|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
[צילום: מרק נוימן/לע"מ]

"חבל לכיש" - לראשונה, תכנון יישובי כולל

האם התכנון הכולל היה אכן התשובה לקליטת העולים ופיזורם בחבל באמצע שנות החמישים? סיפור הקמת החבל החל משנת 1954 שהיה להצלחה רבתי אך לאחר מלחמת ששת הימים נבעו בו סדקים עמוקים
22/07/2019  |   חנינא פורת   |   כתבות   |   תגובות


פתיח

לפני שנים, נהגנו לטייל ביישובי חבל לכיש וליהנות ממרבדי הכלניות שבו ומהרקפות שהציצו בין הסלעים. ראינו בדרכנו, מושבים שהתפתחו ובנו והרחיבו ואחרים, שהעזובה שלטה בהם. לאחר מלחמת ששת הימים ירד העניין בחבל והעיר המרכזית שבו, קריית גת, כאילו דרכה במקום בהשוואה לעיירות הדרום האחרות.

לאחרונה חזרנו להתעניין בחבל עקב יישובם המוצלח של חלק ממפוני "חבל קטיף" באזור לכיש. ראינו לנכון לבחון את שורשי ההתיישבות באמצעות אריה לובה אליאב. במסגרת פעילותו רבת השנים של אליאב, כעוזרו של לוי אשכול וכמיישב הנגב, בחרנו להתרכז בקטע חשוב של פעילותו המדבר על הקמת "חבל לכיש". סיפור ההקמה ניתן כאן מזווית ראייתו של מקים החבל ומייסדו - כפי שהוא סיכם זאת בראיון משנת 1985, כשלושים שנה לאחר הקמתו.

תחנות בחיי אליאב
אליאב. סא"ל [צילום: משה מילנר/לע"מ]

במלחמת העצמאות היה מלווה שיירות בחזית ירושלים, גויס לחיל-הים ומונה לראש כוח האדם בחיל
▪ ▪ ▪

אליאב עלה לארץ ישראל בשנת 1924, ולמד בבית-הספר "הלפרין" בתל אביב, ובגימנסיה הרצליה. באוניברסיטה העברית בירושלים למד היסטוריה כללית וסוציולוגיה. בשנת 1936 הצטרף כנער לארגון "ההגנה", ובמלחמת העולם השנייה התנדב ליחידת תותחני החוף של הצבא הבריטי, ושירת בו בשנים 1941-1945.

לאחר תום המלחמה גויס לשירות הידיעות של ההגנה (ש"י), ואחר כך למוסד לעלייה ב', שעסק בהעפלה. בשנים 1948-1946 שימש כעוזרו של שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב', ועסק בשליחותו בתחומים שונים הקשורים להכנת ניצולים ופליטים יהודיים להעפלה לארץ ישראל. בדצמבר 1946 ובינואר ופברואר 1947 פיקד על מסע העפלה ארוך בן 5,000 ק"מ באניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" תחת דגל הונדורס, ושם הכיר את רעייתו לעתיד טניה.

במלחמת העצמאות היה מלווה שיירות בחזית ירושלים, גויס לחיל-הים ומונה לראש כוח האדם בחיל (לימים - מספן כוח אדם). הוא השתחרר ב-1949 בדרגת סגן-אלוף (אז דרגה אחת מתחת לאלוף). לאחר שחרורו היה עוזרו של לוי אשכול, שכיהן באותה תקופה כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

ב-1954, עם שובו מלימודיו באנגליה, התנדב לקלוט בארץ את העולים בני קהילת יהודי קוצ'ין וישב במושב נבטים, שם שימש קולט ומדריך של קבוצת העולים שהתיישבה במקום. בשנים 1957-1955 עמד בראש צוות ההקמה של חבל לכיש, קלט ויישב עשרות אלפי עולים. ב-1961 עמד בראש צוות ההקמה של העיירה ערד. בין שני תפקידים אלה שימש בשנים 1960-1958 כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה, תואר שהיה כיסוי לכך שהיה נציג "המוסד לעלייה". בתפקיד זה פעל ברחבי ברית המועצות הקומוניסטית.

