמעבדה שלי, היה ליצור חומרים שיכולים לעשות הדמיה ולרפות את המחלה באותה העת. ההנחה הייתה שאם ניתן להביא כמות מסוימת של החומר לגידול ולקשור אותו שם לפרוטאזות על-מנת שניתן יהיה לזהות את מיקום הגידול, מדוע שלא נכניס אלמנט כימי שמאפשר גם זיהוי ובעזרת הקרנת אור בלתי מיינן, החומר יגרום לתאים הסרטניים למות. מאמר המתאר גישה חדשנית זו פורסם ב-2015"

מה היה היישום המחקרי הבא בפרוטאזות?

בלום: "מוות מתוכנת של תאים מתרחש גם בתגובה לכימותרפיה, כאשר חלק מהתאים הסרטניים מתים במוות מתוכנת והכוח המניע למוות הוא פרוטאזה נוספת שרצינו לחקור, קספז-3. רצינו ליצור חומר שאם יוזרק לחיה, יוכל לדווח האם הכימותרפיה אפקטיבית, שכן אם הכימותרפיה עובדת אז התאים יתחילו למות במוות מתוכנת ונוכל לזהות זאת ואכן הצלחנו לבדוק זאת בחיות. ממצאים אלו פורסמו ב-Nature Medicine ב-2009".

במהלך הפוסט דוקטורט היו עוד פרסומים רבים של מאמרים וגם מאמרים בשיתופי פעולה, כך מעידה הפרופסור בלום, שכן היו ברשותה הכלים הכימיים והיו חוקרים עמיתים מכל העולם, שרצו להשתמש בכלים הללו בפרויקטים אחרים. במעבדת המחקר שלה יוצרים כיום עוד כלים כימיים חדשים אבל עדיין עושים שימוש בכלים הכימיים שהיא יצרה בפוסט דוקטורט.

כיצד התקדם המחקר עם שובך ארצה מהפוסט דוקטורט?

בלום: "בסיום הפוסט דוקטורט התקבלתי לאוניברסיטה העברית כמרצה בכירה בבית ספר לרוקחות בפקולטה לרפואה, והקמתי מעבדת מחקר להדמיית פרוטאזות. עוד בטרם הקמתי את המעבדה הצטרפו אלי שתי סטודנטיות כימאיות, יעל בן-נון ויוליה שאולוב, שהבטחתי להן שמעבר להנחיה בתחום הכימי אכיר להן את תחום הפרוטאזות המרתק ואעזור להן להכיר את תחומי הביולוגיה, ועל-ידי כך אבסס אצלן את הגישור בין הכימיה לביולוגיה. במהלך השנה הראשונה שלי באוניברסיטה העברית עבדתי ללא לאות, הגשתי שמונה מענקי מחקר וכולם פרט לאחד התקבלו וזה היה הישג אדיר ובלתי צפוי מבחינתי. ב-2011 נולד גם בני הרביעי רון.

"אחד הפרויקטים הראשונים בארץ, בהובלתה של יעל בן-נון מהמעבדה שלי, היה ליצור חומרים שיכולים לעשות הדמיה ולרפא את המחלה באותה העת. ההנחה הייתה שאם ניתן להביא כמות מסוימת של החומר לגידול ולקשור אותו שם לפרוטאזות על-מנת שניתן יהיה לזהות את מיקום הגידול, מדוע שלא נכניס אלמנט כימי שמאפשר גם זיהוי ובעזרת הקרנת אור בלתי מיינן, החומר יגרום לתאים הסרטניים למות. מאמר המתאר גישה חדשנית זו פורסם ב-2015.

