יו"ר
חד"ש, והמועמד המוביל של ה"רשימה הערבית המשותפת",
איימן עודה, הכניס את הרשימה הזו, שקמה מחדש כדי להוציא יותר מצביעים לרחובות, לבעיית מבוכה שרק טירונים פוליטיים יכולים לעולל דבר כזה. ביום שבית המשפט העליון דן בבקשת הליכוד ו"עוצמה יהודית" (תנועת "כך" בתחפושת חדשה...) לפסול את ה"רשימה המשותפת" מלרוץ בבחירות הקרובות, הרי שאיימן עודה הכריז בתקשורת הישראלית כי הוא מוכן להיכנס לקואליציה בראשות
בני גנץ ותנועת "כחול לבן". עבור התקשורת זו הייתה באמת סנסציה אבל עבור רוב הערבים זה נע בין זעם למבוכה, ואילו עבור בני גנץ ו"כחול לבן" זה נע בין השפלה למבוכה.
ולפני שאמשיך אזכיר סיפור אגדי ישן: האגדה מספרת ששדכן יהודי בהולנד ניגש לחזן יהודי חרדי והציע לו להשתדך לנסיכה ההולנדית. בתחילה נדהם החזן ולא הבין כיצד ישתדך לנוכריה - ויהיה מעמדה הרם ביותר. אח"כ הרגיעו השדכן והבטיח לו כי הגב' תתגייר ותשמור מצוות כהלכה. אח"כ חשש החזן כי בית המלוכה ההולנדי ידחה אותו, אך השדכן הבטיח גם לסדר את העניין הזה. לבסוף כמובן החזן הסכים וכבר רצה לקבוע פגישה עם אשת העתיד שלו. כאן חייך השדכן ועצר אותו בטענה כי "עכשיו אני צריך לשאול את הגב' הנסיכה אם היא בכלל רוצה לשמוע עלייך".
זהו המצב המשפיל שבו איימן עודה הכניס את כל החברה הערבית לתוכו. אדם פיקח וחכם באמת, אפילו בלי ניסיון פוליטי, לא היה פולט רעיון כזה מבלי לגשש מעט אצל "כחול לבן" כדי שאלה לא יטענו אח"כ לשלילה ובאופן פומבי ופוגע. אדם פוליטי, באופן מינימאלי, היה גם מבין שללא שום תאום עם גנץ ואנשיו הרי פליטה כזו תיפול כפרי בשל לידי הליכוד, וזה יוריד עוד יותר מצביעים מ"כחול לבן". מנהיג מיומן מינימאלית היה מתייעץ קצת עם חבריו בשלושת המפלגות האחרות של ה"משותפת", שעדיין אינן ממש בכיס האחורי של איימן ושל חד"ש החדשה, שהוא מוביל בארבע שנים האחרונות. אבל לאיימן עודה כנראה שאצה הדרך ללבוש את החליפה ה"כחולה-לבנה" של הקואליציה הציונית, ולהיות השר הערבי הראשון (לא משנה ממש באיזה תחום...) של איזו מפלגה ערבית עצמאית בישראל (השר הערבי הראשון היה בעבר ראלב מג'דלה מ
מפלגת העבודה).
הסיבה האמיתית לאמירתו של איימן עודה
יש הטוענים כי איימן עודה אמר את מה שאמר דווקא ביום שבו דנו בפסילת ה"רשימה המשותפת", וזאת כדי "להמתיק את הגלולה" ולהראות סולידיות ערבית עם המדינה, כדי להשפיע לאי פסילת הרשימה הזו על-ידי שופטי העליון. קשה לומר שזהו נימוק משכנע. לא ניראה לי שקיימת הייתה באמת סכנה לפסילת הרשימה הזו, שמייצגת למעלה משמונים אחוז מערביי ישראל. גם נשיאת בית המשפט העליון, גב'
אסתר חיות, רמזה לאי הפסילה בעקיפין, כשטענה בדיון שאילו בן גביר היה מביא בקשה רק לפסילתה של הח"כית מ
בל"ד אולי היא הייתה חושבת על כך, בגלל התבטאויותיה של הח"כית מבל"ד בפרשת קונטאר.
בכך רמזה השופטת בעקיפין כי הפסילה של כל הרשימה לא תיתכן, גם אם הליכוד הצטרף לפסילתה. טענה אחרת שעלתה בעניין הצהרת עודה היא הטענה כי הלה אמר זאת כדי לזרז ביום הבחירות אוכלוסייה ערבית גדולה שהתייאשה מהאופוזיציוניות ההיסטורית של נציגיה, המביאה לדעתם את המשך האפליה נגד הערבים בכול התחומים. גם כאן ספק אם זו הייתה הסיבה להצהרה של עודה. במחיר אלה שינהרו להצביע יהיו גם אלה שלא יצביעו לה, מבין ערביי המדינה, בגלל "צעד ציוני" כזה, שבא אפילו ללא מיקוח רעיוני אלא לשם שררה וכו'. בכלל, יש כאן בהחלט אירוניה פוליטית שאיימן עודה בכלל לא חשב עליה, או שהיא לא מעניינת אותו.
