חשיפה ראשונה: פרקליטות המדינה ממליצה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת כרמיה. המלצה זו הועלתה בימים אלה מצד מרבית הפרקליטים שלקחו חלק בבדיקת פרשת כרמיה. במקביל, ממשיכה המשטרה בחקירת חשד לעבירות מצד אולמרט בפרשת הפרטת בנק לאומי. המלצת הפרקליטות, שנחשפה לראשונה ב-Nfc מעט לפני השעה 20:00, גרמה לעצבנות רבה במשרד ראש הממשלה ובקרב אנשיו של אולמרט.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי פרשת כרמיה מצויה בטיפול, בשלבים מתקדמים.
החשד המרכזי: אולמרט רכש את הבית ברחוב כרמיה בירושלים מחברת אלומות, שבבעלות גיל מסטיי, בהנחה של 480 אלף דולר (330 אלף דולר נטו). תמורת זאת סייעו הוא ואנשיו בהשגת ההתרים באופן בלתי חוקי, למרות חובת השימור שחלה על האתר שבו מבקש הקבלן להקים את הפרויקט. באותה עת כיהן אולמרט בתפקיד המשנה לראש הממשלה, שר בכיר, מחזיק תיק רשות השידור ויושב-ראש מנהל מקרקעי ישראל. מעמדו נוצל לרעה להשגת ההתרים והשוחד שקיבל.
נודע, כי הצוות הבכיר בפרקליטות שעסק בתיק זה, וכן פרקליט המדינה, ערן שנדר, הגיעו למסקנה לפיה בתיק זה נמצא חשד לראיות לעבירות פליליות מצד אולמרט, כולל חשד לקבלת שוחד. הממצאים גובשו לאחר סדרה ארוכה מאוד של בדיקות, שנמשכה חודשים, ולאחר שצוות הפרקליטות בחן את חומר הראיות שנחשף בתחקיר Nfc וכן את חומר הראיות שגובש על-ידי מבקר המדינה. המסקנה שעלתה: כדי לקבוע סופית האם אכן בוצעו עבירות פליליות, אין מנוס מפתיחת חקירה פלילית נגד אולמרט.
תיק הבדיקה של הפרקליטות, הכולל את חוות דעתו של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס - שהמליץ על פתיחת חקירה נגד אולמרט, הועבר בימים אלה להכרעתו של מזוז. היועמ"ש אמור לקבל החלטה בקרוב מאוד ולפרסם את עמדתו הסופית בנושא.
נזכיר, כי מזוז כבר חיווה דעתו לפיה יש מקום לפתוח בחקירה בפרשת כרמיה. מזוז הביע עמדתו בפגישה שקיים עם מבקר המדינה, וזאת לאחר שחלק ניכר מהראיות הוצגו בפניו. מאז הורה מזוז על שורה של בדיקות. עתה הוא נדרש ליתן החלטה סופית, בשאלה האם ליתן לחוקרי המשטרה "אור ירוק" לפתוח בחקירה המורכבת והרגישה מכולן נגד אולמרט: תיק השוחד בפרשת כרמיה.
שוחד בסך 480 אלף דולר
בחוות דעת שהגיש מבקר המדינה הוא קובע, כי אולמרט קיבל טובת הנאה בסכום כולל של 480 אלף דולר (330 אלף דולר נטו). כמו-כן התגלה חשד למעשים פליליים נוספים:
- אולמרט ואנשיו ניסו לשבש את מהלכי הבדיקה מצד מבקר המדינה;
- בכירים בעיריית ירושלים סייעו לאולמרט ולחברת אלומות להכשיר את פרויקט כרמיה, וזאת באופן הנוגד את החוק;
- אולמרט השתמש במהנדס העיר, אורי שטרית, כדי להשיג אישור, שלא כדין, לפרויקט כרמיה;
- עוזרו הבכיר של אולמרט, עובד יחזקאל, פעל הן בקרב חברי ועדת השימור, והן בקרב חברי הוועדה המקומית, כדי להשיג התרים, שלא כדין, לפרויקט האמור.
מחלוקת שמאים?
אולמרט, ופרקליטו עו"ד אלי זהר, טענו במהלך הבדיקות כי בפרשה זו קיימת לכל היותר מה שמכונה: "מחלוקת שמאים" - ביחס למחיר אותו שילם אולמרט (1.2 מיליון דולר), לבין השווי הריאלי כפי שנקבע על-ידי השמאית מטעם מבקר המדינה, לבנה אשד, שקבעה כי שווי הנכס בעת הרכישה היה 1.68 מיליון דולר.
בניגוד לטיעונים הנ"ל הוכח, בבדיקות שנערכו, כי אולמרט קיבל את ההנחה הניכרת ושילם 480 אלף דולר פחות משוויו הריאלי של הנכס, בזכות מעמדו הציבורי, ויכולתו, באמצעות אנשיו, לסייע בקידום הפרויקט בעיריית ירושלים. ואכן, אולמרט ואנשיו "סיפקו את הסחורה", בתמורה לשוחד שקיבל אולמרט.
אולמרט, באמצעות אנשיו/מקורביו (בהם אורי שטרית ועובד יחזקאל), פעלו להשגת ההתרים והצליחו בזאת תוך זמן קצר. מעורבותם היא שאיפשרה, אפוא, קבלת התרים להוצאת הפרויקט אל הפועל, למרות שמדובר באתר שחלה עליו כאמור חובת שימור; ולמרות שיזמים קודמים שפנו וביקשו לבנות במקום, נדחו.
