|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מִמורשת הסב אל גילוי הזהות <br>

עיון בשיר "הגילוי" מאת בלפור חקק מדובר ב-94 סיפורי עם שונים במטרה לקרב את בני הנוער אל המקורות העתיקים ולקרבם להשכלה יהודית
09/07/2019  |   חגי קמרט   |   כתבות   |   תגובות
[צילום: סופי גורדון/פלאש 90]

המשורר בלפור חקק כתב שיר אישי קלאסי, הייתי אומר, שנכתב בצורה פשוטה מרגשת, כשירה היוצאת מן הלב ונכנסת אל הלב. השיר "הגילוי" מופיע בספרו "רשות לתיקון עולם" בשער "תיקון אישי". הנה השיר:

הגילוי/ בלפור חקק

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל סָבִי בַּמַּעְבָּרָה

בְּעֵת לַיְלָה

הוּא הֵשִׁית חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ

וּכְשֶׁקָּרָא לִי פְּסוּקִים וְסִפּוּרִים

מִתּוֹךְ "עוֹשֶׂה פֶּלֶא"

נִגְלָה לִי אוֹרוֹ.

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל סָבִי יִצְחָק בַּמַּעְבָּרָה

הוּא נָתַן לִי חָמְרֵי בְּנִיָּה לְעוֹלָמִי

נָתַן לִי יְתֵדוֹת אָהֳלוֹ

וְאֶת הַבַּדִּים וְאֶת הֶעָפָר בִּדְמִי

וְגִלָּה לִי סוֹד צַלְמִי.

עָשִׂיתִי מִן הַיְּתֵדוֹת אוֹתִיּוֹת

מִן הַבַּדִּים שִׁירִים

וּבָנִיתִי בָּתִים מִן הַפְּרָצוֹת.

מִן הֶעָפָר עָשִׂיתִי נִיצוֹצוֹת

בַּחֲלוֹמִי.

וְעִם שַׁחַר נִגְלָה לִי

עַצְמִי.

מתוך: רשות לתיקון עולם, 2016

אפתח בשורות הפתיחה: חשוב לי להאיר בקשר לצורה היוצרת מקצב שירי זורם לאחדות שירית אחת. ואסביר למה כוונתי. לכאורה, נראית הפתיחה לשיר ככניסה מסורבלת, כפתיח כבד. היינו: היינו מצפים שהמשורר יפתח במשפט:

"באתי" אל סבי וכו', ולא "כשבאתי אל סבי".

ובכל זאת מדוע עדיף "כשבאתי", ומה יתרונה של כף ההכוונה ושין הזיקה במלה הזאת? מבחינה ספרותית זה מוגדר: "פתיחה באמצע העניינים": In Medias Res. פתיחה כזאת יוצרת סקרנות לאירוע המתואר.

בקריאה בקול, של הטקסט, רואים שמילת הפתיחה היא שיוצרת את הקצב הזורם של השיר. זרימה חלקה שוטפת בלא מעצורים כמו סיפור שוטף. זו המשמעות של פתיחה "באמצע העניינים". כלומר מלה אחת גוררת אחריה מקצב שירי זורם המדגיש גם את החרוז של "סתרו" עם "אורו" חרוז איכותי מהרגיל.

(החרוז משוכלל. הוא לא כמו רגליים עם ידיים או צהריים עם משקפיים - פשוט חרוז זוגי - או מים - שמים. אורו סתרו זה יפה יותר, משוכלל יותר).

לכאורה, כאמור לעיל, אין הבדל משמעותי כל כך אם המשורר היה כותב "כשבאתי" או "באתי", כי בשני המקרים הפעולה והתוצאה הן אותו הדבר, אך לגבי שטף המנגינה יש ייחוד דווקא בסרבול, לכאורה, של הפתיחה ב"כשבאתי", וכן בבית שני "כשבאתי אל סבי".

מבחינה תוכנית: כאשר אני כותב "באתי" אפשר לראות זאת כאדם שבא ומכאן ואילך יכולה להיות פעולה או תיאור אחר לגמרי אך כאשר אני כותב כשבאתי, היינו "כאשר באתי" הצירוף הוא מעין "טון מוביל" להמשך סיפורי הקשור בעוצמת זיקה גבוהה לאותה ביאה. וזה מסקרן מה עומד לקרוא בפגישה זו בין הנכד לסבו.

