"
הסכם אוסלו" (1993) נראה בשעתו כבסיס מוסכם להסדר בין ישראל והפלשתינים. ההיבטים המדיניים, הכלכליים, הביטחוניים, נתנו תקווה כי תוך 5 שנים דאז תגובש מתכונת סופית של הסכם בין הצדדים. אולם, יו"ר אש"ף יאסר עראפת (ימח שמו וזכרו) פתח מיד באינתיפאדה השנייה וגרם שוב למותם של יותר מ-1,000 הרוגים ואלפי פצועים.
מאז הסכם אוסלו החלו בישראל לפתח את רעיון 2 מדינות ל-2 העמים, אולם בפועל לא התפתח הנושא לכדי הסכם ממשי, בעיקר עקב "ההתנגדות הפלשתינית", אשר דרשו כתנאי מוקדם שישראל תחזור לקווי 1967, יוחזרו פליטים לישראל (זכות השיבה), ופינוי התנחלויות, דרישות שישראל אינה יכולה להסכים להן. ומנגד, החלה ישראל להסביר כי הגושים הגדולים, הבקעה והגולן, הינם חלק אינטגרלי של מדינת ישראל.
הסרבנות הפלשתינית גלויה וידועה עוד מהמאה הקודמת. הסירוב העיקרי היה בדחיית החלטת האו"מ (1947) על חלוקת השטח, תוך תקיפה של 7 מדינות ערב את ישראל - שהובסו. גם מלחמת המגן (1967) - "מלחמת ששת הימים", בה תקפו מצרים, סוריה, וירדן את ישראל והובסו, ומאז קיימת בעית "השטחים". טענת "הכיבוש" באה לביטוי גם בתקיפת הפתע של מצרים וסוריה (1973) - מלחמת יום כיפור, שהייתה גם היא מלחמת מגן.
כעבור כ-20 שנה, עלתה יוזמה חדשה, בהובלה של
שמעון פרס, שר החוץ דאז, תוכנית האופציה הירדנית (1987) בשיתוף פעולה עם המלך הירדני המלך חוסיין. הביטוי המוחשי להסכמה ביניהם היה "הסכם לונדון" שנחתם בין שמעון פרס, ראש ממשלת ירדן זיידא-ריפעי, ומנכ"ל משרד החוץ דאז
יוסי ביילין. הסכם האופציה הירדנית נועד לקדם את ירדן כמדינה ובמסגרתה מוצאים הפלשתינים את ביטויים הלאומי.
הוסכם כי ירדן תחזור לשלוט באוכלוסייה הפלשתינית בשטחים, ובמקביל תחתום על הסכם שלום עם ישראל. כן סוכם שהדברים יסוכמו בוועידה בינלאומית, בה הפלשתינים יהיו מיוצגים על-ידי ירדן (ראש הממשלה דאז
יצחק שמיר התנגד לוועידה בינלאומית גם כמחאה על יוזמת פרס, וגם כי לא רצה שישראל תענוד לבדה מות מדינות זרות רבות).
ממשל הנשיא בוש לחץ לארגון ועידה בינלאומית, אשר התכנסה באוקטובר 1991 במדריד. ועידת מדריד אימצה את עקרונות הסכם לונדון אשר על פיו הפלשתינים יהיו חלק מהמשלחת הירדנית, ללא אש"פ. עם זאת, ממשלת ישראל שהוקמה ב-1992 החליטה להכיר באש"פ.
כאן יש להדגיש שעד היום:
1. תושבי השטחים מחזיקים תעודות זהות ירדניות.
2. תושבי השטחים מחזיקים דרכונים ירדניים.
3. במוסדות החינוך בשטחים וברוב ירושלים המזרחית נהוגות תוכניות לימודים ירדניות.
סיכום
כיום ממשל הנשיא
דונלד טראמפ מוביל את תוכנית המאה. בקרוב תתקיים הוועידה הכלכלית בבחריין, ולפי מידע שמתפרסם בנושא המדיני מצדד הממשל האמריקני בהענקת "רבונות פונקציונלית" לפלשתינים.
מצב זה הוא טוב מאוד כמנוף להעלאת האפשרות של האופציה הירדנית, כבסיס להשגת הסדר כולל בין ירדן, ישראל ופלשתין, תוך מעורבות מדינית וכלכלית של מדינות ערביות רבות, בהובלה של ארה"ב.