צעדים ראשונים
דואר לחבל לכיש [צילום: לע"מ]

ניתן לומר לדעתו שעד 1954 המדינה לא הגיעה לאזור ובשל כך נפלה החלטה בין המוסדות המיישבים והממשלה כי יש "לסגור" פרצה זו אחת ולתמיד
▪ ▪ ▪

בתחילת הראיון הסביר אליאב את הרקע והכוונה שבהקמת החבל. לדבריו לאחר כ-5 שנים של הקמת יישובים בצור ספורדית וחלוקת העולים לאזורים שונים ללא תכנון מוקדם - הגיעה המדינה למסקנה שיש לתכנן אזור התיישבות מהתחלה ועד הסוף על-מנת ליישב אזורים שהוזנחו. כך למשל אזור לכיש (כמיליון וחצי דונם) נותר כמעט ריק מהתיישבות לאחר המלחמה ובאזור נעו חוליות פדאיונים ומבריחים מעזה לחברון.

ניתן לומר לדעתו שעד 1954 המדינה לא הגיעה לאזור ובשל כך נפלה החלטה בין המוסדות המיישבים והממשלה כי יש "לסגור" פרצה זו אחת ולתמיד. אליאב הסביר כי לאור העדפתו הידועה של בן-גוריון את הנגב, הקימו המוסדות יישובים באופן לא רציף באזורי שוליים העיקר "שהנגב לא יהיה ריק" וכך קרה שקמו נקודות מספר בכביש הרעב, גילת ורנן, ועוד כמה קיבוצים, בערבה ומשהו ובאילת.

הגורם המגביל היה כמובן - מחסור במים ובידע חקלאי. ב 1954 כבר לא היה חשש מדיני לגורל הנגב ואז הוחל בחיבור היישובים וביצירת רצף התיישבותי - א. רצף בין באר שבע לבין הדרום (השפלה) וב. רצף בין פרוזדור ירושלים (לכיש, בית-גוברין בית שמש) והנגב הצפוני והמערבי. האזור כונה עדיין "טקסס". כלומר, אזור פרוץ למסתננים וגנבים, "מערב פרוע". המגמה הייתה למחוק כינוי זה ועל יסודות תכנון אזוריים להקים את החבל כולו.

התכנון האזורי -צעד מהפכני
קרית גת [צילום: משה פרידן/לע"מ]

מומחים מכל התחומים רוכזו במתחם צריפים באשקלון ונדרשו להפיק תוכנית כוללת ליישוב החבל מהבית הבודד ועד לעיר הגדולה - לעתיד קריית גת
▪ ▪ ▪

ראשית נעשה צעד ראשוני-מהפכני: המחלקה להתיישבות הקימה לחבל לכיש צוות מיוחד דבר שלא היה כמותו קודם לכן. אליאב היה כפוף למנהל המחלקה רענן ויץ וכמובן ללוי אשכול בתוקף היותו עוזרו הקרוב. להקמת החבל ניתן גב רחב של המנהיגות כולל בן-גוריון שנהג תמיד לומר שעם כל הכבוד לכיש היא רק המבוא לנגב.

מבחינתו הנגב, שהוא המטרה המרכזית, משתרע דרומה מבאר שבע. לראשונה הפעיל אליאב צוות בשיטת "תכנון חבלי כולל". מומחים מכל התחומים רוכזו במתחם צריפים באשקלון ונדרשו להפיק תוכנית כוללת ליישוב החבל מהבית הבודד ועד לעיר הגדולה - לעתיד קריית גת. אליאב הגדיר את תפקידם וטען "שהם לא רק בעלי מקצוע, שייכים לעניין, אלא, הם חלק מהעניין. הם יוצרים אותו ביחד, מפרים זה את זה.

אליאב אף דאג להביא את משפחות המתכננים לחבל והצוות הפך "למשפחה גדולה". לאורך כל הדרך נתבעו המתכננים לא רק לצייר את הרעיון על הדף אלא לדאוג לבצעו פיזית, בשטח - חידוש שלא היה קיים עד אז ותרם רבות להצלחת החבל. בלכיש נמנעה "שיטת הריצ'רצ'ים" בה כל ישוב חדש חייב בפתיחת כביש, קיים, בחפירת תעלת ביוב תוך הרס תעלות אחרות, הצבת עמודי חשמל תוך עקירת מבנים ועצים. שיטת החבל הייתה הכל בפעם אחת וזהו.

