בעוד הרכבת ה
ממשלה בעיצומה, כבר מסתמנים בעין קווי החזית המבשרים את המאבק הציבורי העומד לפתחנו ואת הנושא המרכזי שלה: רפורמה מרחיקת לכת המשורטטת עתה על-ידי רה"מ והקואליציה העתידית בכנסת, בתהליכי גיבוש מתקדמים. כאשר במרכז הרפורמה הזו מערכת המשפט ובמיוחד מוסדותיה העליונים: הבג"ץ והפרקליטות.
שני המחנות נערכים כאשר מבשרי הקרבות הצפויים הם, מחד המדיה האלקטרונית ברובה המכריע על כתביה/כתבותיה, המוכנים להרחיק לכת לקצוות תבל, על-מנת לתפוש שם, קבל עולם, דווקא, בבחינת אצבע בעין של כולנו, את ראש הממשלה הנבחר, בגין חקירותיו. שם, דווקא שם, להטיח בפניו על-פי מצוות בוסיהם, את העלבונות הקשים ביותר שאפשר להטיח בראש המדינה שלהם. עוד מצוי במחנה הזה הפרינט, ברובו, מורכב מ'
ידיעות אחרונות' ומקומוניו, ומ'הארץ', הפמפלט הציוני הידוע, כמובן. עוד מצויים כאן טפטופים מהטפטפת/הפטפטת, המרכזית, הלא היא "בכירים" בפרקליטות, וגופים מסייעים, אנונימיים ולא אנונימיים דוגמת
אהרן ברק. מהצד האחר -
ישראל היום, ומספר תחנות שידור, המצויות בצד הימני של המפה הפוליטית, ביניהם ערוץ 20. לו ישימו את שני הצדדים על כפות המאזניים, אין ספק לאן תיטה לשונה... היא היום לחלוטין בצד השמאלי של המפה הפוליטית. הצד של ה"טובים". לא הצד של מנשקי המזוזות ועוטי התרבושים... אלא שהפעם מסתמן סוף-סוף שינוי. הקואליציה הצפויה, וכן רה"מ, יהוו משקל שכנגד ראוי לתיקון העיוות ההיסטורי שיצר אהרן ברק בשנות ה- 70. מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
המערכת המשפטית הגדישה מזמן את הסאה. סדרה ארוכה, ארוכה מדי של פסקי דין מוטים באורח קיצוני, וכרוכים בעוול כבד, לקבוצה היהודית שבפאזל המרכיב את מדינת ישראל, עתידים עכשיו לחתום את גורלה של מערכת המשפט מבחינה ציבורית, ויהיה זה לשבט ולא לחסד.
יש להניח שרה"מ ימתן את ההצעות שמגבשים חבריו העתידיים לקואליציה. בגילוי דעת שפרסם בפייסבוק (ציטוט מהפיד של הח"מ. 14.5.19), אמר כי אמנם: "המדיניות שלי הייתה תמיד לשמור על בית המשפט חזק ועצמאי - אך אין זאת אומר בית משפט שהוא כל יכול. בתקשורת מתפרסמות הדלפות מגמתיות ופרשנויות מעוותות שכוללות הצעות לא נכונות. כל זה נעשה כדי לזרוע פחד ולמנוע שינויים כל שהם, במטרה לבלום את השבת האיזון הדרוש בין הרשויות בישראל...
אלה חוקים שהציבור מצפה מאתנו להעביר:
גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים.... (ההדגשה שלי - מ.ל.). אני נחוש לפעול ללא מורא למענכם, אזרחי ישראל. זאת הסיבה שבחרתם בי".
בין הנושאים שהוזכרו לעיל, אני מבקש להתייחס כאן, מפאת קוצר המצע, רק לנושא אחד, והוא חוק להוצאת מסתננים. הכוונה היא כמובן למספר ניסיונות חקיקה שהציעה הממשלה והמתייחסים להוצאת המסתננים שנתקבצו בדרום תל אביב. מסתננים אלה אינם פליטים. נוכחותם נכפתה על התושבים בדרום תל אביב, והיא מעיקה עליהם מאד. 3 הצעות חוק (!) שהגישה הממשלה נדחו ע"י ביהמ"ש העליון. הערכאה הזו ולדעתי במיוחד הנשיאה
מרים נאור, אחראית לגילגולה של הממשלה שוב ושוב מכל המדרגות, לקול מצהלותיהם של ארגוני זכויות האדם, שהגישו את הערעורים על פסיקות בערכאות אחרות, קודמות. במקרה אחד אף הפכה מרים נאור, הנשיאה דאז, לחלוטין ועל פניו, מעשה נדיר לחלוטין, פס"ד של ביהמ"ש המחוזי שאימץ הצעת חוק של הממשלה. ביהמ"ש העליון אף הורה לסגור את מתקן חולות. בג"ץ ביטל שלוש פעמים סעיפים בחוק שאפשרו את הפעלת המתקן, הממוקם סמוך לקציעות שבדרום, על-רקע פגיעה בזכויות השוהים בו. וכפי שהתבטא אחד השופטים: "השוהים במתקן או ילדיהם, לא יוכלו להשתתף בחוגים להעשרה אישית, ויפגעו זכויותיהם בשל כך..."
