|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יוסף מוסטקי - מלחין באר שבע והנגב
|
יש נביא בעירו - מאבק האמן על מקומו ומעמדו בפריפריה ● מאז ועד היום ממשיך מוסטקי להתגורר בבאר שבע ומופיע בתוכנית משיריו בה הוא מלווה את עצמו בגיטרה ומלווה שירה בציבו
|
|
מאז ועד היום [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
|
פתיח
כשבוחנים את התפתחותה של באר שבע מאז הקמתה עלינו לבחון את תאומת אנשי הרוח לחיי החברה והתרבות. החלטתי להדגיש את סיפורו של יוסף מוסקי, פס הקול של העיר כבר מראשית שנות החמישים. יוסף מוסטקי נולד בקהיר שבמצרים, בן ליוצאי קורפו (הוא קרוב משפחה רחוק של הזמר הצרפתי ז'ורז' מוסטקי). ב-1948, על-רקע פרעות ביהודי מצרים בימי מלחמת העצמאות, נמלטה המשפחה למחנה מעבר באוסטיה שליד רומא, וכעבור חצי שנה, לאחר תום המלחמה, עלו לישראל ב-1949. בארץ נמנתה משפחתו עם 500 המשפחות הישראליות הראשונות שיישבו את באר שבע. הם שוכנו באוהל במתחם לעולים חדשים (בשטח שבו פועל היום השוק העירוני) וסבלו כמו כל העולים ממחסור ומתנאי תברואה ירודים. לאחר שסיים את שירותו הצבאי בנח"ל, הצטרף כחבר לקיבוץ רוחמה ושם החל לחבר לחנים להנאתו למרות שחסר כל חינוך מוזיקלי. הוא פגש ברוחמה את המוזיקאים שמעון כהן ונחום היימן, שעודדו אותו להמשיך בתחום המוזיקלי. היימן, שעבד באותה עת עם "הפרברים", הביא להם את לחנו של מוסטקי ל"זמר נוגה" והשיר התפרסם בלחן זה ב-1964. לאחר נישואיו עזב את הקיבוץ, שב לבאר שבע והחל להופיע ב"מאהל השייח", מועדון הלילה של מלון "נאות מדבר", שנהנה באותן שנים מפופולריות. לאחר מלחמת ששת הימים פרסם את השיר "הם לפנינו שוב" ("בישראל של שנת שישים ושבע") ללחנו ולמילים של יוסי גמזו. ב-1969 יצא תקליט אריך-נגן שלו, "באר שבע עירי" ובו השיר "ים ושקיעה" שזכה להצלחה. ב-1975, לאחר זכייתה הראשונה באליפות של קבוצת הכדורגל העירונית, הפועל באר שבע, הקליט מוסטקי יחד עם כדורגלני הקבוצה את המנון הקבוצה שחיבר, "לי הנך תבל ומלואה". מאז ועד היום ממשיך מוסטקי להתגורר בבאר שבע ומופיע בתוכנית משיריו בה הוא מלווה את עצמו בגיטרה ומלווה שירה בציבור. בשנת 2010 זכה מוסטקי בתואר יקיר העיר באר שבע. בנובמבר 2012 קיבל מוסטקי פרס מפעל חיים מאיגוד אמני ישראל (אמ"י) על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים. ב-25 לאוקטובר 2018, קיבל מוסטקי את אות "יקיר הנגב" מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
|
|
|
ללא תשתיות
|
|
|
|
ברחוב 20 המטר התנהלו החיים, שם צחצחו נעליים, שם קנו עיתונים ושם התנהלו השווקים הפתוחים
|
| ▪ ▪ ▪ |
הוריו של מוסטקי נקלטו בבאר שבע והוא בן קצת יותר משמונה. אבא ואימא סבלו מאוד בתקופה הראשונה. חסרות היו תשתיות, מגורים נאותים ובעיקר, עקב תקופת הצנע - מחסור במזון. פעם בשבוע המשפחה קיבלה ביצה, בקבוק שמן וקילו קמח. הילדים שיחקו ברחובות השתי וערב של העיר העתיקה מהבוקר עד הערב.