לוח הזמנים פוגע בתכנון
כותנה "משותפת" [צילום: משה מילנר/לע"מ]

הבסיס היה בין 30 - 40 דונם מושקים למשפחה וכמה גידולי שדה משותפים כמו: גידולי שדה, מטעים, כותנה, סלק וסוכר
▪ ▪ ▪

התכנון החל בשנת 1954 וכבר באביב 1955 קיבלו ראשי החבל הודעה כי עליהם לקלוט אלפי עולים מבלי קשר להתקדמות הבנייה. כלקח מהקליטה הקודמת בכל אתר הוכן הפעם צוות קולט של מתנועת המושבים שכללה מדריך ראשי, אחות, מא"ז וגננת.

עוד לקח יושם בלכיש - העולים לא קיבלו מיד את הקרקע לידיהם והם לא נאלצו לעמוד מול מושגי גידול ושיווק (תנובה, המשביר) שלא אמרו להם כלום אלא טופלו בשנה הראשונה על-ידי מוסדות הפועל המזרחי. ככה גם הובטחה כלכלתם ופרנסתם בשנה הראשונה.

כמסקנה מסכסוכים עדתיים, הוחלט הפעם לבנות את המושב על בסיס אתני והמפגש בין העולים יערך רק בתחנת הטרקטורים, במרפאה האזורית או בצרכנייה הגדולה. כמובן כל התכנון החקלאי התבסס על מי ירקון נגב ובהמשך על מי המוביל הארצי כלומר, משקים אינטנסיביים. הבסיס היה בין 30 - 40 דונם מושקים למשפחה וכמה גידולי שדה משותפים כמו: גידולי שדה, מטעים, כותנה, סלק סוכר. על-אף התכנון המוקדם צצו אלף בעיות אך לדבריו של אליאב מושבים בלכיש לא נעזבו ולא התפוררו והסיבה לדעתו - התכנון המוקדם.

מכשולי שנות השישים
המלחמה הרסה [צילום: משה מילנר/לע"מ]

מלחמת ששת הימים הרסה את הלכידות החברתית במושבי לכיש ולאחר מכן גרמה גם להתמוטטות חקלאית
▪ ▪ ▪

אליאב מדגיש כי המושבים תוכננו נכון מבחינה אגרו-טכנית, החקלאים הפכו לחרוצים ויעילים וכעבור כמה שנים השתלטו על "החקלאות" אלא שהערכים החברתיים כמו "קואופרציה" ושיווק מאורגן וכך עלה המתח במספר מושבים עד כדי מריבות ועזיבות. ראוי היה ללוות את המושבים בלכיש עוד כמה וכמה שנים על-ידי בני המושבים הוותיקים ולא למהר להוציאם "לעצמאות".

מלחמת ששת הימים הרסה את הלכידות החברתית במושבי לכיש ולאחר מכן גרמה גם להתמוטטות חקלאית. העבודה הערבית הזולה הרסה את רוב מושבי לכיש ומחקה את ערך "העבודה העצמית". לובה קרא לתופעה החדשה במושבים "אהל הדוד אחמד" והחקלאים הפכו לאדונים, בנו וילות גדולות, התנהגו "כנובורישים" והקימו חממות פרחים בלא לבדוק התכנות כלכלית לאורך זמן. משה דיין וגולדה מאיר יצאו כנגד ביקורתו של אליאב שדיבר על "עבדות ערבית" במושבים ואליאב חיפש מסגרות פוליטיות חדשות ההולמות את דעותיו.

ומה הלאה?
אליאב. מאוכזב [צילום: דוד אלדן/לע"מ]

לדעתו זוהי פשיטת רגל מוסרית-ערכית של החברה הישראלית והתהליך החל עוד לפני עלות הליכוד לשלטון
▪ ▪ ▪

אליאב צופה שמעט בנים ימשיכו משקים מוצלחים. הרבה מהאדמות הוחכרו לערבים ולבדואים והבנים מוצאים פרנסה בעבודות חוץ, באקדמיה, בבתי הספר ובמוסדות הממשלה. המשק המשפחתי הפך לחלק בלתי חשוב בפרנסת המשפחה הממשיכה. הוא מנוהל מרחוק על-ידי הבן המוסר את הוראותיו, לפעמים בטלפון "לראיס".

