בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
חינוך, טרור וחזון פלשתינים
|
מערכת החינוך היא הביטוי האותנטי ביותר של מציאות, טקטיקה ואסטרטגיה פלשתינים, המוסווים על-ידי "שומר מסך" הכולל הצהרות דיפלומטיות, תדרוכים וראיונות פלשתינים הנעימים לאוזן
|
מגיל צעיר [צילום: חסן ג'די/פלאש 90]
|
|
|
|
|
טרוריסטים פלשתינים הם בוגרי מערכת החינוך הפלשתינית בגני ילדים, בבתי ספר ובמסגדים. המערכת נשלטת על-ידי צמרת אש"פ, מעצבת את ערכי ותפישת העולם של החברה הפלשתינית, ומהווה בבואה של חזון מעצביה - ערפאת ומחמוד עבאס. זהות החברה הפלשתינית מעוצבת גם על-ידי הניסיון ההיסטורי, אך זה מוצג ומסולף על-ידי מערכת החינוך, המעצבת את אופי הדור הבא. מערכת החינוך היא הביטוי האותנטי ביותר של מציאות, טקטיקה ואסטרטגיה פלשתינים, המוסווים על-ידי "שומר מסך" הכולל הצהרות דיפלומטיות, תדרוכים וראיונות פלשתינים הנעימים לאוזן. "שומר המסך" המעודן נועד להוליך שולל מעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב המונחים על-ידי הרהורי-לב, ראייה פשטנית של מציאות המזרח התיכון וכמיהה לדו-קיום בשלום, חרף המציאות הפלשתינית, ולמרות העובדה שבמזרח התיכון אין עדין דו-קיום בשלום ארוך-טווח בינערבי, וודאי שלא דו-קיום בשלום בין "מאמינים" ל"כופרים". מכאן שחינוך לשנאה מחד ודו-קיום בשלום מאידך הם דבר והיפוכו, השופך אור על פגם שורשי בגישה הרואה במדינה פלשתינית מרכיב בפאזל השלום. הגישה מתעלמת ממרכזיות החינוך בהשרשת האלימות, טרור, אנטי-ישראליות, אנטישמיות ואנטי-מערביות של אותה מדינה. תנאי בל-יעבור לדו-קיום בשלום ישראלי-פלשתיני הוא עקירה, ולא רק מיתון, של מערכת החינוך לשנאה והעוסקים בה. מזבח האיסלאם מחקר של פרופ' אלדד פרדו מהאוניברסיטה העברית, חוקר האיסלאם, המזרח התיכון ומערכת החינוך הפלשתינית (במסגרת מכון IMPACT-se) מתעד את הקצנת מערכת החינוך הפלשתינית בכל הקשור להאדרת הטרור, הקרבת-חיים על מזבח האיסלאם ושלילת קיומה של ישראל. לדוגמה, האדרת זיכרה של דלאל מוגראבי שהשתתפה ב"טרור כביש החוף" ב-1978 - 39 נרצחים ו-72 פצועים. לפי הכרך השני של "השפה הערבית" לכיתות ה': "דלאל מוגראבי מפגינה במאבקה נחישות וגבורה ההופכים אותה לאלמותית בליבותינו ומחשבותינו...." הרשות הפלשתינית מציגה את מוגראבי כסמל למתאבדים, וקוראת על שמה בתי ספר, מרכזי נוער, מרכזי נשים, סמינרים וכיכרות. לפי ספרי הלימוד הפלשתינים הסכסוך אינו על גודל - אלא על קיום - המדינה היהודית, ו"הכיבוש" כולל גם את "הקו הירוק" (תל אביב, חיפה, צפת, נצרת, טבריה, הנגב, וכו'). לדוגמה, הכרך הראשון של "לימודי חברה" לכיתות ו': "פלשתינה משתרעת בין הים התיכון ונהר הירדן ובין לבנון וסוריה לבין מפרץ עקבה ומצרים..." תוכנית הלימודים מדגישה את הקרבת החיים על מזבח האיסלאם כשליחות עליונה: "אללה שואף לקבל מתאבדים מבין המאמינים ולכבדם במעמד של קדוש מעונה, למחול על חטאיהם ולהאדיר את מעמדם בגן עדן... יהיו להם 72 נשים מבין הבתולות... אני מתחייב להקריב את דמי ולהרוות בו את האדמה כדי לחסל את הכובשים והזרים מארצי..." (הכרך הראשון של "חינוך איסלאמי" לכיתות ט' והכרך השני של "לשוננו היפה" לכיתות ג'). המשך ההתמקדות במלל הדיפלומטי המרגיע, וההתעלמות מהתפקיד הקריטי של מערכת החינוך בעיצוב וליבוי הטרור הפלשתיני, עלולים לממש את אופציית המדינה הפלשתינית שתיישם את הערכים והנורמות של מערכת החינוך הפלשתינית.
