|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

השיר שבלבי

במוזיקה גלום כוח עצום. נעימה מסוימת פורטת על הנשמה מרש זה או אחר מזכיר את רוסיה הקומוניסטית הגבעטרון מחיה את ישראל של פעם, ישראל היפה
15/08/2019  |   ארי בוסל   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
בניצוחה של מיירה לורי [צילום: ארי בוסל]

מכירים אתם מוזיקה שפשוט מדרבנת אתכם לקום ממקום מושבכם ולהתנועע? מוזיקה שמסרבת לתת לכם לשבת רתוקים למקומכם, מושכת, מדגדגת, מושיטה יד ומתעקשת, עושה זאת בחן נגד כל סרוב אפשרי? את "ירושלים של זהב" והפעם הראשונה שהשיר הושר זוכרים רבים מאתנו שהם מבוגרים מספיק (ומייק בורשטיין ידידנו שהיה שם והשתתף באותו ערב), ואת "הללויה" כולנו זוכרים בשל הזכיה באורווזיון ב-1979.

ומי ישכח את יהורם גאון כשהוא שר "מעל פסגת הר הצופים, אשתחווה לך אפים" ירושלים - מקדש, מלך, עיר מלוכה! ואם לא בירושלים מדובר, הרי ודאי "כולם היו יודעים אז טוב מאד, למי למי, תמיד למי, יש יותר כבוד"!

מי זוכר את "אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה" - "בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות" - או שיר אחר ממלחמת יום הכיפורים (כמו גם את הגלויות ששלחו האבות מהחזית), שמקפיץ אותנו: "שילחי לי תחתונים וגופיות" "מותק לא לשלוח לי עוגה"? אם לא זמזמתם מזמן את זה האחרון, מומלץ מאוד להזכר, ומובטח שהשיר לא יעזוב אתכם במנוחה נפלאה במינה.

אותי מלווה שירו של עוזי חיטמן על חלום שחלם בלילה במיטה, ובחלום ראה מלאך שאמר לו כך "באתי משמים, עברתי נדודים, לשאת ברכת שלום לכל הילדים, לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם". מזמן חיטמן אינו עמנו, אך השאיפה לשלום לא עזבה אותנו, ואותו חלום אכן נשאר כחידה - שכן אנחנו מוקפים באויבים מבית ומחוץ שכל מאוויהם הפוכים לחלוטין.

שואלת המשוררת "מה אברך לו, במה יבורך, זה הילד, הנער, העלם, הגבר"? המלאך נתן לו הכל, אך "אלוהים, אלוהים, אלוהים - לו רק ברכת לו חיים"! שיר אחר שאינו נותן לי מנוח מגלם בתוכו את התקווה לביאת המשיח. ומדוע כמה אני לביאת המשיח (שכן איני חב"דניק או דתי)? השיר והמנגינה מסבירים זאת היטב - ועצם חיות האדם גלומה בהם, תרכיז ותמצית החיים של כל אחד ואחת מאתנו:

יושב לו נגר אחד מוזר ולא עושה דבר. כך גם סנדלר אחד מוזר, שגם הוא לא עושה דבר. ואתם - באותה שכונה שם בירושלים הבירה - גם בנאי, איש לגמרי לא צעיר, שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר. כמו עמיתיו, יושב גם הוא וחולם: מחכים הם כולם לאליהו הנביא.

אותם בעלי המלאכה שהיו דמויות מוכרות בנוף השכונתי (ולאו דוקא הירושלמי) כמהים לאליהו שיבוא, ואני "נושא עיני לעננים", תופס לי עגור במסעותיו לדרום החם, "ולרגלו אצמיד מכתב דומם, פרישת שלום לכל אחי אי-שם". השיר "העגורים" מלווה אותי כמו גם ההבטחה ש"אנחנו אם נצא (מהכפור והרשע הסוביטי), כבר לא נחזור"!

