|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ספרות במקום קריאה וכתיבה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
דוח פנימי של משרד החינוך מאשר:
|
|
|
|
ליקויים בהוראת הכתיבה והקריאה מכשילים תלמידים
|
דוח ועדת שני מאשר עובדות שנחשפו בעבר ב-News1: ספרי הלימוד להוראת עברית בכיתות א' לוקים בחסר ויש לכותבם מחדש ● המערכת לא מכשירה מורים איך ללמד קרוא וכתוב ● נוהל חמור: תלמיד שלא מגיע ל"הישגים הנדרשים" נעשה מועמד לחינוך המיוחד
|
דוח פנימי שהוגש לאחרונה לצמרת משרד החינוך חושף ליקויים חמורים בהוראת הקריאה והכתיבה בכיתות א'. הדוח, שנכתב על-ידי ועדה בראשות הפרופסור מיכל שני, מגלה שבספרי הלימוד לכיתות א' חסרים נושאים בעלי חשיבות עליונה, כגון הקניית יסודות הקריאה והכתיבה. הדוח מזהיר שהנפגעים העיקריים מכך הם תלמידים עולים חדשים ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. הליקויים עליהם מצביע דוח שני נחשפו בכמה כתבות כאן ב-News1. עוסקים בנושאים ספרותיים ולא בקריאה ועדת שני, או בשמה הרשמי "הוועדה לבחינת רצף ההוראה של שפה ואוריינות בגיל הגן ובכיתות היסוד", בדקה את תוכנית הבסיס להוראת השפה העברית במערכת החינוך (תשס"ג), וקבעה שהיא מתעלמת מהוראת הקריאה והכתיבה: "תוכנית החינוך הלשוני לבית הספר היסודי, ובכלל זה לכיתות א'-ב', בנויה לפי עיקרון מארגן אחר של עולמות שיח וסוגות, ולא נכלל בה חלק של הוראה או רכישה של קריאה וכתיבה". בניגוד גמור לזלזול הבוטה בהוראת מיומנויות קריאה הרווח כיום במערכת, מדגיש דוח שני ש"הבנה והפקה של טקסטים תלויות קודם כל (לפי המודל הפשוט שלפיו הבנת הנקרא היא תוצר של יכולת פענוח וידע לשוני), ברכישה של יסודות הקריאה והכתיבה". ועדת שני בדקה את ספרי הלימוד להוראת עברית בכיתות א' שנכתבו בהוראתה ובפיקוחה הצמוד של דליה הלוי, מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי במשרד החינוך, וקבעה שהם לוקים בחסר ושיש לכותבם מחדש: "חסרים תחומים בתוכניות אלה כמו הקניית יסודות הקריאה והכתיבה בכיתה א' והמשך טיפוחם בכיתה ב', ידע ופעילויות בתחום ההסתגלות החברתית-רגשית, ומתן מענה לאוכלוסיות המגיעות מרקע לשוני ותרבותי שונה וממצבים סוציו-אקונומיים שונים". הוועדה ממליצה לעדכן ולהרחיב את התוכניות הללו, לכלול בהן פרקים מעשיים, כמו רכישת קריאה בכיתה א' וכן "למזג אותן לתוכנית אחת מגן ועד כיתה ב'". עיוותים בהפניה לחינוך המיוחד הוועדה מתייחסת בחומרה לנוהל הקיים במשרד החינוך, לפיו בוחנים את כל תלמידי כיתות א' בסרגל אחיד של מבחני הישג בקריאה (מבחן שמונה המשימות), ומי שלא מגיע ל"הישגים הנדרשים" נעשה מועמד לחינוך המיוחד. לגישת הוועדה, אין לשקול הפניה של תלמידים לחינוך המיוחד לפי הישגי הקריאה לפני סיום כיתה ב', שהוא המועד היותר-הגיוני לסיום רכישת הקריאה. בשנים