הבחנה ביו פלאק יציב ופלאק רגיש בחסימת עורקים

מחקר בהסתיידות עורקים
"מחקר של פוסט דוקטורנט במעבדתי, ד"ר איהאב עבד אל רחמן כלל בדיקה מעמיקה, האם הכלים שברשותנו יכולים להבחין בין פלאקים אנושיים רגישים לבין פלאקים יציבים. המחקר נעשה בשיתוף עם מחלקת כלי דם בהדסה עין כרם, במסגרתו נכנסנו לניתוחים של הסרת פלאקים מעורקים קרוטידים (תרדמניים). נמצא שיש קשר מהותי בין רמות ופעילות הקטפסינים להתקדמות הסתיידות העורקים ולפלאקים רגישים"

פרויקט נוסף שבוצע בארץ היה לקחת את אותם חומרים פלורסנטיים מסטנפורד וליישמם על מחלה אחרת שגם בה יש מקרופאגים ברמות גבוהות, לשם זיהוי פלאקים אטרו סקלרוטים רגישים שעתידים לגרום לשבץ. באופן כללי, במצב של הסתיידות עורקים כשהעורק נסתם, לדברי בלום, הפלאק שסותם יכול להיות פלאק שבעיקרו שומני וחוסם את העורק ולעומת זאת ישנם פלאקים רגישים ומודלקים שיכולים להתנתק וליצור תסחיף, שאחר כך חוסם אזורים חיוניים בגוף ויכול לגרום למוות. הפרוטאזות הקטפסינים שנמצאים במקרופאגים בפעילות מאוד גבוהה, מעורבים בתהליך הדלקתי של אותם הפלאקים, כך שבעזרת הכלים שפיתחה בלום יחד עם חוקרים נוספים, ניתן לתת לרופאים ידע האם הפלאק הזה עלול בעתיד להתפרץ או שהוא יציב ואינו רגיש.

בלום: "מחקר של פוסט דוקטורנט במעבדתי, ד"ר איהאב עבד אל רחמן, כלל בדיקה מעמיקה, האם הכלים שברשותנו יכולים להבחין בין פלאקים אנושיים רגישים לבין פלאקים יציבים. המחקר נעשה בשיתוף עם מחלקת כלי דם בהדסה עין כרם, במסגרתו נכנסנו לניתוחים של הסרת פלאקים מעורקים קרוטידים (תרדמניים). נמצא שיש קשר מהותי בין רמות ופעילות הקטפסינים להתקדמות הסתיידות העורקים ולפלאקים רגישים. מחקר זה פורסם בעיתון stroke בשנת 2016.

אילו פרויקטים נוספים ישנם שעוסקים במעורבות של אותן פרוטאזות המחלות?

בלום: "היו ועדיין ישנם כל מיני פרויקטים במעבדה שנועדו לפענח את המעורבות של אותן הפרוטאזות במחלות. אחד הפוסט דוקטורנטים שלי פה בארץ, הד"ר סת׳ סלפיטר, חקר מה קורה אם מעכבים את הפרוטאזות, כיצד זה משפיע על התאים ועל גידולים סרטניים. בעזרת כלי ההדמיה והמעכבים שיצרנו, סת׳ מצא כיצד האנזימים הללו תורמים למחלה ובעיכובם תאי המקרופאגים מתים מעקה חימצונית. בנוסף נמצא כי בהזרקת המעכבים לעכברים נושאי סרטן שד, הגידולים קטנים בצורה משמעותית. מאמר זה פורסם במגזין Oncogene ב-2015. במקביל, סטודנט לדוקטורט במעבדתי, תומי וייס-סדן חוקר כיצד הקטפסינים מעורבים במקרופאגים במודלים של הסתיידות עורקים".

מעבר לזיהוי פרוטאזות בשיטות המתאימות גם לבני אדם
עם מכשיר הסי-טי [דוברות האוניברסיטה העברית]

זיהוי חומרים בעזרת מכשירי CT
"רציתי ליצור חומרים שניתן יהיה לזהות לעומק הגוף ומעבדתי החלה לפתח חומרים שניתנים לזיהוי בעזרת מכשירי CT. בשנת 2012 הגשתי בקשת מענק לאיחוד האירופי ERC, שהתמקד ביצירת חומרים חדשניים המסומנים בחומר ניגודי שמאפשר לזהותם ב-CT לשם זיהוי הקטפסינים ועל-ידי כך התגברנו על מגבלת העומק"

מה היה האתגר במעבר היישומי של חומרי הדמית הפרוטאזות לבדיקות בבני אדם?