בעיר בקושי ראו כלי רכב והתנועה התנהלה בעגלות. ברחוב 20 המטר התנהלו החיים, שם צחצחו נעליים, שם קנו עיתונים ושם התנהלו השווקים הפתוחים. בתקופה הראשונה לא היה חשמל ואחר כך הובא לעיר גנרטור גדול והילדים היו באים להתחמם לידו. היה בית קולנוע פתוח שכונה "חישבה" (פריז'ידר) שם ישבו על ארגזים והתכסו בשמיכות. מוסטקי וחבריו צפו בסרט מעל גג סמוך כי לא היה בידם לשלם את דמי הכרטיסים.
|
|
באר שבע מעצבת את דמות הנער כאמן
|
|
|
|
קיבוץ רוחמה [צילום: קלוגר זולטן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
| אמו נפטרה בגיל 40 וצריכים היו לחפש פתרון לילד בן ה-14. | |
|
|
|
|
אחרי כשנתיים אביו לא יכול היה לטפל בילדים ואחותו נשלחה לקיבוץ יד-מרדכי והוא נשלח לקיבוץ רוחמה
|
| ▪ ▪ ▪ |
הוא החל ללמוד בבית ספר "מצדה" שהיו בו 3 כיתות בלבד. עדיין לא הבין עברית אך צפה בהצגות הבימה והקמרי שניתנו בבית החייל. מוסטאקי זכר שלידו בכיתה ישב השופט רבי שסבל מנחת ידו של צדוק קראוס, אחיו של שמוליק קראוס. את בית הספר שהשתייך "לזרם העובדים" ניהל אלי נבון, שוויתר על שליחות לקנדה לטובת טיפוח החינוך בעיר. מאחורי בית הספר גידלו התלמידים ירקות ובבוקר היו מגיעים תושבי העיר לקבל קצת מפרי האדמה משום שלא בכוחם לקנות ירקות בעיר. מוסטקי זכר שהוא בילה שעות רבות בביתו (המסודר יחסית) של חיים לבקוב בעיקר בעיתות גשם וחושך. בבית הספר התיכון (שעמד היכן שהיום ממוקם המרכז לאמנות חזותית) המשיך לטפח את כישרונות הזמרה, המשחק וההלחנה שלו בעידוד המנהלת שרה בץ. לאחר שגרו באוהלים הם הועברה משפחתו (5 נפשות) לבית בגודל 25 מ"ר ברחוב האבות מאחורי המשטרה. כל הבית נתפס על-ידי מיטות הברזל של הסוכנות שכוסו במזרנים קוצניים. גם חווית השלג בעיר הותירה בו זיכרונות. אלי נבון וראשי העיר הכניסו לאוהלים ולבתים חביות חתוכות והדליקו שם קרשים כדי לחמם את הילדים. אביו נקלט בקואופרטיב "חירות" והשתלב בעבודות אינסטלציה ועסק אף בנהגות. בבוקר מוקדם היה יוצא לעשות אינסטלציה ביישובי "השובלים" מבית קמה מערבה. אביו הרוויח 10 לירות בחודש ועל אף שהציעו לו לקחת חנויות ברחוב קק"ל הוא סירב. אמו נפטרה בגיל 40 וצריכים היו לחפש פתרון לילד בן ה-14. אחרי כשנתיים אביו לא יכול היה לטפל בילדים ואחותו נשלחה לקיבוץ יד-מרדכי והוא נשלח לקיבוץ רוחמה, שם השלים לימודים ועבד בחקלאות.
|
|
ספיגת ערכים תנועתיים-קיבוציים
|
|
|
|
השומר הצעיר [צילום: בראונר טדי/לע"מ]
|
|
|
|
מסלול חייו והערכים שהוא נושא עמו היו לדעתו פרי חינוכה של תנועת "השומר הצעיר"
|
| ▪ ▪ ▪ |
ברוחמה הצטרף כבחור צעיר לגרעין שאמור היה להשלים את קיבוץ "נחשון". הוא נשאר מעט ברוחמה ואז כשהתגייס לנח"ל (בדצמבר 1956), הצטרף למקימי היאחזות "ניר עוז". בתום השירות חזר לרוחמה ושהה שם חמש שנים להשלמת לימודיו. שם פגש את מי שתהיה אשתו (שהייתה חברת המחתרת במרוקו והצטוותה לחזור במהירות ארצה) באולפן לעברית.
בשנת 1962 נישאו ומוסטקי שהיה כבר אז נגן מיומן ומלחין מוכר (למד לנגן בגיטרה בכוחות עצמו) שר בטקס את לחנו "הנך יפה רעייתי". בקיבוץ הספיק מוסטקי לעבוד כפלח, כלולן ועוד. מסלול חייו והערכים שהוא נושא עמו היו לדעתו פרי חינוכה של תנועת "השומר הצעיר" בה היה חבר מגיל עשר עד שבע עשרה.