האחרונות, הכישלון ברכישת הקריאה מהווה אחת הסיבות המקובלות להפניית תלמידים לחינוך המיוחד. "ממצאי המחקר על רכישת הקריאה והכתיבה בשפה העברית מצביעים על כך שילדים מגיעים לכיתה א' עם רמות שונות של ידע ומיומנויות. קצב הרכישה הוא שונה, ועיקר ההתפתחות מתרחשת במהלך כיתה ב'. קביעת יעדים והערכת השגים אמורה להיעשות תוך התייחסות לא רק לנורמה, אלא גם למשאבים האישיים של הלומד ולהתקדמותו ביחס לעצמו החל מהגיל הרך. יש לצפות ל'שונות שאינה לקות' לפחות עד סוף כיתה ב'". מלמדים את התוכנית ולא את התלמידים הוועדה ממליצה להכשיר את המורים ללמד את התלמידים בהתאם ליכולת שלהם. לדעת הוועדה, דרך ההוראה המקובלת כיום מעמידה במרכז את התוכנית ולא את הילדים: "תוכנית הלימודים היא זו שמובילה את הפעילות בגנים ובכיתות, ופחות הפרופיל של הלומד. כתוצאה מכך, חלק מהילדים לומדים את מה שהם מכירים (מלמדים ילדים קוראים לקרוא) וחלקם לא מקבלים השלמות לפערים שעימם הגיעו". הוועדה מציינת שבהוראה הקיימת, בגלל חוסר ההתייחסות לשונות בין התלמידים, הפערים אף הולכים וגדלים. לדעת הוועדה, הגישה הרצויה להוראת קריאה היא התפתחותית ודיפרנציאלית, והתחומים הכלולים בה הם רכישת יסודות הקריאה והכתיבה, הבנה והפקה של טקסטים, כשירות תקשורתית, ספרות, תרבות ודעת. הוועדה מדגישה בחומרה את ההשלכות החמורות של הליקויים בתוכניות הלימוד בקריאה וכתיבה על עולים ועל אוכלוסיות מוחלשות: "מחקר נרחב מצביע על פערים בידע לשוני אצל ילדים ממיצב סוציו-אקונומי נמוך וילדים הלומדים בשפה שאינה שפת אמם, פערים שבחלקם מצטמצמים במהלך הלימודים בבית הספר ובחלקם נותרים ואף מתרחבים. הוועדה למדה על האתגרים העומדים בפני אנשי חינוך שבכיתתם תלמידים עם חסכים רבים, על-רקע פער לשוני או תרבותי, ולאור זאת ממליצה לכלול בתוכנית הלימודים התייחסות מיוחדת לתלמידים אלה. יושם דגש על טיפוח תלמידים ממיצב נמוך ועל התאמת ההוראה לתלמידים שעברית אינה שפת אמם". המורים לא לומדים איך לללמד קריאה בדומה למה שכבר נכתב ב-News1, מצאה ועדת שני שהמערכת לא מכשירה מורים וגננות איך ללמד קריאה וכתיבה. הוועדה מצאה "כי למורים המלמדים קריאה אין התמחות מספקת בחינוך לשוני בעברית, וכך מורים בכיתות א' ו-ב' מלמדים קריאה וכתיבה ללא תשתית תיאורטית מספקת". ועדת שני מציעה להרחיב את תשתית הידע של מורים וגננות לגבי הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחומי השפה מהגן עד סוף כיתה ב', ולהכשיר אותם לתת מענה לשונוּת שמקורה בסביבה, בשפת האם, בתרבות ובמיצב הסוציו-אקונומי. בנוסף, כך מציעה ועדת שני, בתוכניות הלימודים שייכתבו בעתיד יש "לכלול יעדים וכלים פרקטיים למתן מענה מסודר לשונויות בתחום זה, כמו הכוונה לדרכי הוראה מותאמות לילדים ששפתם בבית אינה עברית או לילדים המגיעים ממיצב נמוך עם חסכים רבים".