ולמה הארתי והסברתי והארכתי בכך: כדי שלפני שחורצים משפט על סירבול בפתיחה, יש לראות את המילה בהקשרה במשפט ובסביבתה התוכנית בהמשך השיר. מה קורה בפגישה עם הסב? ישנה התפתחות מה בנתונים, והחומרים שניתנים לילד לשלבי חייו המתפתחים. ההתפתחות היא מההתבוננות וההארה, קבלת החומרים, ועד היצירה. באופן הדרגתי מגיע הנכד אל היצירה.

התפתחות זו מתקדמת מבית ראשון ועד לאחרון.

בית ראשון: הסבא עושה פלא עם נכדו

בית ראשון:

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל סָבִי בַּמַּעְבָּרָה

בְּעֵת לַיְלָה

הוּא הֵשִׁית חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ

וּכְשֶׁקָּרָא לִי פְּסוּקִים וְסִפּוּרִים

מִתּוֹךְ "עוֹשֶׂה פֶּלֶא"

נִגְלָה לִי אוֹרוֹ.

בבית ראשון: הדובר מתפעל מהסיפורים שמספר לו סבא המניח לרגע את חושך סתרו ומאיר לילד את עולמו בסיפורי הפלא. היינו; תרתי משמע גם אורו של סבא מאיר לו (כמו פניו של משה רבנו, שפתאום קרנו), וגם לבו של הילד התרחב, מן הסתם, מֵאור זה.

"עושׂה פלא" - סיפרו של הרב יוסף שבתַי פַרחי באיטליה אמצע המאה התשע עשרה: מדובר ב-94 סיפורי עם שונים במטרה לקרב את בני הנוער אל המקורות העתיקים ולקרבם להשכלה יהודית. יפה ומרגשת התמונה של הסב של בלפור היושב עם נכדו הקטן פעור העיניים ומקריא ומספר לו מהסֵפר הפֶּלאי הזה.

מקור שם הספר הוא בשירת הים, בפסוק "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא - (שמות, ט"ו, 11).

מבחינה ציורית, מצייר לנו המשורר שני מעגלי חושך: החושך הפיסי עת מגיע הילד אל בית סבו. והחושך השני הוא החושך הפנימי של הסב עצמו, בעיני הילד ("חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ").

חושך פנימי, שעם קריאה לילד מתוך הספר מתגלה אור גנוז שהיה בלבו של סבו, שעתה יצא כאילו החוצה וכיסה על כל מבואות החשכה שבו. כלומר שני מעגלי חושך אחד פיסי שני פנימי ואור אחד הוא אור שנוצר בעיני הילד מסיפורי הסב.

אם תרצו, יש גם שני מעגלי אור האחד סמוי והוא סיפורי הספר המאירים את אורה של היהדות היפה התמימה, והאור שמגלה הילד בסבו כאשר הוא - הסב-עובֵר ממצב סטטי למצב תנועתי של הקראה, וכנראה גם השתתפות בהבעה (בהבעת ארשת פניו המשתנה בהתאם למהלך הסיפור. זה טבעי וקל לדמיין זאת).

הערה: לא נאמר מאין בא הילד, אך הוא בא אל סבו הגר במעברה. היינו: הסיפור מתרחש כאן בארץ במעברת העולים. כלומר: המשורר מדגיש רק את העיקר, המפגש במעברה. הוא מתעלם מן הטפל, היינו ביתו של הילד. הוא לא מציין מנין מגיע הילד אל סבו, כי זה גם לא חשוב למהלך האירוע והסיפור. היינו מינימום של מילים התרכזות בעיקר, ומקסימום רעיונות. כיאה לשיר טוב הוא מתמקד בעיקר בצורה חסכונית ותמציתית (גם התורה אגב מדברת רק על העיקר ואת הטפל לא מזכירה אפילו ברמז).

הבית שני: הסבא נותן לנכדו את חמרי הבניין לזהותו

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל סָבִי יִצְחָק בַּמַּעְבָּרָה

הוּא נָתַן לִי חָמְרֵי בְּנִיָּה לְעוֹלָמִי

נָתַן לִי יְתֵדוֹת אָהֳלוֹ

וְאֶת הַבַּדִּים וְאֶת הֶעָפָר בִּדְמִי

וְגִלָּה לִי סוֹד צַלְמִי.

