כאשר יתייצב (יום ד', 24.7.19) רוברט מולר בפני ועדות המשפטים והמודיעין של בית הנבחרים, יקוו הדמוקרטים להוציא ממנו אמירות שיסייעו להם להפנות את דעת הקהל נגד הנשיא דונלד טראמפ, ואילו הרפובליקנים ישאפו להוכיח שהחקירה בפרשה הייתה מוטית מלכתחילה. סביר להניח ששני הצדדים לא ישיגו את מבוקשם, אומרים לוושינגטון פוסט מי שמכירים אותו היטב.

בתריסר שנותיו כראש ה-FBI צבר מולר שעות רבות של הופעה בפני הקונגרס, אבל הוא ממש לא אהב את זה – אומר מי שהיה סגנו, ג'ון פיסטול. הוא צופה, שהבוס-לשעבר שלו ינסה ככל האפשר שלא לענות על שאלות, לאחר שכבר אמר לפני חודשיים שהדוח שלו הוא העדות שלו, לצד כמובן הקפדה לומר את האמת. "הוא יאמר להם: תקראו את הדוח ותגבשו את המסקנות שלכם. הוא כבר אינו עובד מדינה והוא יכול לשלוח אותם לכל הרוחות, למרות שהוא לא יאמר זאת במילים הללו".

שאלה מרכזית תהיה האם היה קובע שטראמפ שיבש את החקירה, אם יכול היה להגיש נגדו כתב אישום על כך. קרוב לוודאי שהוא גם יישאל על מגעיו עם שר המשפטים, ויליאם באר, שלטענת הדמוקרטים עשה הכל כדי להפחית מחשיבות ממצאי החקירה.

הופעותיו של מולר בעבר בפני הקונגרס אופיינו בשתקנות מנומסת וביחס של כבוד מצד המחוקקים לשיקול דעתו. לעיתים הוא ניסה לומר מעט ככל האפשר, אך מדי פעם אמר יותר כאשר נלחץ בשאלות. הפוסט חוזר לשימוע בוועדת המשפטים של בית הנבחרים בשנת 2007, כאשר המחוקקים דרשו לקבל מידע על עימות שהתרחש שנים קודם לכן – בזמן ממשל ג'ורג' בוש האב – בין ג'ים קומי, אז סגן שר המשפטים ולימים מחליפו של מולר בראש ה-FBI, לבין פקידים בכירים בבית הלבן. העימות היה סביב האזנות סתר שביצעה הסוכנות לביטחון לאומי, וכמעט הוביל להתפטרותם של מולר וקומי.

אחד מחברי הוועדה, סטיבן כהן הדמוקרטי, ביקש ממולר פרטים על שיחה שקיים עם שר המשפטים דאז, ג'ון אשקרופט, כאשר אנשי המשרד העלו הסתייגויות ממידת החוקיות של ההאזנות. מולר סירב להיכנס לפרטים: "שר המשפטים דאז, שר המשפטים הנוכחי ואחרים רשאים לשמור לעצמם את השיחות שניהלו". כהן לחץ: "אני מבקש שתאמר על מה הייתה השיחה. אין על זה חיסיון".

מולר התרכך: "השיחה הייתה על כך שהתקיים דיון מוקדם על התוכנית של הסוכנות לביטחון לאומי, ושהשר הסמיך את מר קומי לקבל כל החלטה שתיראה לו". הוא המשיך ותיאר את החששות שהעלתה הבולשת בשאלה כיצד לבצע תוכנית שבכירי משרד המשפטים סבורים שהיא בעייתית מבחינה חוקית. אבל כאשר ביקשו המחוקקים אישור לכך שהוא איים להתפטר, מולר נסוג: "זה לא יהיה הולם מצידי להתייחס לשיחות בנושא זה שקיימתי עם הממונים עלי". כהן הסביר שהוא לא רוצה מידע על שיחה אלא על הלך רוחו של מולר, אך הלה השיב: "אם יישמתי את הלך הרוח שלי, זו הייתה שיחה".

מקורבים למולר אומרים, שחילופי דברים אלו מייצגים את גישתו כלפי שימועים בקונגרס: לומר מעט ככל האפשר, אך גם לגלות נכונות – תחת לחץ – לתת למחוקקים מספיק מידע כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות. עם זאת, מדווח הפוסט, בשיחות פרטיות מביעים אנשי אכיפה בעבר ובהווה דאגה מכך שהקונגרס מכריח את מולר להעיד. לדעתם, עבודתו הסתיימה כאשר הגיש את הדוח שלו, והם חוששים שהוא ייגרר למופע אימים בין-מפלגתי שכמותו לא חווה בכל שנותיו ב-FBI.

בשנת 2007, השאלות הקשות ביותר באו מצידו של לואי גומרט הרפובליקני, שהטיל ספק ביכולות הניהול של מולר, אך גם הדגיש שברור לו שמולר דואג לארה"ב ולבטחונה בדיוק כמותו. שש שנים מאוחר יותר, גומרט היה ביקורתי יותר, כאשר טען שהבולשת לא עשתה מספיק כדי לחקור מתפללים במסגד בבוסטון לפני הפיגוע במרתון בעיר. "לפי הרוסים, ניתן היה לעשות הרבה יותר", אמר. מולר החל להשיב שהדבר אינו נכון, גומרט קטע אותו, אך מולר הגיב מיד: "אני יכול לסיים?" ואמר שסוכני הבולשת דווקא כן דיברו עם מתפללים באותו מסגד עוד לפני הפיגוע.

דאגה אחרת של אנשי האכיפה היא, שמולר ימצא את עצמו מותקף בידי הרפובליקנים שיבקשו להגן על טראמפ. "זו הפעם הראשונה בה הוא נכנס לשימוע בו לא יקבל את אותו יחס משני הצדדים", אומר מתיו מילר, שהיה דובר משרד המשפטים בממשל אובמה. "אני משער שהוא יטפל בזה באותה דרך, אבל יש סימנים לכך שאם הרפובליקנים יתייחסו אליו כמו שהתייחסו בשנים האחרונות לאישים אחרים ממשרד המשפטים, הוא לא יעבור על כך לסדר היום".