במתימטיקה של הפוליטיקה הישראלית רווחת לאחרונה פעולת החיבור: חיבורים, חיבורים, חיבורים - משמאל ומימין. במציאות דווקא יש חיסורים וחסרונות, קחו, למשל, את
השלישייה המביישת כל שמאלן אמיתי, שלישיית הורוביץ-שפיר-ברק. שלישיית דגי רקק השוחים במי-האפסיים של הפוליטיקה הישראלית ומנסים לדוג קולות במים עכורים. שלישייה שהמכנה המשותף היחיד שלה הוא המכנה המשותף הנמוך ביותר: רק לא נתניהו! "המחנה הדמוקרטי" פירושו: לעזאזל הדמוקרטיה! אבל אין בכך כדי להפריע למפלגה החזקה באמת, מפלגת השמאל/תקשורת, מלהתגייס ולתת להם רוח גבית. בקרוב נראה איך מחלקת מפלגת השמאל/תקשורת את מאמציה בין תמיכה בתמימים (יחסית) לבין הפראים מן המחנה האנטי-דמוקרטי. הן לכולם יש מסר אחד בלבד: רק לא נתניהו!
מי ומי בשלישייה:
·
ניצן הורוביץ, היו"ר החדש של מרצ,
התנדנד על סף אחוז החסימה, ובצר לו נאחז בקרש הצלה דמוי בלון אדום-שיער, שנופח באוויר דחוס של השמאל/תקשורת, מאז ימי הישראבלוף שנקרא "מחאה חברתית", ולא היה אלא מחאה פוליטית אנטי-דמוקרטית, אשר ניסה להחליף שלטון ברחוב במקום בקלפי.
·
סתיו שפיר, "המנהיגה" שהפסידה בבחירות שנערכו לאחרונה במפלגת העבודה, ובמקום לקבל את הכרעת חברי המפלגה, העדיפה לבעוט בהם, לערוק, להיות
הקברנית של מפלגת העבודה, ולהיאחז בקרש ההצלה בדמות שלישיית המסיתים הורוביץ-שפיר-ברק. יש להניח שהאופורטוניסטית הצעירה מייחלת לכך שגם האופורטוניסטית הקשישה, שרת החוץ הכושלת ביותר, תצטרף למחנה האנטי-דמוקרטי. איך ניבלה את פיה המסיתה המתלהמת בשפת הרחוב שלה (ציטוט מהזיכרון): נגרש את הזבל מבלפור!
·
אהוד ברק, מי שיכול להיות סבא של המסיתה הריקנית, נאחז אף הוא בקרש ההצלה שצף במימי השמאל, לאחר שהסתבר לו שבכוחות עצמו לא יעבור את אחוז החסימה. במקום להסתתר בארמונו יחד עם
חבריו המפוקפקים וקסנר ואפסטין העדיף הכושל בראשי ממשלות ישראל להמשיך ולהסית, בלי להציע דבר זולת (ציטוט מהזיכרון) סכין בין השיניים וכדור בין העיניים. זהו הסגנון של המחנה האלים והקיצוני, המחנה האנטי-דמוקרטי.
ועוד לא אמרנו דבר על
המחנה הגזעני הקיצוני, זה שקרוי בתקשורת "שמאל-מרכז", שזכויות האדם הן למרמס בעיניו כאשר מדובר בזכויותיהם של יהודים, שמדינה לאויב בלב ארצנו עדיפה בעיניו על מדינה בטוחה ליהודים, שטרנספר ליהודים חשוב לו יותר משלום. אהוד ברק, הביטחוניסט מן העבר, חבר אל קבוצת ההזויים והמשיחיים,
הכהניסטים של השמאל הקיצוני. כל זה אינו מפריע למפלגת השמאל/תקשורת, כמו גם לצדקן
אביגדור ליברמן, שרק כהניסטים מימין פסולים בעיניהם, אבל כהניסטים משמאל כשרים להיות שרים בממשלת שמאל, אם חלילה תקום.
"הנאורים" והאוטו-אנטישמים מוכנים לעשות יד אחת ואצבע משולשת, תחת הסיסמא: רק לא נתניהו!