הוא הספיק לקבל את "סמל הבגרות" ויש לו פינה חמה למדריכי התנועה אותם הכיר בבאר שבע. למעשה קבע מוסטקי, הקיבוצים ותנועת השומר הצעיר הצילו רבים מילדי העולים שהסתובבו ברחובות באפס מעשה.
|
|
|
בלה אלמוג [צילום: פין האנס/לע"מ]
|
|
|
|
הוא החל להופיע בערבים בנגינה ובשירה כמעט ערב ערב עד שכתבת "הארץ", בלה אלמוג, כתבה סיקור מחמיא על המופע תחת הכותרת "כוכב נולד בבאר שבע"
|
| ▪ ▪ ▪ |
הם עזבו את הקיבוץ ללא רכוש (מלבד שולחן וכיסא) וחיו תחילה בבית אבא. מוסטקי זכר שהם הגיעו "למרבד הקסמים" בשכונה ה' לאחד מבתי הרכבת ששם גר אביו ושתי אחיותיו. אחרי חצי שנה ניתנה לו כעולה ולה כחברת המחתרת, פחון קטן ואז הועברו לדירה בת 45 ממ"ר בשכונה ד'. אשתו הייתה אחות מקצועית והתקבלה מיד למחלקת הילדים בבית החולים ומוסטקי הלך לעבודה על דוברה בים המלח. הוא עבד שם עד שנת 1963 ואז הוזמן לפרויקט "מאהל שיח" שנפתח במלון נאות המדבר. הוא החל להופיע בערבים בנגינה ובשירה כמעט ערב ערב עד שכתבת הארץ, בלה אלמוג, כתבה סיקור מחמיא על המופע תחת הכותרת " כוכב נולד בבאר שבע". אלמוג טענה שמוסטקי שינה את סגנון המוזיקה באותה תקופה משירי הבוקרים וה"דודאים" (שירי ההוא הא) לשירים רומנטיים-קלאסיים כמו למשל "זמר נוגה" ( אותו הלחין כבר בשנת 1958) או "ים שקיעה". הכתבה הכתה גלים ובשנת 1967, הוא קיבל טלפון מחברת cbs שהם מעוניינים להפיק עמו את התקליט הראשון.
|
|
|
אלתרמן. התלהב [צילום: ארכיון אלתרמן]
|
|
|
|
הוא בחר בפסוק "הנך יפה רעייתי עינייך יונים" וחיבר את הלחן במקלחת הציבורית
|
| ▪ ▪ ▪ |
מוסטקי, שירש את כשרון השירה מאמו, היה "חיית במה" כבר מגיל צעיר וכחניך בתנועה תמיד היה מופיע, שר רוקד ומנגן. בעקבות אמו הושפע מאוד מסגנון המנגינות הנפוליטניות אותם שמע בילדותו בביתו במצרים. מנהל בית הספר אלי נבון קידם אותו והציב אותו בהופעות בית הספר בכל הזדמנות. ברוחמה גילו אותו מורי המוזיקה והחלו לטפחו ואף קנו לו גיטרה. יום אחד אמרו לו שנתן אלתרמן צריך להגיע לחתונה של הבן הבכור בקיבוץ, אמנון וואזה, והכוונה היא לארגן טקס מאוד מיוחד. מוסטקי התבקש לכתוב מנגינות עבור ריקודי הזוגות. לשאלתו מניין יקח את המילים ענו לו מהקיבוץ - תלך "לשיר השירים". הוא בחר בפסוק "הנך יפה רעייתי עינייך יונים" וחיבר את הלחן במקלחת הציבורית. השיר נקלט במהירות והפך להיות "המנון החתונות" בקיבוץ הארצי. אין צורך לומר שאלתרמן התלהב מאוד מהטקס ומהמנגינות המקוריות. חברת הקיבוץ רחל שמיר, הציעה לו לעיין בשיריה של רחל ולחבר להם לחנים. נעמי שמר ששמעה את "זמר נוגה" אמרה באחת ההזדמנויות שהלחן נכנס לקלסיקה של שירי ארץ ישראל. תקליטו הראשון כלל 13 שירים מהם טקסטים שכתב בעצמו. יגאל פלג ודב רובין אנשי באר שבע, כתבו לו טקסטים והוא אף הוציא סינגל "חצי מזרחי".
|
|
רעיונות מקוריים שזכו לתשומת לב
|
|
|
|
חיילים וחיילות [צילום: חן מיכה/לע"מ]
|
|
|
|
מוסטקי אירגן סביבו חיילים וחיילות הרוקדים שרים ומציגים
|
| ▪ ▪ ▪ |
בנץ כרמל לקח אותו לעבודה בתעשיה האוירית לנהל שם את המחסן המרכזי, עבודה בה התמיד 5 שנים. לאחר יום כיפור סייע לגיסו שנפצע להשתקם וניהל עבורו את תחנת הדלק "פז" שמוקמה ביציאה מהעיר. ראש המנהל לנוער במשרד החינוך בבאר שבע תבע ממנו להפסיק את עבודתו בדלק ולהצטרף למשרד על-מנת לנהל את אגף האמנויות במשרד. משום כך למד בבית הספר למדריכים 3 שנים וניהל תוך כדי כך את האגף.
