נבחרת הנשים של ארה"ב זכתה בשבוע שעבר בגביע העולמי בפעם השנייה ברציפות ובפעם הרביעית בסך-הכל. הזכייה הובילה שורה של פוליטיקאיות אמריקניות, כולל מועמדות לנשיאות, להעלות על סדר היום את הטענה לפיה שחקניות הכדורגל מופלות לרעה בשכרן בהשוואה לכדורגלנים הגברים.

השחקניות עצמן העלו את אותה טענה בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישו נגד התאחדות הכדורגל האמריקנית. ההתאחדות אומרת בתגובה, כי פערי השכר נובעים מההבדלים בהכנסות בין משחקי הגברים ומשחקי הנשים, וכי לא מדובר באפליה בין שווים אלא בהבדל בין שונים. מג קלי בדקה את העובדות בוושינגטון פוסט.

בשנת הכספים 2018 הסתכמו הכנסות התאחדות הכדורגל האמריקנית ב-101.4 מיליון דולר – כמחצית מחסויות ורבע ממשחקי הנבחרות. לדברי קלי, לא ניתן לייחס במישרין את העלייה בחסויות (80% מאז שנת 2014) לנבחרת הגברים או לנבחרת הנשים. עם זאת, ההסכמים האחרונים מלמדים על כך שנותני החסות מעוניינים ביותר שוויון לכדורגלניות. ואילו בהכנסות ממשחקים, אלו של הנשים מכניסים מאז 2016 יותר מאלו של הגברים.

ברור שלא ניתן להסתכל רק על ההכנסות ויש לבחון גם את הרווחים. בשנות הכספים 2016 ו-2017 הניבו משחקי הנשים רווח נקי של 8 מיליון דולר ומיליון דולר (בהתאמה). משחקי הגברים הניבו באותן שנים 350,000 דולר ו-2.7 מיליון דולר. ובכן, האם הנשים מקבלות פחות מן הגברים ופחות מן המגיע להן?

קלי מציינת, שקשה להשוות את שכר השחקנים והשחקניות בנבחרות ארה"ב, משום שלשתי הנבחרות יש הסכמים קיבוציים שונים ובסיסי תשלום שונים. ההבדל העיקרי הוא, שלנשים יש שכר בסיס ובונוסים, בעוד לגברים יש רק בונוסים. הנבחרות משחקות מספר שונה של משחקים מדי שנה, ולכן ההזדמנות לקבל בונוסים אינה שווה. השחקניות טוענות בתביעתן, שאם שתי הנבחרות יקיימו 20 משחקי ידידות בשנה, השחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר תקבל 38% פחות מהשחקן הממוצע.

ואולם, אומרת קלי, זה היה נכון לפי ההסכמים הקיבוציים שהסתיימו בדצמבר 2016. לפי ההסכם הנוכחי, שחקנית ממוצעת תקבל 11% פחות מהשחקן הממוצע לפי אותו חישוב. אם שתי הנבחרות יפסידו בכל המשחקים, יהיה שוויון בשכר: הגברים מקבלים 5,000 דולר למשחק בו הם מפסידים, בעוד הנשים מקבלות שכר בסיס של 100,000 דולר לשנה. ההסכם הנוכחי מעניק לשחקניות בונוסים על השתתפות במשחקים ובאירועים מסחריים בסכומים זהים לאלו של השחקנים.

בסיס הבונוסים שונה לחלוטין כאשר מדובר במשחקי הגביע העולמי. את הפרסים בטורניר היוקרתי ביותר קובעת פיפ"א (התאחדות הכדורגל העולמית), ואילו ההתאחדויות המקומיות מחליטות כיצד לחלק את הכסף בין השחקנים/השחקניות. במונדיאל הגברים האחרון הסתכמו הפרסים ב-400 מיליון דולר, מתוכם קיבלה הזוכה (צרפת) 38 מיליון דולר. במונדיאל הנשים היו הפרסים רק 30 מיליון דולר, וארה"ב קיבלה 4 מיליון דולר על הזכייה. הפער ברור ביותר והוא בא לידי ביטוי גם בהסכמים של שתי הנבחרות האמריקניות, אבל הוא באחריות פיפ"א. השחקניות אומרות: ההתאחדות האמריקנית מחויבת לשלם שכר שווה לנשים ולגברים, ולכן זו הבעיה שלה כיצד לממן אותו ואין היא יכולה להטיל את האחריות על פיפ"א.

מה השורה התחתונה? השחקניות מקבלות תשלום נמוך יותר – לפעמים. במסגרת ההסכם הקיבוצי הקודם היה זה כמעט בלתי אפשרי לקבל תשלום זהה לשחקנים. ההסכם הנוכחי סגר את רוב הפערים, אבל קיים עדיין פער עצום בשל הגביע העולמי. בית המשפט יצטרך לקבוע האם ההתאחדות האמריקנית מחויבת לסגור אותו על חשבונה, או שאין היא אשמה במדיניות של פיפ"א.