בבית שני הסבא נותן לבן מורשת - יתדות, להיאחז בחוזקה בארץ הזאת. בדים שעליהם אפשר לצייר או לכתוב את חוויותיו בהתאם לרגשותיו, ואת העפר (היינו חומר היצירה).

"וייצר האלוהים את האדם עפר מן הארץ".

עתה שיש בידו את הכלים, היוצר מרגיש שסבו נתן בו את ברכתו ומבטחו ולכן הוא הילד מרגיש כבר את צלמו. היינו הוא חש בחיוניות קיומו ובאורו הפנימי שלו.

שימו לב שבבית שני אין ציון זמן הגעה של הילד אל בית סבו. כלומר הסיפור ממשיך עדיין באותו לילה, אלא שכאן נמסרים לקורא פרטים נוספים או בעצם תרגום של שׂפת הספר או דברי סבא לחומרים פרקטיים לחיים: יתד בדרך כלל משמש לקביעת אוהל. היינו בית. והמשמעות היא היאחזות בקרקע. אך הוא לא נתן לו יתד סתמי, אלא יתד משלו!

נָתַן לִי יְתֵדוֹת אָהֳלוֹ

ברגע שהוא נותן לנכד יתדות של אוהלו - האוהל שלו נופל. וביתדות האלו הנכד יבנה אוהל חדש. המשמעות, או השורה התחתונה של המשפט הזה היא: את המורשת שלי אני מעביר אליךָ נכדי היקר. כאשר אֵאסף אל ימיי, יהיו בידיך החומרים שלי לבנות את עצמך ונווה לימודך, ברוח סבך. היינו צו המשֵכיות -המורשת - מתבטא בהעברת היתדות של האוהל לבֵּן. בתוך היתדות ישנה מסורת עתיקת יומין,שירש הסב פיתח בעצמו, ומעביר לנכדיו.

הבדים: הם הלוחות. הם משטח עבודה שעליהם אפשר ליצור ומהעפר, כאמור, יוצרים את היצירה. במקרה זה היצירה היא השירה. ברגע שיש בידי הנכד הכלים שבעזרתם יכול לעשות דברים או אז, מהותו שלו מתגלה לו. היינו הפוטנציאל שלו לעשייה עולה אל נגד עיניו.

הבית השלישי: ההתוודעות אל הזהות העצמית

עָשִׂיתִי מִן הַיְּתֵדוֹת אוֹתִיּוֹת

מִן הַבַּדִּים שִׁירִים

וּבָנִיתִי בָּתִים מִן הַפְּרָצוֹת.

מִן הֶעָפָר עָשִׂיתִי נִיצוֹצוֹת

בַּחֲלוֹמִי.

זה הבסיס ליצירת הזהות. ואז מגיעה שורת הפואנטה:

וְעִם שַׁחַר נִגְלָה לִי

עַצְמִי

בבית האחרון: מהיתדות של ההיאחזות בארץ, הוא יצר מעֵין אותיות. היינו: הוא קצר את חוויותיו בארץ, את פירות עמלו שהן מטאפורה לאותיות. מהבדים שעליהם ניתן היה לכתוב-באותיות האלו כתב שירים על הארץ וכל מה שבלבו וסובב בעולמו. הבריאה מן העפר (שלא כמו אלוהים שיצר אדם מעפר) הייתה יצירת חלום או בריאה חלומית (שיכולה לשמש לאחר מכן ליצירת שירה (ויש באמת שכותבים שירים לפי חלומותיהם).

חשוב לציין שהנכד ניצל כל אות וכל תו שקיבל מסבו, עד כדי כך שאפילו כמטפורת נונסנס מן הפרצות (מהחללים שלכאורה נשארו ריקים) הוא בנה והוסיף משהו מן האין, בריאה יש מאין, משהו חדש משל עצמו.

כלומר: היוצר לא רק ירש את מורשת סבו, אלא ניצל כל רמז, כל פרט ליצירה, ועל דרך פרדוכס גם מהפרצות בנה בתים. דהיינו שירה, פרוזה, מסות וכו.. והבתים כמטפורה ליצירה הפרטית שלו.

עם שחר מתבררים בדרך כלל האמיתות שונות. שחר הוא זמן ההתוודעות אל הדברים. "מחר יהיה יום חדש", אמרה סקרלט או'הרה. ובתורה: "וישכם אברהם בבוקר", גם משה התייצב לפני פרעה עִם בוקר.

