כידוע, לבריטניה אין חוקה כתובה והיא מתנהלת על בסיס הסכמות היסטוריות. פרשנים נוברים במסמכים כמו כללי המשרדים והנחיות הקבינט כדי לקבוע כיצד יש לפעול. איומו של בוריס ג'ונסון להוציא את בריטניה מ
האיחוד האירופי ללא הסכם, מאיים להעמיד את המערכת במבחן העלול להרוס אותה – מזהיר אקונומיסט.
קחו לדוגמה את סמכויותיה של המלכה. היא מקבלת ייעוץ מראש ממשלתה, הנשען על רוב בין חברי הפרלמנט. אולם התנגשות בין ג'ונסון לבין הפרלמנט על הברקזיט ללא הסכם, עלול לשבור את הכלל לפיו אין לגרור את המלכה לפוליטיקה המפלגתית.
אם הפרלמנט יביע אי-אמון בג'ונסון (אפשרות בהחלט סבירה: הרוב המעשי שלו הוא אחד בלבד, ועשרות חברי פרלמנט שמרנים מתנגדים לפרישה ללא הסכם), קובע החוק שיש 14 יום למציאת מחליף. ג'ונסון יישאר ראש הממשלה בתקופת הביניים ויוכל לנסות לזכות מחדש ברוב. כמה פקידים בכירים עשויים להתנגד לכך, אבל רק אם יהיה תחליף זמין. ביניהם מצויים המזכיר האישי של המלכה, אדוארד יאנג, מזכיר הממשלה, מארק סדוויל, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, פיטר היל.
ג'ונסון גם יכול לייעץ למלכה לקיים בחירות אחרי הפרישה ב-31 באוקטובר. כללי העבודה של הקבינט קובעים, כי מקובל שלא לקבל החלטות משמעותיות בתקופת בחירות. יש הסבורים, כי במצב כזה – לא יכול ג'ונסון להחליט על ברקזיט ללא הסכם. אחרים טוענים את ההפך; הרי מדובר בתהליך הנמשך מזה שלוש שנים.
בעיות נוספות עלולות להתעורר אם הבחירות יובילו שוב לפרלמנט בו אין רוב לאף מפלגה. בשנת 2010 יזם מזכיר הממשלה דאז, גאס או'דונול, שיחות בין
דייוויד קמרון לבין ניק קלג, שהובילו להקמת ממשלת קואליציה. בשנת 2017 ניהלה תרזה מיי שיחות ממושכות עם נציגי המפלגה היוניוניסטית האירית עד שהקימה ממשלה, דבר שעיכב את נאום המלכה לפתיחת הפרלמנט.
ממשלתו של ג'ונסון גם מתכננת למנוע מחברי הפרלמנט את האפשרות להצביע נגד פרישה ללא הסכם, על-ידי הארכת הפגרה. אבל היו"ר, ג'ון ברקואו, כבר הודיע על התנגדותו לכך. אומנם ברקואו מוגבל על-ידי כללי הפרלמנט, אבל בחודש ינואר הוא כבר קבע תקדים משלו והוכיח שהוא מוכן לשבור את הכלים – והחלטותיו הן סופיות.