בלום: "האתגר במעבר היישומי של חומרי הדמית הפרוטאזות לבדיקות בבני אדם היה משמעותי, בגלל שהחלק שמדווח פלורסנטי הוא מעט מוגבל בבני אדם. למרות שפלורסנציה היא רגישה מאוד, אבל בעומק הרקמה, האור הפלורסנטי שנפלט מאותו סמן אינו ניתן לזיהוי באופן שאינו פולשני מחוץ לגוף. הבנתי שעל-מנת לתרגם ולהביא את החומרים שלי לשימושי הדמיה קליניים בבני אדם, עלינו ליצור כלים אחרים. על-אף שעוד בסטנפורד 'קישטנו' את החומרים שלנו בסמן רדיואקטיבי שאפשר שימוש במכשיר PET CT, החומרים לא היו טובים דיים לשימוש קליני".

איזה פרויקט הוא בעל פוטנציאל גבוה לדעתך להגיע לפאזה קלינית?

בלום: "רציתי ליצור חומרים שניתן יהיה לזהות לעומק הגוף ומעבדתי החלה לפתח חומרים שניתנים לזיהוי בעזרת מכשירי CT. בשנת 2012 הגשתי בקשת מענק לאיחוד האירופי ERC, שהתמקד ביצירת חומרים חדשניים המסומנים בחומר ניגודי שמאפשר לזהותם ב-CT לשם זיהוי הקטפסינים ועל-ידי כך התגברנו על מגבלת העומק. פרויקט זה זכה במענק שביקשתי ואפשר לי אומנם לרכוש מכשיר מיקרו סיטי לחיות קטנות למעבדתי, אך השימוש בו התברר ממש כקריעת ים סוף. הסיבה היא שמכשירי ה-CT הם בעלי רגישות נמוכה וצריך כמות גדולה של חומר ניגודי על-מנת שאפשר יהיה לזהות את הקטפסינים. היתרון הגדול של החומרים שאנו פיתחנו הוא בכך שהם חומרים שנקשרים בצורה בלתי הפיכה, כך שהם מצטברים ברקמה הסרטנית ומגיעים לרמות שניתן לזהות בעזרת ה-CT. הפרויקט נחל הצלחה ושני מאמרים פורסמו בנושא לפני מספר חודשים, האחד על חומרים שצבועים עם הרבה אטומי יוד והשני על חומרים עם חלקיקי זהב בכל מיני גדלים.

"עם זאת רציתי לקדם את נושא ההדמיה בחיות קטנות, וממש בימים אלה מוקם מרכז וול, מרכז הדמיה בשיתוף של הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית, ויש לי מעורבות מסוימת בהקמתו. במרכז זה יהיו מכשירי הדמיה לחיות קטנות - MRI, US, מכשיר הדמיה אופטית (פלורסנטית) ועוד. בשלב זה אני נמצאת עם הצעות כבר לשמונה פטנטים בשלבים שונים כאשר הפטנט על פרויקט ה-CT הזה נמצא כבר בשלב מתקדם. אם אני נשאלת איזה מכלל הפרויקטים יכול להגיע לפאזה קלינית זה הפרויקט הזה, בו אנו מראים את היכולת לזהות מחלות שונות באנשים, פה באמת יש תרומה מהותית לרפואה".

כיצד את רואה את ההתקדמות המחקר בכל הקשור לפרוטאזות מהרגע בו נכנסת לתחום ועד היום?

בלום: "האנזימים הללו, אותם קטפסינים מעורבים בכל כך הרבה מחלות ובמקביל אנחנו כל הזמן מפרסמים מאמרים על איך הם פועלים וכיצד הם שולטים בתהליכים התאיים. כשאני נכנסתי לתחום ב-2003, מה שהיה ידוע הוא שהאנזימים הקטפסינים שאני עובדת עליהם, נמצאים באורגנלה שנמצאת בתוך התא ונקראת ליזוזום, כשהתפקיד שלו הוא מחזור. בהמשך החלו להתפרסם מאמרים שהעידו שבתהליכים סרטניים הם מופרשים החוצה מהתא ועוזרים לעיכול של הסביבה החוץ-תאית, כדי לאפשר לתא לגדול וליצור כלי דם.

