החרפה ניכרת בעימות הכלכלי בין ארה"ב לסין. שר האוצר האמריקני, סטיב מנוחין, קבע רשמית הבוקר (יום ג', 6.8.19), כי סין היא "מניפלטורית מטבע". ההכרזה באה שעות אחדות לאחר שסין פיחתה בצורה חדה את היואן לשערו הנמוך ביותר מזה עשור – צעד בו נקטה בתגובה להודעתו של הנשיא דונלד טראמפ על כוונתו להטיל בספטמבר מכס של 10% על ייבוא ממנה בסך 300 מיליארד דולר.

הודעתו של מנוחין מיישמת הבטחה שנתן טראמפ ביומו הראשון בתפקיד, והיא באה לאחר בדיקה ארוכה שקיים משרד האוצר. מדובר אומנם בצעד שאין לו משמעות ממשית מיידית, ואשר רק מחייב את הממשל לפתוח בשיחות עם סין בנוגע לשער היואן, אך במצב הנוכחי – הוא מהווה סטירת לחי פומבית לבייג'ינג, שהכחישה בתוקף את הטענות בנושא זה. מנוחין מסר את ההודעה זמן קצר לאחר סיום המסחר בוול סטריט, בו צנח הדאו ג'ונס בקרוב ל-3% - הירידה היומית החדה ביותר מזה שנה.

וושינגטון פוסט מציין, כי מנוחין והיועץ הכלכלי הבכיר גארי קוהן התנגדו בעבר להכרזה על סין כמניפולטורית מטבע, בעוד יועץ הסחר של הבית הלבן, פיטר נווארו, תמך בצעד זה. כעת הם מיישרים קו עם טראמפ, הסבור שהגברת הלחץ על סין תביא אותה לשולחן המו"מ בתחום הסחר – בו יש לארה"ב גרעון שנתי של 450 מיליארד דולר מולה. יועצים אחרים בבית הלבן חוששים, כי החרפת הצעדים רק תגרום לתגובות נגד מצד סין. לדברי אחד המקורות, כמה מיועציו של טראמפ הציגו בפניו תרשימים הסותרים את טענת המניפולציה ביואן, אך הוא נותר איתן בדעתו.

הבנק המרכזי של סין התערב בסחר במטבע החוץ במשך כעשור, בערך עד 2013, אך כלכלנים אומרים שהוא אינו עושה זאת בשנים האחרונות. העודף הסיני הכולל בסחר החוץ הוא רק כעשירית מכפי שהיה בשנת 2007. יואן חלש ומולו דולר חזק מקשים על הייבוא, שכן יש צורך ביותר מטבע מקומי כדי לשלם תמורת הסחורה המיובאת. ככל שמטבע מסוים חלש יותר בשוק הבינלאומי, כך עולה כדאיות הרכישה מאותה מדינה – שכן יש צורך בפחות מטבע חוץ כדי לממן אותה.

לא ברור מה מתכוון ממשל טראמפ לעשות בעקבות ההכרזה. כמה פרשנים אומרים, כי טראמפ יכול להשתמש בה כדי להצדיק הטלת מכסים נוספים על הייבוא מסין. בהודעת משרד האוצר הבוקר נאמר, כי מנוחין מתכוון לבקש את סיועה של קרן המטבע הבינלאומית כדי "להפסיק את היתרון התחרותי הבלתי-הוגן שנוצר לסין בעקבות פעולותיה האחרונות"; המשרד לא פירט מעבר לכך. הפוסט מעריך, כי הקרן אינה צפויה לסייע לארה"ב: רק בחודש שעבר היא קבעה, כי בגדול – אין בעיות בהתנהגותה הפיננסית של סין.

מבחינתו של המגזר העסקי, האירועים האחרונים מגבירים את חוסר הוודאות בזירה הבינלאומית. המכסים שהטיל טראמפ על הייבוא מסין וכמה מדינות אחרות מקשים לחזות מה יקרה בשווקים הספציפיים, וגורמים להיסוס האם לבצע השקעות משמעותיות. ואילו הירידות בבורסות והחשש שמא יימשכו, צפויות לגרום לצרכנים האמריקנים – הכוח המרכזי מאחורי הצמיחה הרצופה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב – לצמצם את רכישותיהם. כלכלנים בכירים אומרים, כי השורה התחתונה היא שאירועי הימים האחרונים הם בשורות רעות לכלכלה האמריקנית.

למרות ששעריהם של רוב המטבעות בעולם הם תוצאה של היצע וביקוש, הבנק המרכזי של סין קובע מדי יום שער מטרה ליואן, סביבו יכול המטבע לנוע. הבנק המרכזי מתערב במסחר כאשר התנודות חדות מדי לטעמו. במשך עשור הוא לא אפשר ליואן לרדת אל מתחת לשבעה יואן לדולר, קו שנתפס כבעל חשיבות פסיכולוגית. הבנק טען, כי התנודות החדות אתמול הן תוצאה של "חד-צדדיות, פרוטקציוניזם במסחר וציפיות למכסים שיוטלו על סין". לדבריו, הוא בטוח ששער היואן יישאר "הגיוני וברמה מאוזנת".

טראמפ טען זמן רב, כי היואן חלש מדי והדולר חזק מדי – מצב הפוגע בצד האמריקני בסחר עם סין – וקרא לפדרל ריזרב להפחית את שערי הריבית כדי להחליש את הדולר. הפד נענה לדרישה בשבוע שעבר, כאשר הפחית את הריבית ב-0.25 נקודת האחוז ל-2.25% - ההורדה הראשונה מזה עשור.

סין מצידה טוענת, כי היא שומרת על שערו של היואן גבוה בצורה סבירה במטרה לסייע לצרכנים האמריקנים, שלא ייאלצו לשלם יותר תמורת הסחורות מתוצרתה. היא גם חוששת, כי פיחות מואץ ביואן יגרום לבהלה בקרב הציבור הסיני, מחשש שהדבר מאותת על היחלשותה של הכלכלה המקומית. הצמיחה בסין ירדה לקצב שנתי של כ-6% - הנמוך ביותר מזה שנים רבות. ההערכה היא, כי בייג'ינג תנסה למנוע ירידה חדה מדי בשערו של היואן.