משום הכבוד

העברית בת ימינו השאילה לביטוי - המתורגם מן האנגלית - "לצאת מן הארון" משמעות אחת, ברורה, עוברת לכל שיח, של חשיפת הנטייה ההומוסקסואלית לרבים. ההיגיון מאחורי הביטוי האידיומטי הזה הוא כמובן, שכשם שאדם נועל את מלבושיו או את רכושו, או תכולת התא שלו בבתי ספר או באולמות ספורט ומקומות רחצה משום צנעת הפרט, כן נועל הוא את נטייתו היוצאת מכלל נטיות רוב בני האדם, מפני עין זרים, וכשהוא מוכן לעמת עצמו, כמות שהוא, עם מכריו ועם הקונבנציה, הוא יוצא מן הארון. ראוי לבחון, בלא כל יומרה שאפשר עוד לשנות, את המשתמע מן האידיום הזה.

באנגלית של יום יום, השימושית, הנפוצה, יש closet ויש cupboard. אין שימושן הרווח דומה. ה-cupboard היה תחילה מזווה בו הניחו על המדף כוסות. הוא היה פתוח. לימים הוא הפך לארון בחדרי השינה, או בחדרי ספרייה, או בכל מקום גלוי שיש בו צורך לסמוי, לשמור. שמו מעיד על שורשו.

ה-closet היה במקורו במקום מוסתר מעין, מתחת לגרם מדרגות, בנוי לתוך הקיר, שמו ממקור close מעיד עליו. לימים היו שימושים נוספים, כגון מקום צנוע, פינת תפילה מוגנת בתקופה האליזבטנית, מאוחר יותר אפילו בית הכיסא בלשון מעליא, ובימינו באופן נפרץ תאים בבתי הספר ובאולמות התעמלות ועוד.

עכשיו, הכל התחיל כנראה בביטוי cupboard the in skeleton. האידיום הזה, שלד או שלדים בארון, היה בעל משמעות מובנת לכל. סוד משפחתי מביך, העשוי להטיל צל בכל הווה וגם בעתיד, נשמר היטב על-ידי כל הנוגעים בדבר מאחורי דלתותיו של ארון, בעיקר ארון השינה של המשפחה. מה שהיה בארון היו שלדים. שלדים העידו על גווייה. על רצח. על משהו נורא. אמת או לא אמת, בעבר הרחוק או הקרוב, מכל מקום, בושה גדולה של צאצאי החוטא או של מי שהיה נחשב כחוטא בשעת מעשה. חשיפת הסוד יכלה לגרום לנזק תדמיתי, לעתים אפילו משפטי, כבד מנשא. מארון זה, לא יצא שום שלד על דעת עצמו אלא אם כן רצה להתאבד ולמות שנית. אחרים, חשפו. עיתונאים. מלשינים. נוקמים. לא בעל הארון. הלשון השוטפת על-פי זרמי החיים העדיפה לימים את הביטוי closet the in skeleton. הוא היה טרנדי יותר. אבל לא אמר אלא מה שהיה כבר בנוסח הראשוני.

הנטייה ההומוסקסואלית הייתה מקובלת בחברה כמביכה, בקרב בני דתות שונות כחטא שעונשו מיתה, כבושה למשפחה עד כדי הדרה מירושה, משירות צבאי או שירות המדינה מחשש כי ההומוסקסואל חשוף לסחיטה. גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות חיו בחרדה שמא סודם יתגלה ברבים וייפרעו מהם החל ממאסר וכלה בהוצאה להורג, פתוח בביוש וכלה בהדרה. הם שאלו את הביטוי cupboard the in skeleton הם ואימצו אותו. אבל לא חיו בארון. הנטייה הייתה סגורה ומסוגרת. דוברי האנגלית לא דייקו. כשההומוסקסואליות החלה להיאבק על זכויותיה ויותר ויותר בעלי נטייה חד מינית חשפו את זהותם ברבים, היא אמרה שהם, לא הנטייה, יצאה מן הארון, הסמוי, ה-closet. השימוש הנפוץ באידיום הזה לא יכול היה למנוע אסוציאציה שהארון שממנו יצאו כלל סוד מביך. אבל היום, הסוד הזה שוב איננו דומה לסוד שהיה קיים בעבר הלא רחוק.

נשוב אל העברית. נשוב אל התקשורת. נשוב אל הרווח. אישים יידועי שם מוצגים כראשי המדברים בקהילה הלהטב"ית. נטייתם המינית היא פרטית לחלוטין, אבל כיוון שהם לא מסתירים אותה, העיתונים מדגישים אותה ומוסיפה גם פרטים ביוגרפיים כגון מתי יצא אותו איש או יצאה אותה אישה מן הארון, כאילו מה שהסתירו עד אז - היה נשוא חטא או עוון או בושה. הביטוי 'יצא מן הארון' הוא כבר אסוציאציות שאינן הולמות יותר את העובדה כי ההומוסקסואלים עומדים בראש המאבק של הכרה בהם כשווים מול שווים. לדידם, מי שיוצא או צריך לצאת מן הארון הוא החברה שעדיין נעולה במיני טאבו שהזמן והמדע הפריכו אותם.

משום הכבוד, של האור ושל השומע, של הפרט ושל הכלל של השפה ושל דימויי החיים שהיא מייצגת, היה ראוי לסגור את הארון ממנו מוציאים אנשים. אין צורך. כשם שאין מציינים ליד שמו של הטרוסקסואל את דבר נטייתו המינית כן אין שום צורך לציין אותה ליד שמו של הומוסקסואל. אי-אפשר לכבד גם את העובדה כי הנטייה חשופה וגם את העובדה כי מפרסמים אותה, גם את העובדה כי היא חלק מזהותו של האדם וגם את האדם שמלחשים אחריה, גם את העובדה כי לא נזהרים מאסוציאציות בלתי נמנעות. משום הכבוד. והוא חשוב כתמיד. לכל כלל.