"כיום בדיעבד לאחר שנים, אנחנו מגלים שהליזוזום הוא לא סתם שק אברון דמוי מטחנת מזון, אלא שהאנזימים בתוכו מעורבים ברגולציות תאיות. ישנם אנזימים שכל אחד מהם חותך רצפים מסוימים והם יודעים לעשות רגולציות של תהליכים מסוימים, למשל, חיתוך מבוקר של חלבונים שמעורבים במסלול מסוים ובזכות זה ניתן לבקר את אותו מסלול. המאמרים שאנחנו עומדים לשלוח לפרסום, דנים בכך שיש פה רגולציה מובהקת שנמצאת בתוך האברון הזה שפעם חשבו שהוא סתם מעבד מזון. אבל מדובר בעצם במעבד מתוחכם מאוד".

האמנה המחקרית

מחקר מגוון
"ה-Claim to fame ('תביעה לתהילה') שלי הוא בעצם שילוב, כלומר התמקדות בחומרים החדשים, אבל במקביל אני מנסה לשמור על אספקט כלשהו של שימוש בכלים האלו כדי ללמוד על התהליכים התאיים בגוף ובמחלות. כך למשל, יש לי פוסט דוקטורנט במעבדה שיוצר היום כלי חדש לאנזים שטרם יצרו אותו, בתקווה שנוכל להיעזר בכלי החדש לחקור אנזים חשוב זה. במעבדת המחקר שלי יש סטודנטים מרקעים שונים לטובת המחקר המגוון"

מה הקו המנחה המחקרי שלך?

בלום: "ה-Claim to fame ('תביעה לתהילה') שלי הוא בעצם שילוב, כלומר התמקדות בחומרים החדשים, אבל במקביל אני מנסה לשמור על אספקט כלשהו של שימוש בכלים האלו כדי ללמוד על התהליכים התאיים בגוף ובמחלות. כך למשל, יש לי פוסט דוקטורנט במעבדה שיוצר היום כלי חדש לאנזים שטרם יצרו אותו, בתקווה שנוכל להיעזר בכלי החדש לחקור אנזים חשוב זה. במעבדת המחקר שלי יש סטודנטים מרקעים שונים לטובת המחקר המגוון. יש בה כימאים ורוקחים אשר יודעים גם את הכימיה וגם את הביולוגיה/מחלות/תרופות, כמו גם, את החיבור לרפואה וישנם סטודנטים שהם רק ביולוגיים. המרקם המשולב של סטודנטים מרקעים שונים הכרחי כדי לקדם את מגוון כובעי מחקר.

"כובע אחד הוא להסתכל על הפרוטאזות וללמוד אותן, כובע אחר הוא כובע יישומי של שימושים, גם בכלים לזיהוי מחלות אבל גם לריפוי מחלות ובמעכבים של אותם אנזימים, כובע נוסף הוא לפתח כלי הדמיה ושימושים בהדמיה וזה הדבר שנמצא היום בחזית המחקר".

מה המחקר הבא העומד לפתחך?

בלום: "המענק האחרון שקיבלתי ואני ממש נלהבת ממנו, נועד לנסות להשתמש בחומרים שפיתחנו על-מנת לזהות עמידות לאימונותרפיה ולסייע לה לקרות ואנחנו מתחילים את המחקר בתחילת פברואר 2019. 'המהומה' בעולם המדע והרפואה היום היא סביב השימוש באימונותרפיה אשר שינתה את אופן הטיפול, כי אפשר לרפא עמה מחלות שבעבר לא ניתן היה לרפא. במלנומה, למשל, שיעור הריפוי כיום הוא גבוה הרבה יותר, אבל עדיין אין ריפוי של כל החולים. יש חולים שמקבלים את האימונותרפיה, מתחילים להגיב לטיפול ואז הגוף מפתח עמידות. במחקר שבו אני עומדת להתחיל ננסה להשתמש בכלים שלנו על-מנת ללמוד על העמידות לאימונותרפיה ובנוסף, נבדוק כיצד ניתן לסייע לה, על-ידי הכנסת מעכב שיאפשר להתגבר על העמידות אליה".