נושא אני עיני אל על, ורואה אני את "ההר הירוק כל ימות השנה" בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל ביליתי חופשות עת הייתי ילד, ושנים אחר כך הייתי מגיע לבקר, צועד בין שדות התירס לעבר מפעל הפלסטיקה (טרם הוקמה שם המשתלה) בדרכי לשער הקיבוץ. ההר הירוק כל ימות השנה - אני עוד חולם ושואל, לנשום רוחותיך כבראשונה. אכן, למרגלות ההר קבורה דודתי, ודודי חרט על מצבתה "למראשותיך ההר".

במוזיקה גלום כוח עצום. נעימה מסוימת פורטת על הנשמה (כמו מיתרי הכינור ב"רשימת שינדלר"). מרש זה או אחר מזכיר את רוסיה הקומוניסטית. הגבעטרון מחיה את ישראל של פעם, ישראל היפה, וכשנעמי שמר ישבה לה ליד הפסנתר או שרה אחד משיריה (לדוגמה "הכל פתוח" על שפת הכנרת), ארץ ישראל המאחדת והמיוחדת מופיעה בכל הדרה.

זוכר אני הופעה של עידן רייכל בנמל תל אביב. ישבתי עם דיפלומטים זרים, והנה נכנס לו איש צעיר בימים, אדם שעד יומו האחרון חלם והלהיב את כולנו בצעירותו, הלא הוא הנשיא שמעון פרס ז"ל. אומנם הוא לא נשאר להופעה כולה, אך הוא ריגש את כולנו.

למוזיקה כוח רב, והיפה בה, כמו גם בשאר יצירות הטבע, שכל אחד ואחת יכולים ליהנות ממנה בלי לגרוע מהנאתם של האחרים (אלא אם כן מדובר במוזיקה המרעידה את הסיפים, כי המאזינים לה שוכחים שהם לא היחידים בעולם, וגם אם הם רוצים להרוס לעצמם את השמיעה, מן הראוי שיתחשבו קצת בזולת). זכינו לא רק בנעמי שמר, נורית הירש ונחצ׳ה היימן, כי אם בכל כך רבים אחרים, שיצרו והפיקו ומלווים הם אותנו עד עצם היום הזה, בעבר, בהווה ובעתיד. למי שהגיע עד הלום, שתפו אותנו בשיר שגורם לכם לתזז, לקפץ, להתמתח ימינה ושמאלה, להתמלא בשמחה המחייבת מתיחת איברים. "תחתונים וגופיות - מותק לא לשלוח לי עוגה!"

שירה בציבור כריפוי

מסתבר שלמוזיקה כוח ריפוי, ועל כך רוצה אני לספר - יום לפני חג האהבה בארה"ב (ה-14 בפברואר) לפני שנה ומחציתה, התחילה מיירה לורי, יהודיה מראשי הקהילה בבורלי הילס, פרויקט חדש - מוזיקה לאנשים עם בעיות קוגנטיביות (קרי אנשים עם אלצהיימר, חולים המחלימים משבץ מוחי מסיבי וכו׳).

מדי יום שלישי, בין 1:30 לשלוש אחה"צ, מגיעים עשרות אנשים עם מלוויהם. רובם אינם יכולים להתנהל בכוחות עצמם. חלקם בשל מחלה, אך אצל רובם בשל גילם המתקדם. בקור ובחום מגיעים הם, למרכז הקהילתי בפרק רוקסברי שבעיר. בחוץ משחקים להם ילדים בגיל הרך כשהוריהם משגיחים עליהם, מדי פעם בורח לו פרחח פנימה, עומד נפעם ולא מבין, פוקח עינים ונשבה בקסם המוזיקה. לילד כולם נראים מבוגרים, וה"זקנים" שבחדר לא נראים יוצאי דופן במיוחד (כך גם ילד לו אח או אחות עם מוגבלויות לא יודע להתייחס אליהם אחרת, ובדומה ילדים הם "עיוורי צבעים" ולא מבחינים בהבדלי צבע עור....)