|
תאריך:
|
22/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2019
|
|
איילת פישביין
|
ליקויים בהוראת הכתיבה
והקריאה מכשילים תלמידים
|
|
תיאטרון פסיק הירושלמי, שמייסדיו ושחקניו הם בוגרי הסטודיו של ניסן נתיב בירושלים, נודע בהצגות המוקפדות והאיכותיות שהוא מעלה בביתו, ב"בית מזי"א" בירושלים. ההצגה החדשה (והראשונה בחייו) שביים השחקן אסי שמעוני, היא מעדן תיאטרלי המרנין לב, משום שהודות לו מצינו שרשימת הבימאים הישראלים הכה מצומצמת -גדלה באחד מעולה. שני השחקנים במחזה, הן הודות לטקסט הכה שנון, והן הודות לבימוי וכן לכשרונם - מצליחים לתפוס את הקהל בגרונו, כך שאין לו שניה לעפעף או לנשום.
|
|
|
במעגלי החיים של מדינת ישראל יש כמה טקסים ידועים מראש. למשל: בחודש אוגוסט תמיד מאיימים המורים בשביתה. או: לקראת ראש השנה תמיד מדברים על מחסור בדגים. וגם: בכל מערכת בחירות תהיה בקשה לפסול את רשימות הערבים והימין הקיצוני, והנושא תמיד יגיע לבית המשפט העליון. למרות שהשנה זכינו לשתי מערכות בחירות, הצדדים לא התעייפו וחזרו באדיקות על התהליך, ומחר (יום ה', 22.8.19) יגיע תורו של בית המשפט להצטרף אליו.
|
|
|
הבמאי הקוריאני בונג ג׳ון-הו לוקח את הצופים בסרטו השביעי המשופע בצילומי תקריב, לעומק ולבטן של המתרחש בלב בני משפחה קוריאנית מזת רעב. יצר הקיום גורם לכולם להעמיד פנים ולהתחזות למי שהם לא - ובכך, להתקבל במשפחה מבוססת ועתירת הון. לאחר שהצופים חוזים באופן ממשי מהו רעב ועוני בהם המשפחה טובלת, הבן בעל התעוזה מתחזה למדריך של הבת במשפחה העשירה. הוא רוכש גם את ליבה, וממליץ על אחותו כמטפלת תרפואיטית באמנות לבן הקטן במשפחה אליה הם נספחים.
|
|
|
המחזמר פאנטום האופרה העולה במשכן האופרה בתל אביב, במסגרת סיור עולמי במזרח הרחוק ובמפרץ הפרסי, הוא הפקה מרשימה, אבל הגיעה העת לומר כי הפאנטום הוא עירום. המופע הוא ארוך מדי, מתיש ומשעמם. צוות הזמרים והרקדנים ממלא תפקידו נאמנה, אולם אין מדובר בשחקנים משובחים והיכולות הווקאליות הן בינוניות.
|
|
|
השופט נעם סולברג מדורג זו השנייה ברציפות במקום הראשון במדד תפוקת כתיבת פסקי הדין בידי שופטי בית המשפט העליון, הנערך בלעדית בידי News1 זו השנה השישית. את המקום השני תופס השופט יצחק עמית, ובמקום השלישי – השופט ניל הנדל. בשלושת המקומות האחרונים מדורגים השופט עופר גרוסקופף, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט מני מזוז.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
|
|
|
סוזן בוורמן
חמישה צירופי מזון מומלצים לתזונה נכונה הוספת מעט שומן בריא מאבוקדו או שמן זית לסלט תעזור לכם לספוג את הקרוטנואידים שמצויים בחסה רומית, גזר ועגבנייה
|
|
|
עמנואל בן-סבו
אנשים מתגעגעים לבית, לעצים ולפרחים, לרוח הקיבוצית לרוח העירונית, לרוח המושב, לרוח היישוב, לרוח שהוכתמה בזעם השנאה ונפלה שדודה בחבל ארץ יפה כל כך, פורח כל כך, חבל חנק המשווע לנתיבי ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|