מוסטקי אירגן סביבו חיילים וחיילות הרוקדים שרים ומציגים והם היו מופיעים בפני בתי הספר בנגב "ביום אמנויות". עיקר עבודתם היית הפעלת הילדים בתחומי אמנות הבמה. "בבית יציב" הפעיל לראשונה את תוכניתו "מוזיקו" והיא כללה שיר שבת שלו "לכה דודי" ובאותו זמן הוצגו שקופיות עם המילים והאיורים. הקהל התמוגג והתוכנית החלה לרוץ ב-300 קיבוצים ומרכזי נוער. מוסטקי טוען שדודו טופז לקח ממנו את הרעיון ויצר תוכנית דומה בשם "תן תו" שהצליחה מאוד.
|
|
מוסטקי לראש מצעד הפזמונים
|
|
|
|
עד צרפת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
בשעה שהלך ברחובות תל אביב זיהו אותו והייתה פורצת סביבו מהומה
|
| ▪ ▪ ▪ |
בין השנים 1967 – 1973 פרצה הקרירה האמנותית שלו קדימה. בהמשך דרכו למד במאות אצל שמואל בונים במסגרת "בימת הקיבוץ". כך גם הפך לכתב טלוויזיה והיה לחבר באמ"י ואקו"ם. באותה תקופה היה לאחד האמנים המבוקשים בארץ ובחורות צעירות הפכו למעריצות שלו.
בשעה שהלך ברחובות תל אביב זיהו אותו והייתה פורצת סביבו מהומה. הוא החל לקבל מכתבי מעריצים אך לא התפנה להשיב עליהם. לאחר שהתקליט יצא הפכו שיריו הבולטים "ים ושקיעה" (מילים עמירם גיטהיים מי שהיה המורה לספרות שלו ברוחמה); "זמר נוגה" (מילים המשוררת רחל); ישראל 67"; "שיר לצנחן אלמוני" (מילים אורי אסף); באר שבע עירי (מילים תלמה אליגון);
בלדה לנרקיס (מילים ציפורה רומן) למובילים במצעד הפזמונים. השיר זמר נוגה זכה ל – 32 ביצועים. בעקבות הצלחתו יצא מוסטקי לסיבוב באירופה כולל צרפת.
|
|
הלחנים – קשובים לעולים ולעיר המתפתחת
|
|
|
|
שיר להפועל [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
| למוסטקי טענות קשות נגד משרד החינוך על שאינו דואג להכניס לרפטואר השירים הנלמדים גם את הקלסיקה העברית כמו "הן אפשר" או "יצאנו אט". | |
|
|
|
|
תחילה לא חש בטוח בתחום אך בנו בן ה–10 דרש ממוסטקי במפגיע לכתוב ולהלחין והאב נעתר
|
| ▪ ▪ ▪ |
יחד עם יגאל פלג כתב את הלחן לקבוצת הפועל באר שבע - שיר האליפות. תחילה לא חש בטוח בתחום אך בנו בן ה–10 דרש ממוסטקי במפגיע לכתוב ולהלחין והאב נעתר. למוסטקי טענות קשות נגד משרד החינוך על שאינו דואג להכניס לרפטואר השירים הנלמדים גם את הקלסיקה העברית כמו "הן אפשר" או "יצאנו אט". הוא הגיש תוכנית של לימוד שיר עברי אחד בבית הספר פעם בשבוע שלא התקבלה. המלחין הביע חששו בראיון שהזמר הישראלי המקורי "גווע".
מוסטקי היה שותף לסיפור עברה של העיר (החל מבאר אברהם ועובר דרך אתריה ההיסטוריים של העיר כולל ביקור בבית אשל) בזמר ובתנועה, מיזם עירוני-חינוכי- תיירותי של העירייה. עוד הרחיב על תוכנית הטלוויזיה שהכין עם יוצרים אחרים בהם מוזכרים היישובים סביב לעיר כולל האנקדוטה על ביקור חיים ויצמן במטוס שנחת בנגב למרות האיסור הבריטי ושבר את הפרופלור שלו.