מיירה נגשת ולוחצת את יד האנשים בשתי ידיה, מחבקת חיבוק עז ואומרת פה מילה טובה, שם חיוך רחב. כל אחד ואחת הם אורחי כבוד, חלק אינטגרלי מהארוע השבועי. בסיבוב הבא היא מחלקת מקלות תופים, זוג לאדם, זוג לאדם. יש כאלו שמקבלים תוף מרים (טמבורין).

ספרתי שבעים אנשים, אולם מלא מפה לפה. המארח יושב ליד הפסנתר, ולידו במרכז שלושה נגנים מתנדבים. על המסך תופענה מילות השירים, לחנים השגורים בפי כל. אחד אחד הוא מזמין אורחים להוביל את הנוכחים בשירה - כאן מימי קמה (מזכירה קצת את אדית פיאף) ומישהו מעיר "אוי, מי-מי, היא לא יודעת לשיר". שם קמה פמלה (ומנסה לדברן את חברה שיושב לצידה), המזכירה לכולם את פמלה אנדרסון - בלונדינית, יפה, צנומה, וכשהיא שרה גופה נע עם השיר עצמו, וכבר אי-אפשר להפריד את השניים. ביל יושב באמצע, ומסתבר שכשהוא מוביל בשירה, התוקפנות שלו שוככת, ואשתו נרגעת לדקה.

שירה שמשחררת אנרגיה וזכרונות מן העבר, וכך מצטרפים כולם, זה במילים, זה במנגינה והאחרת במקלות התופים. רבים כבר אינם יכולים לתקשר במילים, אך המוזיקה משחררת אותם ממוגבלויותיהם, והשעה וחצי השעה עוברות בלי שממש מרגישים. כיון שמחצית המשתתפים אינם יכולים לנוע בקלות, אם בכלל, מגיעות שתי מתנדבות - זו רוקדת מאדם לאדם, והשנייה רוקדת ליד המסך, כשתוף מרים בידה.

מעיף אני מבט, ולמעט הגיל, כולם נראים לי בדיוק כמוני, עד שאשה צעירה ומטפל מהמזרח הרחוק עוזרים לאביה לקום ממקומו. הם "מושכים", והוא מנסה לעזור, אך זה נראה כאילו שהוא מתנגד. הוא מתאמץ, וכך גם הם, וכל צעד ושעל הם אתגר קשה ביותר. פתאום אני מבין את הקסם שכל זמן שכולם נתונים במוזיקה ובמילים המוקרנות על המסך, נשכחים הכאבים, נעלמים הקשיים, הופכים הם לצעירים כמו שהיו לפני שבעים או שישים או חמישים שנים.

משיר לשיר עוברים כולם, מסוג מוזיקה אחד לאחר, וההרגשה כל כך עילאית, כמו במחזמר מיוחד שבו אנחנו מככבים, כמו אותם המחזות המוזיקליים שמכירים בכל רחבי העולם והומצאו (מילים ומנגינה) ע"י האחים שרמן כאן בעיר בוורלי הילס.

הכח הטמון במוזיקה, והנה אישה שכבר עשתה רבות, שרתה כנבחרת ציבור, נשיאת רוטרי, נשיאת בית הכנסת המקומי ועוד, שכאילו הביאה מפתח קסמים ופותחת היא - מדי יום שלישי מזה שנה וחצי - קופסת קסמים מיוחדת, זריקת אנרגיה ועידוד, מתנה החוזרת ונותנת ולא נגרעת ולו במאומה, ואני מצפה כבר לשבוע הבא, ליום שלישי הבא עלינו לטובה כמו גם לזה שאחריו.

