בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
חרם פוליטי וגם סיבות כלכליות
|
|
|
טורקיה מחוץ לתחום לסעודים
|
אקונומיסט סוקר את היעדים הסגורים בפני תיירים ערבים: טורקיה ותאילנד לסעודים, מצרים לקטרים, לבנון לאיחוד האמירויות. אפילו החאג' סובל מהפוליטיקה
|
תיירים באיסטנבול [צילום: בורהן אוזביליצ'י, AP]
|
|
|
|
|
מדינה שמשכה אשתקד 39 מיליון תיירים מצויה על הסף אנרכיה, אם תאמינו לדיווחי התקשורת הסעודית על המתרחש בטורקיה. שגרירות סעודיה באנקרה מזהירה מפני עלייה בפשיעה כלפי סעודים המבקרים במדינה. בדיווח אחלר נמסר, 2,187 איש נהרגו בטורקיה בפשעי ירי ב-2017; אין דיווחים דומים על ארה"ב, בה פשעים אלו הרבה יותר שכיחים. אם כבר, מזכיר אקונומיסט, אזי הבעיה היא הפוכה: סעודים הם שרצחו בקונסוליה באיסטנבול את העיתונאי מתנגד המשטר ג'מאל חאשוקג'י, וזה מה שגרם להרעה הניכרת ביחסים בין המדינות. בחמשת החודשים הראשונים של 2019 ירד מספר התיירים הסעודים בטורקיה ב-31% לעומת התקופה המקבילה. משטרים ערביים רבים מטילים מגבלות על יעדי הביקור של אזרחיהם. בשנת 1989 גנב עובד תאילנדי תכשיטים יקרי ערך מארמונו של נסיך סעודי, ולאחר מכן נרצחו שלושה דיפלומטים סעודים בבנגקוק. התוצאה: תאילנד מוחרמת עד היום. בשנה שעברה ביקרו בה 28,000 סעודים (מדינה בת 33 מיליון תושבים) לעומת 75,000 כווייתים (בה חיים 4.2 מיליון בני אדם). מצרים הייתה תמיד יעד מועדף לתיירים ממדינות המפרץ, אך כעת אסור לתושבי קטר לבקר בה – משום שמאז 2017 מובילה מצרים את החרם על מדינתם. החרם הפוליטי פוגע אפילו בעלייה לרגל ל-מכה שבסעודיה, כאשר שתי המדינות מאשימות זו את זו במניעת המצוה מתושבי קטר. איחוד האמירויות אוסר מאז 2012 לבקר בלבנון, בנימוק של סכנת חטיפות: ב-2011 ביקרו במדינה 32,000 מתושבי האיחוד, לעומת 1,800 אשתקד. אקונומיסט ממשיך את הסיור. מצרים בני פחות מ-40 זקוקים לאישור ממשלתי כדי לבקר בטורקיה – צעד שננקט ב-2014 כדי למנוע הצטרפות לדאעש בסוריה; העילה שוב איננה קיימת, אך האיסור נותר בעינו. לעיתים יש צורך בקבלת אישור גם כדי לבקר במדינות הנחשבות לחממות לקיצונים מוסלמים, כמו גאורגיה ו קוריאה הדרומית. לא הכל פוליטיקה, מציין אקונומיסט. מבחינת סעודיה, האיסור לבקר בטורקיה נועד גם לנסות ולהותיר את התיירים ואת כספם בבית. הנסיך מוחמד בן סלמאן נתן דוגמה אישית, כאשר בשני הקיצים האחרונים ויתר על הנופש המסורתי במרוקו, ובילה בעיר העתיד נוֹאֶם, המוקמת בהשקעה של 500 מיליארד דולר בצפון-מערב המדינה. החום בלתי נסבל, אבל חוף הים עמד כולו לרשותו: העיר עדיין אינה מאוכלסת.
|
תאריך:
|
28/07/19
|
|
|
עודכן:
|
28/07/19
|
|
איתמר לוין
|
טורקיה מחוץ לתחום לסעודים
|
|
הוא יכול היה להיות מהיר, חד, מדויק – הגרסה המוכרת של רוברט מולר משנותיו כראש ה-FBI. ואכן, על חלק מהשאלות הוא ענה במילה אחת: אמת, מדויק, נכון. אבל במה שהיה כנראה הופעתו הפומבית האחרונה בזירה המרכזית, הציג מולר (יום ד', 24.7.19) צד מטריד ובלתי מוכר: הוא ביקש שוב ושוב מחברי בית הנבחרים לחזור על השאלות, התקשה למצוא ציטוטים בדוח שלו ונאבק עם מילותיו כאשר השיב. לעיתים נדמה היה שהוא מאבד את קו המחשבה.
|
|
|
ב-16 במארס שלחה אלישיה הרמן – המגדירה את עצמה כ"רעיה, אם ואוהבת שלום" – ציוץ לחבר קונגרס בהוואי, ולא הסתירה את דעתה על הנשיא דונלד טראמפ: "האידיוט הזה אינו מבין, שעל-ידי יצירת החבר'ה הרעים, הפצת מילים מלאות שנאה ויצירת פחד מפני ה'אחר', הוא מעביר מסר לקיצוניים בכל העולם. או שהוא כן מבין". אבל הציוץ הזה לא נכתב בידי אמריקנית מתוסכלת, אלא היה תוצר של ישות אינטרנטית ממוחשבת מהסוג בו השתמשה רוסיה בבחירות 2016 – אך הפעם הוא היה תוצרת אירן, אחד מ-7,000 חשבונות אירניים מזויפים שסגרה טוויטר השנה.
|
|
|
במהלך הקמפיין שלו פיזר בוריס ג'ונסון הבטחות שמימושן יעלה עשרות מיליארדי ליש"ט. מדובר בהיפוך גמור של מדיניות הריסון התקציבי, בה נהגו ממשלות בריטניה בתשע השנים האחרונות; ג'ונסון אומר שיממן את הבטחותיו על-ידי הגדלת החוב הממשלתי. העורך הכלכלי של גארדיאן, לארי אליוט, מסביר במה מדובר.
|
|
|
בוריס ג'ונסון נכנס לתפקידו כראש ממשלת בריטניה, כאשר בפניו ניצבות נסיבות חמורות במיוחד; מעטים היו ראשי הממשלה שניצבו בפני נסיבות כאלו בתקופת שלום – כותב פייננשל טיימס במאמר המערכת שלו. וגם נדיר מאוד מצב בו המזג, האופי והעבר של ראש ממשלה כל כך לא מתאימים למשימות שבפניו.
|
|
|
שלושה חודשים לאחר פרסום הדוח שלו בפרשה הרוסית, רוברט מולר התייצב למשך שבע שעות בפני ועדות המשפטים והמודיעין של בית הנבחרים (יום ד', 24.7.19). רוב העדות היה כצפוי: הוא נצמד לדוח שלו וסירב לתת לשתי המפלגות נשק פוליטי. ובכל זאת, היו נקודות ראויות לציון, אותן מסכם ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|