תזכורת קצרה לאסון שפקד את ישראל לא מזמן - חודש נובמבר 2016. הארץ בוערת. ביום רביעי, 23.11.2016, בשעות הערב המוקדמות קלטו מצלמות האבטחה הסמוכות ליישוב דולב מעשה הצתה שבוצע בוואדי ליד הכפר הערבי עין קיניא. בתוך כך, תפסו תלמידי ישיבת ההסדר 'אור וישועה' 'על חם', צעיר ערבי שניסה להצית שוב מוקד שריפה בטלמון.
למחרת ביום חמישי, 24.11.2016, ישבה קבוצת כבאים מותשת למנוחה, קצרצרה כפי שיתברר, ליד הוואדי. השרפה שבערה באזור מספר ימים קודם לכן, כילתה מאות דונמים ושטחי בתה ענקיים. שככה מעט. התברר כי רוב השריפות פרצו מערוצי הואדיות (גם טלמון כאמור).
באותו יום, חמישי בערב, החל להתברר ההיקף העצום של השריפות בכל רחבי הארץ אך בעיקר ובמיוחד בצפון. עשרות מוקדי אש פרצו בו-זמנית בחיפה. העיר שיהודים טובי לב ומסוממי הפ.ק. (פוליטיקלי קורקט), סימנו כעיר המסמלת את האחווה בין יהודים לערבים... לעיתים היו אלה מוקדים "תאומים". האחד במרחק קטן ממשנהו (להבטחת ההצלחה המיוחלת)...
באותה עת ממש חזרו המגישים בתוכניות הטלוויזיה שדווחו על השריפות ותיארו את היקפן, על המנטרה הידועה: "בין אם מדובר בהצתות ובין אם מדובר בשריפות..." כן. דיווח "מדויק" להפליא המשאיר מקום לסימן השאלה הנצחי. האם אכן בני דודנו הם שהציתו?
לפנות בוקר ביום המחרת, יום ששי 25 בנובמבר, הזעיקו מכשירי הקשר את הכבאים שזכו בנמנום קל. "השריפה בוואדי (טלמון) התחדשה" הודיעו להם בקצרה, "וכבר נמסרה הודעה למתיישבים המעטים שחזרו לבתיהם כי עליהם להתפנות בשנית". ואכן הלהבות החלו להשתולל שוב ליד הבתים החיצוניים בישוב וגם ליד בית הספר הסמוך.
מספר מוקדים
עשרות מוקדים להצתות בחיפה. לעיתים מוקדים "תאומים". האחד במרחק קטן ממשנהו (להבטחת ההצלחה המיוחלת)... ערימות זרדים וחמרי בערה, בזוגות, מפוזרות, ברחבי הארץ, מוקדים בעמקי הואדיות (בטלמון ובאחרים כאמור) להבטיח שרכב הצלה לא יוכל להגיע לשם... תשעה קבין של אש נטלה חיפה. בה התחוללה השריפה הגדולה ביותר. 60 אלף איש פונו מבתיהם. 600 בתים ניזוקו. המשטרה גמגמה כמנהגה מימים ימימה, למרות שבשטח נמצאו הוכחות רבות להצתות.
לפני כשבוע בערה שוב הארץ. אומנם הזיכרון האנושי קצר וזה הלאומי קצר עוד יותר, אולם "טעימה" מהצפוי לנו, ולוואי ואתבדה, כבר ראינו: כך עלו באש ביישוב מבוא מודיעין הסמוך ליער בן שמן. עשרות בתים נפגעו ונגרם נזק כבד לתשתיות ביישוב. גורמים בכירים במטה הכבאות הארצי טוענים בתוקף כי הדלקה מקורה בהצתה ונמצאו מספר מוקדים לביסוס טענה זו. כוחות כיבוי גדולים פעלו גם באזור כפר אוריה הסמוך לבית שמש ובאזור יער בן שמן. אומנם ההיקף לא דמה להיקף האירועים בנובמבר 2016, אולם הקיץ עוד לפנינו. לבקשת משרד החוץ, מטוסי כיבוי מקפריסין, יוון, מצרים, הגיעו לישראל וסייעו בכיבוי השריפות במרכז.
המסקנות שעל ישראל לקבל וגם לנהוג לפיהן, מצויות במרחב הפוליטי (ואין מנוס מהכרה בעובדה זו), ובמרחב הטכני. לגבי שניהם נשאלת השאלה האם נעשה כל הדרוש למנוע מהאסון של 2016 להתרחש שוב. התשובה המצערת היא לאו. אחרי גשמי הברכה שירדו בחורף האחרון פקדה צמחיית בָּתָה שטחי ענק שבאביבים הקודמים לא נראתה כמוה. התמונה השכיחה של צעירים, הנעים בשולי היער, לעיתים על רכב דו גלגלי, ובידיהם בקבוקי תבערה, עלולה לחזור שוב.
בימים אלה, לאחר שריפת הענק במבוא מודיעין, החלה קק"ל ביצירת פסי הפרדה על-מנת להפריד בין גושי יעור רצופים ובינם לבין היישובים הסמוכים. זו עבודת ענק שחייבת להסתיים בהקדם. חייבים גם לעשותה 24/7. שכן מדובר בפיקוח נפש של ממש. אמצעים אחרים עומדים אף הם לרשות קק"ל וגורמים אחרים. כך למשל יש לעשות שימוש נרחב יותר ברחפנים ובכטב"מים שיסייעו, הן במניעה והן באיתור המציתים.
ובאשר לפן הפוליטי של בעיה זו. כבר ציין השר לביטחון פנים,
גלעד ארדן, כי גורמי הסתה שונים הם שליבו את האש, תרתי משמע. על הכנסת לתת דעתה לנושא זה ולהחמיר באמצעות חקיקה את העונשים המוטלים על הנתפסים בעת מעשה. יש להפנות תביעה ברורה אל המנהיגות הערבית בישראל, לגנות באופן חד-משמעי ולא בגמגום כפי שנעשה עד כה, את מבצעי השריפות וגם ליצור איום משמעותי יותר בתחום הענישה, על הנלכדים בעת ביצוע הפשע.
