בהחלטה אמיצה, הכריז ממשל טראמפ על משמרות המהפכה של אירן כארגון טרור זר. הכרזה זו עושה צדק היסטורי, כיוון שלאורך השנים מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, העניקו משמרות המהפכה את חסותם למליציות וארגוני טרור מגוונים, שיעים וסונים כאחד, שביצעו פיגועים רבים נגד יעדים מערביים, ישראלים וסוניים, בהתאם לאמונתם של ראשי המשטר האירני, לפיה הטרור מהווה כלי אפקטיבי לקידום מדיניות החוץ של אירן.

משמרות המהפכה גם היו מעורבים ברצח מתנגדי משטר בחו"ל - פעילות שהתחדשה בעת האחרונה, גם על אדמת אירופה. למעשה, עד להכרזת טראמפ, התקיים מצב אבסורדי במסגרתו כמה מהשליחים של משמרות המהפכה - חיזבאללה הלבנוני והמיליציה העירקית השיעית כתאא'ב חיזבאללה - הוגדרו ע"י האמריקנים כארגוני טרור, אך לא הגורם המשלח, משמרות המהפכה, אם כי אלה נתונים מאז 2008 תחת עיצומים אמריקניים, גם ללא הגדרה זו.

כוונתו של ממשל טראמפ לבצע צעד זה דווחה כבר באוקטובר 2017. ייתכן, כי האיום שהשמיע מפקד משמרות המהפכה דאז, מוחמד עלי ג'עפרי, ולפיו אירן תפגע בחיילים אמריקנים ברחבי העולם ותבצע מתקפות טיליות נגד בסיסים אמריקניים ברדיוס של 2,000 ק"מ מגבולות אירן, הרתיע את ארה"ב. בימים האחרונים, כאשר דווח שוב על כוונת טראמפ להכריז על המשמרות כארגון טרור, העלה ג'עפרי מחדש את האיום: "במצב כזה צבא ארה"ב וכוחות הביטחון שלה המוצבים באזור מערב אסיה לא ייהנו משקט השורר היום". על-פי דיווחים בתקשורת, הכריזה אירן באופן פורמלי על פיקוד המרכז
(CENTCOM) של ארה"ב כ"ארגון טרור".

לפיכך, בהכרזתו על המשמרות כארגון טרור, הוכיח ממשל טראמפ שאיננו מורתע מהאיומים האירנים, וגילה נחישות להרחיב את המלחמה הכלכלית שהוא מוביל נגד אירן. הגדרה זו תקל על קידום תביעות נגד המשטר האירני בגין פיגועי טרור שהוביל נגד אזרחים או חיילים אמריקנים ברחבי העולם. היא גם תגביר את הלחץ על המשטר העירקי לצמצם את מעורבות המשמרות בשטחו, בדגש על מתן החסות לארגוני "הגיוס העממי".

כך למשל, בתחילת החודש חשף השליח המיוחד לנושא אירן, בריאן הוק, כי אירן אחראית להריגתם של לפחות 608 חיילים אמריקנים במלחמת עירק (2011-2003), באמצעות הסיוע המקיף שהגישה למיליציות השונות שפעלו אז בעירק. החשיפה הזו והגדרת המשמרות כארגון טרור, יוכלו לקדם את המשפט המתנהל בארה"ב נגד המשטר האירני בגין אחריותו להריגתם ופציעתם של חיילים אמריקנים בעירק.

ההכרזה האמריקנית משתלבת אפוא במערכה המדינית ובמלחמה הכלכלית נגד אירן, שניכר, כי כבר רשמה הישגים והחריפה את הקשיים בפניהם ניצב המשטר האירני. קשיים אלו השתקפו למשל בהודאתו של חסן נסראללה בראשית מארס, לפיה חיזבאללה מצוי בקשיים כלכליים עקב הסנקציות נגד אירן, וכי הוא נאלץ לקצץ במשכורת של פעיליו ולהפסיק לממן חלק אחר של פעיליו, הן לוחמים ששבו מן הלחימה בסוריה והן פקידים בארגוני הרפואה והחינוך הפועלים מטעמו.

ההכרזה האמריקנית מעמידה את צמרת המשטר באירן במבחן משמעותי. אירן ייחלה לצלוח את התקופה שנותרה על לסיום כהונתו הראשונה של טראמפ, בתקווה שלא ייבחר שנית. השאיפה האירנית הייתה ועודנה להמתין לאישיות יותר נוחה מבחינת טהרן. בהתאם לאסטרטגיה הזו ולחששה מאופיו של טראמפ, גובר הרושם שאירן תעדיף שלא לממש כרגע את איומיה נגד ארה"ב. פיגוע אירני נגד אינטרס אמריקני יוכל לשחק לידיו של האגף הניצי בממשל טראמפ, בהובלת היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, ולהוביל להתנגשות צבאית ישירה בין טהרן לוושינגטון, תרחיש ממנו שואפת אירן להימנע בשל נחיתותה הצבאית.

גם פעולת נקם אירנית נגד ארה"ב באמצעות אחת מבאי-כוחה ושליחיה, עלולה לעמוד בניגוד לאינטרס האירני להימנע מהתנגשות ישירה עם ממשל טראמפ. דוקטרינת הביטחון האירנית, שמעדיפה לתקוף את אויביה של אירן באמצעות שליחים מגוונים, מוכרת היטב לממשל האמריקני, לאור הפעלתה בעבר נגד יעדים אמריקנים, ולאור המודיעין הקושר מיליציות וארגוני הטרור עם כוחות קודס במשמרות המהפכה ועם משרד המודיעין האירני (MOIS). האיומים האירניים על ארה"ב בעקבות ההכרזה, יהוו טביעת אצבע על כל פעולת טרור נגד יעדים אמריקניים.

אף על-פי כן, אין להוציא מכלל אפשרות שאירן תבחר לבצע פיגוע נגד אינטרס אמריקני בחתימה נמוכה, באמצעות עידוד גורמים שאינם בהכרח מוכרים כשליחיה של טהרן, כגון השבאב הסומלי או אחת משלוחות אל-קאעידה, ארגון המשתף פעולה עם אירן מאז ראשית שנות ה-90. סוג זה של שיתוף פעולה הניב תוצאות בפיגועי אל-קאעידה נגד השגרירויות האמריקניות בקניה ובטנזניה ב-1998, ובפיגועים נגד חיילים אמריקנים במהלך מלחמת עירק.

בסופו של דבר, נראה שבהתאם לשאיפתה להימנע מהתנגשות ישירה נגד ארה"ב, ולאור ארגז הכלים שעומד לרשותה של אירן בתנאים הנוכחיים, התרחיש היותר-סביר הוא שטהרן תבחר להגיב על ההכרזה האמריקנית באמצעות פעולות כגון מתקפות סייבר נגד יעדים אמריקנים, צעדי התגרות נגד כלי שיט אמריקניים במפרץ הפרסי, והסלמת המעצרים נגד אזרחים אירנים שמחזיקים גם באזרחות אמריקנית, אך לא תחרוג מעבר לרטוריקה המתלהמת בכל הקשור בעימות חזיתי עם כוחות השייכים ל-CENTCOM ברחבי האזור.