לפי זה בבוקר - עם שחר, היוצר הבין סוף-סוף מה מהותה של אישיותו. עם שחר, נגלה לו עצמו!

אסוציאציות תנ"כיות

בבית הראשון ישנו ביטוי שמושך את העין: "הוא השית חשך סתרו". דומה שהאסוציאציה הגיעה למשורר מסופר תהילים ובצורה דחוקה גם מירמיהו - תהילים פרק יח פסוק 12: יב יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת-מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.

ירמיהו פרק יג פסוק ט"ז: תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ, וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל-הָרֵי נָשֶׁף; וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת, ישית (וְשִׁית) לַעֲרָפֶל.

תהילים פרק פט - פסוק מ"א: פָּרַצְתָּ כָל-גְּדֵרֹתָיו; שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה.

ובשיר אנו רואים איך מהפרצות נבנה בניין. היינו בשונה לתהילים.

לסיום: השיר מבטא את הקשר בין הדורות. אין משמעות לתרבות ללא העברת המורשת מדור לדור. בשיר זה הסבא מנחיל לנכד את מורשתו וגם מקנה לו כלים לבנות את זהותו.

תאריך:  09/07/2019   |   עודכן:  09/07/2019
חגי קמרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מִמורשת הסב אל גילוי הזהות
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל היו מספר ישובים שהוקמו כהבטחה גדולה ועם צפי לעתיד ורוד (במקרה הזה נכון לומר עתיד ירוק) אולם מסיבות שונות לא שרדו, וכעבור מספר שנים לא רב מאז הקמתם, פורקו ונעלמו כלא היו. עם ישובים אלה נמנה קיבוץ אבוקה בעמק בית שאן. הישוב נהרס כליל לא נותר ממנו כמעט שריד וזכר.
09/07/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
סיפרו של גיל נתיב כשמו כן הוא, פרקים בנתיב דרכו של המחבר; מ"שלום כתה א'" דרך שנות הלימוד, קצת חו"ל (ארה"ב), הצבא, אוניברסיטה, ההתפתחות לאורך השנים בסקטור האזרחי. מלחמות ישראל, והיותו רב קונסרבטיבי לקהילת המתפללים המאמינים בכפר סבא.
09/07/2019  |  חגי קמרט  |   כתבות
הפרופסור מיכל פרנקל, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית נשואה ואם לשניים. היא עוסקת במחקרים בארגונים, בניהול ובמגדר, ותחום המחקר העיקרי שלה כיום הוא חקר שילוב נשים חרדיות בעולם הטכנולוגיה העילית ובמכללות החרדיות.
07/07/2019  |  שרון מגנזי  |   כתבות
בירושלים יש שכונה מיוחדת במינה "המושבה הגרמנית", שהוקמה על-ידי תנועה דתית רוחנית שפרשה מן הנצרות האוונגלית-לותרנית. התנועה נקראה "טמפלרים", על-פי פסוק בכתבים האוונגלים הנוצרים: "כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ" (הקורינתים ג' 16). באמצע המאה ה-19 קמה תנועה זו "טמפלגזלשפט" - ארגון ההיכל, בעיר וירטמברג. המייסד כריסטוף הופמן ראה בבבני הקהילה כנוֹשְׂאים את ההיכל בלבָּם, לכן ויתרו הטמפלרים על מוסד הכנסיה, והקימו בכל מושבה "בית העם", ללא צְלבים ואִיקוֹנוֹת. הם רצו לתת דוגמה לחיי אמת וצדק, להיות מופת של חיים יצרניים. לאחר הקמת השכונה בחיפה, ואחריה גם ביפו, הוקמה השכונה בירושלים ולאחר מכן במקומות אחרים.
07/07/2019  |  בלפור חקק  |   כתבות
ספרי זיכרון לאלה שהלכו לעולמם יוצאים לאור בדרך כלל על-ידי בני המשפחה, במספר עותקים מצומצם, כדי להציף ולשמר את מורשת האב, הבעל, ולעתים גם הבן, אם מדובר בחלל מערכות ישראל. לעתים קרובות הספרים הללו, שכמעט אינם מגיעים אל הציבור הרחב, מאירים זוויות אישיות, מתוך התרחשויות היסטוריות, אשר להן היה שותף גיבור הספר, וכך הם מוסיפים ממד נוסף, חשוב או חשוב פחות, לפרשיות משמעותיות.
07/07/2019  |  יוסי אחימאיר  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il