|
תאריך:
|
28/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2019
|
|
יורם אטינגר
|
חינוך, טרור וחזון פלשתינים
|
|
שיח היסטוריונים בשאלת תפקידם של מאורעות תרפ"ט (1929) בליבוי ופיתוח הסכסוך הישראלי ערבי, יוביל קרוב לוודאי למסקנה, שאותה מנסח פרופ' הלל כהן 1 בקרוב כך: "אי-אפשר להבין את היחסים בין יהודים לערבים בארץ, בלי להבין את המאורעות הדרמתיים האלה. ... הסכסוך התחיל ב-1929...". מבחינה מעשית, השאלה היכן בדיוק התחיל הסכסוך, היא דיון סרק. אלימות ערבית נגד יהודים קדמה ל-1929, ושורשי המחלוקות התגלעו כבר בעקבות ההחלטה הבריטית לנתק את הגדה המזרחית (78% משטח המנדט) מארץ-ישראל ולהפכה בשלבים למדינת ירדן. לא פחות חשוב מכך הוא אירוע הפרת הסכם ויצמן- פייסל מ-1919 שאמור היה לספק את המצע להבנות מדיניות בארץ ישראל, ללא שימוש בכוח בין הצדדים. להערכתי אין בידינו כיום ולא יהיו גם בעתיד הנראה לעין, מספיק ידיעות עומק (להבדיל מנרטיבים מבויימים או מפוברקים) לגבי המניעים האמיתיים והשלמים לאירועים אלה. מרבית הדמויות המרכזיות כבר אינן בין החיים ופרשנויות על דבריהן ומעשיהן, הן בעיקר פונקציה של המסַפרים והמפרשים, דעותיהם ומטרותיהם בפרסום הדברים. תעודות שטרם פורסמו ותפורסמנה בעתיד הנראה לעין, אינן כל האמת. מאחורי תוכנן ועיתוי פרסומן מטרות פוליטיות ואחרות שלפחות חלקן ישארו סמויות מן העין.
|
|
|
הסיפור רחב ומקיף הרבה מעבר לרוע רצחני למול אב וילדיו בטיול יום שישי באמצע חופשת קיץ. העניין פשוט: הדבר עליו נאבקים היהודים והערבים מזה זמן רב אינו רק חופש התנועה במרחב הפתוח אלא שאלת השליטה בו. המאבק הזה מתקיים בצורותיו השונות במלוא רחבי הארץ גם בגליל ובנגב. מבחינת הפלשתינים, יהודים יכולים אולי להתקיים במגדלי הערים, לעסוק בעסקי הצווארון הלבן, בהיי-טק ובמסחר - זה מקומם כיהודים.
|
|
|
לפני 90 שנה בדיוק ארע הדבר: "ביום שבת טבחו ערביי חברון ביישוב היהודי בחברון. הם היכו, דקרו, גדעו אברים, ביתקו בטנים, אנסו נשים, רצחו ושחטו כל יהודי שהצליחו לגלות - ילד, אשה, גבר וזקן... עיר הקודש חברון נהפכה לעיר ההריגה. פוגרומים, שחיטות ומעשי טבח ליוו את דברי הימים של עמנו בתפוצות גלותם, והנה נישנה מחזה האימים הזה גם בארץ-ישראל".
|
|
|
מחבלים הטמינו מטען חבלה סמוך לחטיבה המרחבית שומרון, סמוך לכניסה הדרומית לעיר שכם. חבלני משמר הגבול נטרלו את המטען לאחר שהתגלה על-ידי כוחות צה"ל סמוך לכביש 555 (עוקף שכם).
|
|
|
|
|
|
|