לשחק לידי הפלשתינים או לעבור לתוכנית ב'

אז אתה רוצה להגיד לי שמאל יקר כי אינך בעד סיפוח השטחים הפלשתינים למדינת ישראל כי בזאת אתה מונע את השמדת ישראל. כל הכבוד שמאל יקר, אתם אנשים חושבים הגונים וציונים שרוצים בטובת ישראל אבל יש לי חדשות בשבילכם יקיריי: גם הימין הישראלי לא רוצה לספח את השטחים הפלשתינים העוינים ורוצה בכל מאודו בשלום איתם, מבגין עד נתניהו, דרך שמיר, רבין, פרס, ברק, אולמרט ועוד... כולם הושיטו את ידם לשלום אבל הפלשתינים דחו אותה. ברק נתן בקמפ דייוויד לערפאת את י-ם המזרחית את הרצף הטריטוריאלי - בקיצור את כל מה שהפלשתינים חלמו ולא חלמו עליו, אבל ערפאת ברגע האחרון סירב ודחה את היד המושטת לשלום, השאלה היא למה. האם ניסית להתעמק בשאלה הזאת שמאל יקר?

ובכן נוצר כאן לפנינו כמעט יש מאין קייס מעניין עד מאוד: אנו רוצים שלום אבל הפלשתינים לא מעוניינים בו בשום פנים ואופן. לא כי הוא לא שלום אמיתי אלא כי פשוט התוכנית שלהם לגבינו אחרת לגמרי. קוראים לה 'תוכנית השלבים': לסלק את הישות היהודית מארץ ישראל ולשבת במקומה פשוטו כמשמעו. אם תתחבטו הכיצד תיתכן בכלל משאלה פלשתינית סקפטית כזו, הכיצד עַם ישמיד עַם - אפנה אתכם למשאלה הנאצית ולביצוע שלה בפועל, זה לא היה מזמן זה היה אתמול. ואם עדיין תתעקשו להיות קטני-אמונה לכו לאומה הפרסית שמצהירה היום קבל עם ועדה על משאלתה להשמיד את האומה היהודית, פשוטו כמשמעו בלי להסתיר, בלי משחקי מילים, להשמיד ולאבד ולבנות בשביל המטרה הלאומית פצצת בום ענקית. למה ועל מה המשאלה המוזרה הזאת ואפילו אין לשני העמים גבול משותף - איש לא יודע לפתור את המשאלה הספקטית הזו או להבהיר אותה באופן מלא ומספק.

ולמה איפא לגזול מהפלשתינים את זכות ההבעה והמשאלה? הם עַם ככל עַם בעל משאלות ומאוויים וציפיות וייחולים וגם להם משאלה קטנה: להתקבץ מארבע כנפות תבל ולחזור במסות של מיליונים אל אדמת אבותיהם. והיכן תשב מסה בת מיליונים שאלתם, ברמאללה? הצחקתנוהם, הם ישבו בתַל אבּיבּ - כפר אלשיח' מֻוַניס וביפא ועכּא - חסר מקומות? לכן הם לא מעוניינים בהסכם סופי ומוחלט ותמיד ברגע האחרון דוחים אותו, בעוד הם כן מעוניינים בהסכמי ביניים שישמשו כדלק למכונה שעובדת נונסטופ להנעת תוכנית השלבים שלהם. מאידך אנחנו כולנו ימין ושמאל מעוניינים בהסכם סופי ומוחלט.

זה הזמן לחזור לקייס המעניין שלנו ולשאלה הנדרשת: כשאתה יודע כי תוכניות הפלשתינים 'אחרות' לגבינו, וכאשר אתה מזהה בוודאות גמורה את תוכנית השלבים שלהם אזי מה מצופה ממך לעשות? למעשה עומדות בפניך 2 אופציות:

א. לשחק לידם ולהתאבד.

ב. או לעדכן את הרישומים שלך ולעבור לתוכנית ב.

'לשחק לידם' משמעותו לתרום במו ידינו לתוכנית השלבים שלהם על-ידי חתימת הסכמי ביניים, ככל ההסכמים שנחתמו עד כה עם הפלשתינים כגון הסכם אוסלו, הסכם וואיי, הסכם טאבה, הסכם חברון וכול'... בכל ההסכמים עם הפלשתינים, ישראל נסוגה ממשהו ובמקביל הפלשתינים אוגרים לחיקם את המשהו הזה. 'לשחק לידם' משמעותו שאני מתנתק מרצוני הטוב משטחים עם רוב פלשתיני ומסכים למדינה פלשתינית. ובעצם מי אני שאסכים או לא למדינה זו או אחרת או להגדרה עצמית זו או אחרת... אבל אם מתקבצת לה קבוצה של אנשים במטרה מוצהרת לקטול אותי, אזי גם אם הקבוצה הזו התקבצה במסגרת של מדינה אתקוף אותה ואעשה את הכל להשמידה לפני שתשמיד אותי. זה הקשר שלנו כישראלים לכינון המדינה הפלשתינית. גם זה הקשר שלנו לקיום המדינה הפרסית במרחק מאות הקילומטרים מאיתנו.

לסיכום שמאל יקר, ההבדל בין הימין לשמאל הישראלי הוא לא בנכונות זה לשלום וסירובו של זה לשלום, הימין אף הוא רוצה בשלום ודווקא עף על האופציה הזאת ונתן לה צ'אנס במספר פעימות: השלום עם מצרים, ירדן, ההינתקות, נתניהו תמך בהינתקות, הסכמי אוסלו א' ו-ב', הסכם חברון. ההבדל בין השניים הוא כי משהו סומא את עיני השמאל שאינו רואה את תוכנית השלבים של הפלשתינים, ומוכן לתרום לתוכנית הזו ולתדלק במו ידיו את המכונה שלה, בעוד הימין פקח סוף-סוף את עיניו והבחין בתוכנית השלבים שלהם, או אז עבר עם כל הכוח לתוכנית ב' על כל המשתמע ממנה: 'מה שאתם רוצים: או אנחנו או אתם'.