האישים החשובים המתינו שעות רבות עד שהגיעו טכנאים משדה דב לתקנו. מיוזמתו הקים המלחין עמותה פרטית הקולטת אמנים צעירים, עולים חדשים והמאפשרת להם להופיע בפני הנער בעיר. העמותה הקימה תזמורת מיוחדת עבור בתי הספר בשם "קפריס". מוסטקי אף חבר בעמותה הנקראת "ג'נסיס" שהוקמה על-ידי מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ופירושה "סנגור קהילתי", כלומר ליידע את האזרח לגבי זכויותיו בעיר.
הרעיון הועתק מקנדה והחברים בבאר-שבע מדריכים את האזרחים בעיקר בהתנהלות מול "עמידר". את מרבית זמנו כיום, כאזרח וותיק ועתיר זכויות הוא מקדיש לאיסוף תעודות ומסמכים הקשורים בראשוני העיר והנחלת מורשתם לדור הצעיר.
|
|
"פיסת נוסטלגיה בבניינה של עיר"
|
| ▪ ▪ ▪ |
פוסט זה אינו מחקר ואינו נסמך על מחקרים. הוא "פיסת נוסטלגיה בבניינה של עיר". עם זאת ביקשתי להראות שאמן בעל אמת פנימית ויכולת הקשבה לחברה ולמצוקותיה על גווניה השונים ושסעיה הרבים – מסוגל לתרום גם בביתו, גם בפריפריה וגם כשהוא מעורב עד צוואר בנתינה ובתרומה. מכאן שהביטוי – אין נביא בעיר בעירו – לא תמיד צודק.
|
|
|
לעיון נוסף
יוסף מוסטקי, ראיון אישי, יוני 1988, מס. תיק 1119/04.
אלון א', סיפור חייו של מוסטקי, News1, 21 בדצמבר 2014.
בר מאיר ע', מחפש וותיקים בבאר שבע, mynet, 31 באוגוסט 2008.
הנגבי צ', יוסף מוסטקי, מעריב, 30 באוקאובר 1969.
עד מ', המלחין מוסטקי, דבר, 30 בדצמבר 1969.
זלקאי ח', שירת חייו, אבג, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גל' 118, פברואר
2019.
|
|
| תאריך:
|
24/03/2019
|
|
|
עודכן:
|
24/03/2019
|
|
חנינא פורת
|
|
|
"הכפר הדרוזי בית ג'ן הינו שוויץ של המזרח התיכון", אומר מאלק סלאלחה - מחנך, משורר, סופר, חוקר המורשת וההיסטוריה הדרוזית, מורה דרך ארצי, הפועל לקדם את התיירות בכפרו
|
|
|
|
|
עולם הפוך, ולא רק בפורים: מנהיגים עם פחות כישורים מאשר פקידים, חבר כנסת הקורא לי להצביע למפלגה מתחרה, מושחת היוצא נגד חשדות לשחיתות, מאבק עקום בגזענות, שירות המבריח לקוחות ומגילת אסתר נטולת נשים
|
|
|
|
|
מה מתכנן מיקי גנור לטעון, אם וכאשר יועמד לדין בפרשת הצוללות ואם וכאשר יזומן להעיד מטעם התביעה במשפטם של יתר המעורבים? דברים שאמר סניגורו, עו"ד בועז בן-צור, ודברים שדלפו מחקירתו השבוע מלמדים שהוא נוקט בשני כיוונים: עובדתי ומשפטי. השאלה היא, האם הם יוכלו לעלות בקנה אחד.
|
|
|
|
|
אם היום עורך דין יהודי תובע על זה שכינו אותו נאצי נראה שפעם זה היה הפוך: נאצי נתבע על זה שהוא קילל עורך דין יהודי. ובכן, מפתיע במיוחד לגלות שמדובר על מנהיג הנאצים בעצמו.
|
|
|
|
|
בית העם במושב ירדנה ואולם הספורט במושב זה - שני מבני ציבור גדולים, שבהקמתם הושקעו סכומים גדולים מכסף ציבורי לרווחת התושבים, עומדים מזה שנים רבות נטושים שוממים ומוזנחים  עד מתי? נדרשת בדיקת מבקר המדינה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
ארז שושני
ישנה חשיבות רבה לצרוב כבר כעת בתודעה הציבורית את ההכרח לחוקק בחוק יסוד מספר עקרונות מרכזיים לשמירה על הביטחון הלאומי בעתיד
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הם יוצאים אט אט מהמאורות האפלות באקדמיה בהן הושמו ומשתפים בתחושות המחנק האקדמי, הפחד מלהתבטא נגד הזרם, החרדה מאימת הפיטורים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