מקצת השירים [צילום: ארי בוסל]
מקצת השירים [צילום: ארי בוסל]
מקצת השירים [צילום: ארי בוסל]
או, חברי, אנחנו מבוגרים יותר אך לא חכמים יותר כי בלבנו פנימה, החלומות הם עדיין אותו הדבר [צילום: ארי בוסל]
שירים [צילום: ארי בוסל]
אתה קרן השמש שלי קרן השמש היחידה שלי אתה משמח אותי כשהשמיים אפורים אף פעם לא תדע, יקירי כמה אני אוהב אותך בבקשה אל תקח את קרן השמש שלי ממני בבקשה אל תקח את קרן השמש שלי ממני [צילום: ארי בוסל]
כל שאני צריך לעשות הוא לחלום, לחלום לחלום לחלום [צילום: ארי בוסל]
גם אם אינך יכול לרקוד, מישהי תרקוד סביבך, אתך ובשבילך [צילום: ארי בוסל]
מיירה לורי מחלקת מקלות תופים למשתתפים [צילום: ארי בוסל]
מתנדבות-זמרות [צילום: ארי בוסל]
בניצוחה של מיירה לורי [צילום: ארי בוסל]
שרים [צילום: ארי בוסל]
תאריך:  15/08/2019   |   עודכן:  15/08/2019
ארי בוסל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני התקשוב הממשלתי הוא סוגיית הענן - המעבר אליו של כל יחידות הממשלה, בצורה גורפת, כתשתית מרכזית לפעילותה. החסם המרכזי לכך הוא העדר תשתית ענן ציבורית של כל אחת משלוש ענקיות הענן - מיקרוסופט, אמזון וגוגל. ישנן חברות נוספות שמספקות את השירותים הללו, אבל שלוש ענקיות אלה הן הסמן הימני, שכל החברות האחרות, ובמידה רבה גם השוק הישראלי, מסתכלות עליהן.
התנהגות מכוערת התגלתה (יום ד', 14.8.19) בדיוני ועדת הבחירות המרכזית כאשר מי שהגיעה לבית המחוקקים בטעות התנגשה בגסות עם יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. ניתן לומר שהגברת הלא-נכבדה הוציאה מכליו את השופט השקול וגרמה לו להורות על כיבוי המיקרופון שניצלה לרעה.
15/08/2019  |  רון בריימן  |   יומני בלוגרים
בשנתיים וחצי הראשונות לכהונתו מפגין הנשיא טראמפ תפישת עולם מנוגדת לזו של קודמו בבית הלבן, הנשיא אובמה, אשר שאב השראה מהתנהלות הנשיא ג'ימי קארטר, שתקע סכין בגבו של השאה הפרסי ("השוטר האמריקני במפרץ הפרסי"), והעניק רוח גבית להשתלטות אייתוללה חומייני על אירן ב-1979.
15/08/2019  |  יורם אטינגר  |   יומני בלוגרים
מאז ה-1 באוגוסט השנה היו מספר ניסיונות חדירה מרצועת עזה לישראל, שלושה מהם של מחבלים חמושים. באחד הניסיונות הצליח מחבל בשם האני אבו צלאח לפצוע 3 חיילים של צה"ל לפני שחוסל. ניסיונות החדירה לישראל זכו לאהדה עממית ברצועת עזה וביקורת על חמאס בשל המשך צעדות השיבה, שאיבדו לדעת מבקרי הארגון, את האפקטיביות שלהן. המעבר למלחמת התשה באמצעות חדירות של מחבלים חמושים לישראל לצורך פיגועי הרג את חטיפה נתפס כתחליף הולם להמשך צעדות השיבה.
דומני שכמעט כל אזרח, צעיר כמבוגר, מכיר בחשיבות העליונה של המודיעין שלנו, על כל מרכיביו, לביטחון המדינה ולהתמודדותה היום-יומית מול כלל אויביה. עליונות מודיעינית בעבר, ובעקר היום בעידן הסופר מודרני, היא למעשה תנאי הכרחי להתרעה, להרתעה, להכרעה ולניצחון, וכמובן להישרדות. כיצד מכין ומכשיר אגף המודיעין את דור העתיד האיכותי שלו, את הדור שיהווה את מנוע הצמיחה האיכותי מול אתגרי ההווה והעתיד?
15/08/2019  |  עמוס גלבוע  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il