מגוון הפרויקטים המחקריים בהם עוסקת הפרופסור גליה בלום, מאפשר לה להשתמש בכלים ולהגיע לאפליקציה הביולוגית המעמיקה שקשורה לרפואה ולמחקר ביולוגי בסיסי, מה שמסב לה התלהבות והנאה מרובות מעבודת המחקר שלה.

תאריך:  03/03/2019   |   עודכן:  06/03/2019
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מדענית מהליגה הראשונה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חיים גרינברג
3/03/19 18:47
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ניו-יורק, אמצע שנות השבעים. בדירה קטנה בברוקלין מתכנסים חבורה של גברתנים יהודים מזוקנים. מתברר שעוד יהודי הותקף, שוב פעם על-רקע גזעני. ה-NYPD, שהשחיתות אכלה בה כל חלקה טובה, לא נראית כמי שמתכוונת לעשות משהו בעניין. הפעם זה כבר יותר מדי אפילו בשביל יהודים. רגילים לחטוף בעיטה פה, אגרוף שם, אבל עד כאן. היהודים מחליטים לעמוד על נפשם. הם מקימים את ארגון ה"שומרים", המשטרה של השכונות היהודיות.
02/03/2019  |  יובל כהן  |   כתבות
קבוצות איסלאמיות קיצוניות, שחקנים זרים והרשות הפלשתינית מאיצים את חתרנותם נגד ריבונותה של ישראל במזרחירושלים. חתרנות זו כוללת פעולות סמויות וגלויות, חוקיות ובלתי-חוקיות, רעיוניות וממשיות, בתחומי הפעילות האזרחיים והביטחוניים כאחד.
02/03/2019  |  דוד וינברג  |   כתבות
מינויו של שר חוץ חזק ובעל מעמד עצמאי ברמה הפוליטית, הוא מהלך חשוב גם כאשר הוא מתבצע בחודשים האחרונים לכהונתה של ממשלת מעבר ובעיצומה של מערכת בחירות סוערת. הוא מאפשר, ואף מחייב, לצאת כבר עכשיו למערכה ממוקדת לשיקום יכולותיו, משאביו, מעמדו ויוקרתו של שירות החוץ הישראלי, שבאופן פרדוקסלי עבר בשנים האחרונות תקופת שפל חמורה, דווקא בשעה שהדיפלומטיה הישראלית בדרג העליון קצרה הישגים חסרי תקדים.
02/03/2019  |  ד"ר ערן לרמן  |   כתבות
בעיית ההצפה של מקצוע עריכת הדין באה לידי ביטוי לא רק בכניסתם של מי שאינם ראויים לתואר. השוק כולל גם עורכי דין ידועים ומנוסים, שעלולים לעיתים להזיק ללקוחותיהם ולפעמים לעצמם. הנה כמה דוגמאות מהשבועות האחרונים
01/03/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
נזכיר לעצמנו שזהו כתב חשדות - לא כתב אישום ובוודאי שלא פסק דין. עם התזכורת הזאת, שהיא בהחלט מהותית ולא רק כדי לצאת ידי חובה, ניתן להצביע על כמה נקודות עיקריות העולות ממנו, לפני שנעסוק בהשלכותיו האפשריות.
01/03/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
[צילום: סרחיי פופקו/AP]
יאיר נבות  |  
האוקראינים טוענים שכל 31 הטילים ששיגרה רוסיה לעבר הבירה יורטו, אך ישנם 13 פצועים כתוצאה משברי יירוטים שנחתו על איזורי מגורים במערב קייב    בין הפצועים גם ילד. נגרמו נזקים גדולים לבנ...
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il