לדעתו זוהי פשיטת רגל מוסרית-ערכית של החברה הישראלית והתהליך החל עוד לפני עלות הליכוד לשלטון. הממשלה איננה מעוניינת לצאת כרגע נגד ההרגלים הנפסדים במושבים ומתוך 50 יישובי החבל רק במעט מתקיימים עדיין ערכי המושב החקלאי המסורתי. הליכוד נטל מהחקלאות החל מתקופת שלטונו את חשיבותה ואת היותה הבסיס לחברה בריאה בארץ.

הציבור נוטה ימינה והוא לא מאמין שניתן יהיה להחזיר הגלגל אחורה. בשנת 1985 לליכוד יש עדיפות אחרת בכל הקשור להתיישבות, חבל לכיש הוזנח ותקציבים הופנו לערי הפיתוח (תומכות הליכוד) ולמעמד הביניים. ברור שהתקציבים ותשומת הלב הועברה ליהודה ושומרון וצעד זה פגע קשה בחבל לכיש שחקלאיו חיפשו פתרונות קלים - כגון החכרת האדמות ועבודה ערבית זולה.

שני ענקים - אליאב וטוביהו
טוביהו. יכולות ארגוניות [צילום: דוד אלדן/לע"מ]

מתרשם
אליאב כאיש צעיר פגש את דוד טוביהו בצבא הבריטי והתרשם מיכולותיו האירגוניות וההנדסיות. הוא עמד במרכז קבוצת אנשי "סולל בונה" שהייתה להנדסה קרבית וסייעה רבות לבריטים בתחומי הבנייה, הגשרים, המיגון ועוד. כבר אז בלט טוביהו בכושר מנהיגותו וזכה לגיבוי ממנהיגות היישוב.

אליאב הפך את מעונו של ראש העיר לבית שני עבורו והיה מגיע לשם כדי לאכול ולהתקלח
▪ ▪ ▪

מעניינת לא פחות היא זווית ראייתו של אליאב לגבי באר שבע בתקופה שהיה מראשי המחלקה להתיישבות. אומנם בעייתה של באר שבע כלל לא דמתה לבעיות שליוו את הקמת חבל לכיש אך יכולתו של אליאב ליצור קשר עם ראשי הנגב סייעה לו בעתיד - עת הוטלה עליו משימת פיתוח לכיש. הוא למד ממנו את עוצמת הדוגמה האישית, ההתעקשות על הביצוע כפי המתוכנן ואת ההכרח לחלום חלומות.

אליאב כאיש צעיר פגש את דוד טוביהו בצבא הבריטי והתרשם מיכולותיו האירגוניות וההנדסיות. הוא עמד במרכז קבוצת אנשי "סולל בונה" שהייתה להנדסה קרבית וסייעה רבות לבריטים בתחומי הבנייה, הגשרים, המיגון ועוד. כבר אז בלט טוביהו בכושר מנהיגותו וזכה לגיבוי ממנהיגות היישוב. פעם נוספת נפגש עמו עת שימש כעוזרו של לוי אשכול משנת 1949 ועד שנת 1953.

בנסיעות הרבות שלהם לדרום נהגו אשכול ואליאב לחנות בביתו של טוביהו ולשמוע ממנו על הקורה בעיר ובנגב. בשנת 1953 עת החליט לחיות כשנה עם היהודים יוצאי קוצ'ין בנבטים התהדקו הקשרים בין משפחת אליאב למשפחת טוביהו. טוביהו התעניין בקליטתם במושב וביקש ללמוד על אורח חייהם האקזוטי. אשתו הפכה לאם בית לכל התורמים לפיתוח האזור. אליאב טוען שלמרות הופעתו החיצונית הסמכותית וקולו הרועם היה טוביהו איש רך ורגיש ופתוח.