ביום שני פורסמה בישראל היום כתבה על תוכנית בת 16 צעדים, שתיצור את השינוי המיוחל במעמד בית המשפט וגם שינוי מהותי ביחסים שבינו לבין רשויות המדינה האחרות. באופוזיציה ובמדיה כבר הזדרזו להודיע על מות הדמוקרטיה... בימים אלה מתחיל להסתמן המסע הידוע נגד ניסיונות לבצע שינויים כאלה. מסע שבו משתלבים שופטים בדימוס, אנשי אקדמיה (מיד תשמעו את הדיבור הידוע על פאשיזם פאשיזם פאשיזם...) וכמובן עיתונאים, דוגמת
אמנון אברמוביץ' שכבר הודיע על פתיחת תיק הבית השלישי, כרמז לחורבן הצפוי, וכרגיל הוא מדבר על הסילוף שמסלפים היום את ייעוד המדינה: "מדינת ישראל הוקמה כדי לממש תקומה לאומית, לא דתית... אתה רוצה לחולל כאן מלחמת דת. לא די לנו במלחמת לאום? (הדברים נאמרו בתשובה להספד שנשא תא"ל דוד זיני ביום הזיכרון).
אם נמתין עוד רגע קט נחזה שוב בתהלוכה הידועה: מודעות של אל"םים לשעבר בגנות הרפורמה הצפויה, אליהם יצטרפו מרצים באקדמיה, וכבר עלו לשידור בכירים באופוזיציה כדי לשפוך אש וגופרית על היוזמה (שעדיין היא נדונה בחדרי המו"מ). גם עיתונאים כבר בין הצרחנים. כל המקהלה הידועה הזו מספרת לנו כי נתניהו הופך את מדינת ישראל ל... טורקיה. אבוי לדמוקרטיה שלנו. לא המערכת המשפטית היא שזיהמה את הדמוקרטיה אלא הממשלה ועושי דבריה...
"להשיב את הדמוקרטיה הגזולה שלנו משבייה בחיק החונטות המשפטית והתקשורתית" פניה אהרן, כותבת נכבדה בפיד שלי, הגיבה על האמור לעיל בפוסט שמשקף דעת רבים:
"אל לה לממשלה למצמץ אפילו לרגע אחד לנוכח האיומים במרי אזרחי, מרד השופטים וזעקות הקוזאק הנגזל של האליטות הישנות על "קץ הדמוקרטיה". הדמוקרטיה הישראלית, החרות הרעיונית, הערכית והאידיאולוגית שלנו, כמו גם הייצוג הפוליטי שלנו, בני המחנה הלאומי, היו למרמס רגליים זה קרוב ל-4 עשורים. אנו האזרחים מצפים מכם להשיב את הדמוקרטיה הגזולה שלנו משבייה בחיק החונטות המשפטית והתקשורתית בעיקר, אך גם מחיק החונטות האקדמיות, התרבותיות והחוץ-פרלמנטריות, מקרב ארגוני החברה האזרחית, או בשמם המדויק יותר -
הקרן החדשה לישראל, ועוד יותר מדויק: הקרן לישראל חדשה. חיזקו ואימצו, עשו חיל ואל תרתעו".
התבטאות דומה מצאתי גם בספר חדש, (ומצוין) של ארז תדמור:
"מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל". ספר זה מחזיר אותנו אל אותה תקופה. אומר תדמור: "כל מי שרוצה להבין, מדוע ארבעים שנה אחרי המהפך, עדיין נראה ביהמ"ש העליון כמו סניף של מרץ, צריך לשוב ולבחון אותה החלטה נמהרת של בגין להשאיר את פקידי השמאל בתפקידיהם. כל מי שרוצה להבין מדוע רשת ב' ו
גלי צה"ל, מאוישים בבעלי כל קשת הדעות, שבין העבודה ל
חד"ש, צריך לשוב להחלטתו של בגין, להעניק לפקידי השמאל את המפתחות לשרות הציבורי.... לא לחינם השמאל אוהב כל כך לאהוב אותו..."
