א. פיקוח

ההשתוללות הפלילית של הגננת מראש-העין העלתה לסדר-היום כמה שאלות. החשובה בהן האם להרחיב את הפיקוח הממשלתי אל הגנים לגילאי 3-0.

נראה לי כי יש למצות את הדין עם המתעללת, ובמקביל לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. ההורים צריכים להיות יותר מעורבים, ולפקח ב"שמירה אישית צמודה" על מי שהפקידו בידיהם את ילדיהם - כולל מורים בבתי-הספר. זה הפיקוח היעיל ביותר ולא הגדלה של המנגנון הממשלתי, שממילא נרפה.

ב. לא הפיקו לקחים

נסעתי לשמוע את סיפורו של עמי זגגי, ידידי, שהיה קצין מבצעים (קמב"ץ) בגדוד הטנקים, שהסתבך בסולטאן יעקב במערכת שלום הגליל, והותיר בשטח שבויים, פצועים, הרוגים ונעדרים. התמקדתי בהרצאתו בממד הטקטי של הקרב. התברר, ששוב נע גדוד הטנקים ללא מודיעין (אלא אם האמירה, "השטח נקי" נחשבת למודיעין); וחטיבה, שהייתה אמורה לחפות על התקדמותו, לא עשתה זאת. הגדוד היה אמור להגיע לאזור, שנקרא במפת הקוד, "משולש טובלנו", ומצא את עצמו בפאתי הכפר סולטן יעקב, הנמצא מצפון ל"משולש טובלנו". רק תושייה של קצין תותחנים הבהירה למג"ד, שטעה.

ואם מדברים בתותחנים - מקצועיות אדירה של אל"ם בכר, מפקד האגד הארטילרי, אפשרה חילוץ של הגדוד, רעיון, שרק התותחנים חשבו עליו. השאר חשבו על כל מיני רעיונות לא-ריאליים, כולל פינוי במסוקים של אנשי הגדוד. באישור תא"ל אריה מזרחי, קצין התותחנים הראשי, שליווה את הגיס של ינוש בן-גל, ריכז בכר כמאתיים קנים, כולל משגרי רקטות ׳חביב׳ מכל רחבי הגזרה, שסוככו על גדוד הטנקים, וליוו את תנועתו למקום מבטחים בארגז-אש, הנקרא בלשון הצבאית, "מסך אש (ועשן) מתגלגל".

מסיפוריהם של זגגי ושל בכר עולה מצבור אדיר של טעויות ושל ליקויים בדרג הטקטי, שהמיטו אבדות, ולא תוחקרו ולא הופקו לקחים מהאירוע. כלומר, אותן הטעויות יישנו ח"ו.

ג. למה זה היה טוב?!

הפרסום על-אודות הקרב של היחידה למבצעים מיוחדים בחאן יונס היה לכאורה מיותר לחלוטין. בסיפור נחשפו גבורה ותושייה של מפקדי הכוח ושל אנשיו, שהסתבכו בלב שטח אויב, אלא שבנוסף נחשף לאויב מידע, שיכול להשלים לו את התצר̤ף (פאזל) המודיעיני.

משך שנים נוהגים צה"ל ומערכת הביטחון להרים מסך יחסי ציבור, כדי להסתיר תקלות וליקויים. האם גם הפעם הסתיר צבאנו תקלות/ליקויים באמצעות פמפום סיפור הגבורה? או שמא שירת הסיפור יחסי ציבור של אדם מסוים במערכת הצבאית?

ד. הביתה!

הדחת ד"ר יצחק נוי, השדר הוותיק, כיוון ששאל בשידור שאלה, שיכולה להתפרש כעלבון לבדואים, מלמדת היטב על הנעשה בתאגיד השידור ׳כאן׳.

בראש ובראשונה מלמד האירוע על הטיה פוליטית בתאגיד ועל דיקטטורה של תקינות פוליטית (PC), השולטת ב׳כאן׳. לתוכניתו של נוי יש מאזינים רבים, למרות שידורה מוקדם בבוקר שבת, ולפעמים אני מקשיב לה בשידורה החוזר באמצע השבוע. תוכנית מעניינת, שקשה להגיד עליה, שהיא מאוזנת פוליטית. צעירים, המקשיבים לה, יכולים לטעות שרק הגנה ופלמ"ח לחמו להקמת המדינה. יתר על כן, התוכנית חפה מכל ביקורת על מה שנעשָה.

פרשת נוי מלמדת היטב על הפוליטיזציה הכבדה ב׳כאן׳, בניגוד לתקוות המוגזמות, שנתלו בתאגיד עם הקמתו. כנראה, אין מנוס מהפוליטיזציה ומתקינות פוליטית, המאפשרות חופש ביטוי למי שאומרים מה שצריך. היהפוך כושי עורו? פרט לניהול כושל - זו הייתה מכשלתה האדירה של רשות השידור.

לפיכך, למרות תמיכתי העקרונית בשידור ציבורי, צריך לסגור את ׳כאן׳, לפזר את ההפגנה, וזהו. יילכו השדרים לחפש לעצמם מממן, והמידע המוטה לא ישודר על חשבוני ועל חשבונך. איננו צריכים לממן ארגון שידור פוליטי.