כאחד הנביאים, בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית, מיצה הסופר מאיר שלו את ההזדמנות לנאום תוכחה על מצבה של ירושלים: "עיר שמחלקת תוארי קדושים לשם כבוד, סיקריקים לשם כבוד, מהרסים ומחריבים לשם כבוד... עיר של עמודי האש והענן, של התשוקה למנהיגים מחוללי ניסים". דבריו הסתיימו בקריאה לציבור לבחירה נכונה: "הימים ימי הכרעה, הימים ימי בחירה. למי להצביע? התשובה נמצאת בספר דברים: 'ובחרת בחיים'... הצביעו ליהדות של רבי יוחנן בן זכאי, של הנביא עמוס, של מגילת העצמאות ושל מגילת רות". כך נכתב בעיתון ידיעות אחרונות (21 ביוני 2019) שלא כלל משהו משמעותי ממה שנאמר בהר הצופים: "הצביעו ליהדות של רבי יוחנן בן זכאי, לא של אלעזר בן יאיר ושל רבי עקיבא". דווקא הבחירה ברבי עקיבא כמיתוג לדרך האחרת שרצוי על-פי שלו לא לבחור בה חשובה כאן לאפיון פיצול הדרכים שהתרחש בציונות בעשורים האחרונים. ההשמטה מצריכה בירור. קשה לשער ששלו חזר בו.