אליאב הפך את מעונו של ראש העיר לבית שני עבורו והיה מגיע לשם כדי לאכול ולהתקלח. מבחינת העיר - הוא היה האדם הנכון לשנים הראשונות. נהג ביד חזקה ולא תמיד על-פי הכללים המקובלים אך קידם את העיר הקולטת עלייה. בתום העשור רכש אט אט מתנגדים ואמות המידה הקפדניות שלו כבר לא תאמו את העיר המבקשת לפרוץ לגבולות חדשים והוא לא מצא יותר את מקומו בהנהגה.

מילת סיכום
בסיס חקלאי [צילום: נתי הרניק/לע"מ]

בכל הקשור להכנת הדיור, לבסיס החקלאי, הכלכלי, התחבורתי, ההדרכתי, החברתי והתרבותי - ניתן פתרון באמצעות תקציב מתאים
▪ ▪ ▪

התכנון הכולל היה צעד מהפכני ופתר הרבה מבעיות הקליטה שצצו בגל שקדם לאמצע שנות החמישים. בכל הקשור להכנת הדיור, לבסיס החקלאי, הכלכלי, התחבורתי, ההדרכתי, החברתי והתרבותי - ניתן פתרון באמצעות תקציב מתאים, תכנון ומאות מתנדבים וותיקים מתנועת המושבים.

עם זאת שגו המתכננים בהערכתם ביכולתם של העולים בשלב זה, לחיות על-פי עקרונות תנועת המושבים הוותיקה. משום כך, התגלעו אי-הבנות, סכסוכים ואף נטישות למרות שהפעם הוקפד לבסס את היישובים "כחד עדתיים".

בטרם הוטמעו ערכי תנועת המושבים עד תומם פרצה מלחמת ששת הימים ושמה לאל את כל "התכנון החבלי" ואפשרה למשפחת החקלאי לנהוג מעתה והלאה כרצונו תוך הפרת כל הערכים עליהם התעקש אליאב.

לעיון נוסף

ראיון עם לובה אליאב, 8 בינואר 1985, א"ט מס. תיק 0955/05.

אליאב ל', קפיצת הדרך, תל אביב 1970.

מספריו: בין הפטיש והמגל 1971; ארץ הצבי 1972; הרוח לא ייקח 1974; סולם ישראל חלום ושברו 1976; משני עברי המעברה (עם אלפי י') 2006.
תאריך:  22/07/2019   |   עודכן:  22/07/2019
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"חבל לכיש" - לראשונה, תכנון יישובי כולל
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הסרט שהפך לקאלט, הופך להצגה תוססת, שבימויו העשיר של משה קפטן לטקסט השנון של דניאל לפין עם פניני הלשון והבטויים של שלישיית הגשש החיוור שהפכו לחלק מהשפה שלנו, המשחק הנפלא של כל הקאסט - שנבחר בקפידה, עיצוב התנועה של שרון גל, ושל אביחי חכם המשתלב עם השירים שכתב אלטר, הופכים את במה תיאטרון הבימה למוקד עליה לרגל עבור כל מי שהצחוק והנגיעה בנימים של כולם נוגעם בהם. ההנאה מההצגה כה ענקית, שדלות המילים מלתארה.
22/07/2019  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
המשטרה דיווחה היום (יום א', 21.7.19) על מעצר של אדם שלטענתה העליב שוטר ממוצא אתיופי והיא מייחסת לו עבירה של העלבת עובד ציבור. אולם המהלך עומד בניגוד מוחלט לפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון בנוגע לעבירה זו, ויוצר את הרושם כאילו נועד לסייע לתדמית המשטרה על-רקע התפרעויות יוצאי אתיופיה.
21/07/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות

21/07/2019  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
דני דביר, הילד העני שגדל בשלוש מעברות, שלא ידע לכתוב ולקרוא עד כתה ד'- הפך ל"איש פלא", לסיפור הצלחה ומודל מעורר השראה
21/07/2019  |  יגאל יששכרוב  |   כתבות
"לא אנסה היום להגדיר את סוגי החומר שלמיטב הבנתי נכללים בהגדרה הזאת [פורנוגרפיה קשה], וייתכן שלעולם לא אוכל לעשות זאת בצורה אינטליגנטית. אבל אני מזהה את זה כאשר אני רואה את זה". כך כתב בשנת 1964 שופט בית המשפט העליון של ארה"ב, פוטר סטיוארט.
21/07/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il