לכולנו נהיר ש"כחול לבן" לא תקים קואליציה ללא ליברמן הלאומני והאנטי ערבי, שגם חתם עם "כחול לבן" הסכם עודפים. ומכן שמר איימן עודה בהצהרתו הבומבסטית קובע מעשית שהוא מוכן להיות שר לצידו של ליברמן הטראנספריסט והאנטי ערבי, ואף לצידו של ח"כ צבי האוזנר מ"כחול לבן", ממנסחי "חוק הלאום"! קשה להאמין שהאיש הזה - איימן עודה, נפל לגמרי על הראש הפוליטי שמאוד חסר לו. הסיפור של איימן עודה והצהרתו הוא כנראה שונה, והרבה יותר אינדיווידואלי.
איימן עודה האמיתי
להבדיל משאר הח"כים הערבים, כולל ח"כי חד"ש, הרי שעוד לפני שעודה הפך לח"כ (אך ידע שהוא אמור להיות כזה...) הרי שהוא הבטיח לכול גורם יהודי לשלום שהוא, איימן עודה, יהיה זה שיביא לשלום היהודי-ערבי, מה שחבריו בעבר לא היו מסוגלים לזאת. כשהפך לח"כ הוא אפילו הבטיח זאת באופן חברותי, להזוי ולקיצוני שבח"כי הליכוד, לח"כ לשעבר,
אורן חזן. מעין פוליטיקה של שוק עממי ורדוד. להבדיל מהח"כים הערבים לדורותיהם הרי שאיימן עודה, עוד לפני כניסתו לפרלמנט הישראלי, ביקש להיפגש עם
אריה דרעי מ
ש"ס על תקן הח"כ הנערץ עליו.
הח"כים הערבים האחרים, שתמיד ידעו כי דרעי איננו מהניצים נגדם, היו בכול זאת יותר מאופקים. ייתכן שההישג היחיד של איימן עודה מדרעי, לאחר ההתחנפויות הללו, היה בהפיכת העיר ערבה לעיר, ממועצה מקומית, וזאת משום ששם מתגורר חמו של איימן עודה. למעשה איימן עודה, גם בהצהרתו האחרונה, מנסה קודם כל לקדם את... איימן עודה וקידום כזה יעבור רק על-ידי קידום "ממלכתי", כמו שר למשל. להבדיל מהיו"ר הקודם של חד"ש - מוחמד ברקה, הרי שמרגע היבחרו של עודה כח"כ, הוא עסוק בשתדלנות לפרסום עצמו, כמו הפעילות שלו בארה"ב, שבה התחבר לרפורמים היהודים כדי שהללו יכניסוהו לרשימת ה"אישיים הרעיוניים" בעולם.
מי שקצת מכיר אותו יודע גם מהי רמת ה"רעיוניות" שלו... למרות הטענות שלו לרצון לחבור ל"ציבורים יהודים חדשים" הרי שהוא מתייצב כגורם משפיע בתוך המאבק החברתי והדתי היהודי בתמיכתו באנטי דתיים היהודים, כמו הרפורמים, הקונסרבטיביים ואנשי השמאל האנטי יהודיים. איתם הוא פועל ואיתם הוא מתייעץ גם משום שהוא רוצה ללמוד את שיטת מאבקם בדת ישראל כדי ליישמה מחר ומחרתיים ברחוב הערבי נגד האיסלאם. הוא אומנם מוסלמי אבל הוא גדל בשכונה "אחמדית" בשם "כבביר" בחיפה, השונה משאר המוסלמים, והתחנך בביה"ס הנוצרי בעיר. המבט המעריץ שלו איננו כלפי ההמונים הערבים ודתם המוסלמית אלא כלפי השמאל האליטיסטי היהודי, ואילו ההמונים הערבים הם רק האמצעי הדמוגרפי שלו לחולל את מה שהפוך לרצונם ולהווייתם החברתית, התרבותית והדתית.
לאור כל אלה הרי שאין פלא שהח"כ המוערץ בעיניו הוא אריה דרעי. ח"כ מזרחי, חרדי וימני שלמעשה הוא בעצם ההפך המעשי מכך משום שהוא בעל מנטאליות אשכנזית. דרעי מעריץ ומיישם את החדרת החילוניות לרחוב החרדי, ודרעי הוא גם בעל השקפה שמאלית שנבראת אל הכלים בשעת הצורך להיות בקואלציה ימנית. בקיצור שני קומבינאטורים וסביבונים פוליטיים.
גב' סלימן הפמניסטית
שיחק לו המזל לאיימן עודה, ומבחירות 2015 ואילך הוא מצא שותפים דומים לו בין ח"כי חד"ש. בשנת 2015 החליפו איימן עודה, אעידה תומא-סלימן ויוסף ג'ברין את מוחמד ברקה, עפו אגברייה וחנא סוויד. להוציא את יוסף ג'ברין, הרי שעודה וגב' סלימן, יחד עם ח"כ דב חינין מתנועתם, הפכו לראש חץ לשיתוף פעולה אנטי דתי יהודי, ללא קשר לעמדות פוליטיות ערביות. יתרה מכך, השלושה גם מחזיקים בעמדות אנטי מוסלמיות-דתיות ועושים הכל כדי לשנות את החברה הערבית לפחות ופחות דתית. בכך הם באמת שייכים ל"קונצנזוס הציוני", האנטי מוסלמי, שקיים מהימין הציוני ונתניהו ועד לשמאל במרצ.
רק עם יו"ר מפלגה בחד"ש כמו עודה הרי שהגב' סלימן הייתה יכולה לצאת ל"ג'יהאד" אנטי מוסלמי ול"כהניזם" אנטי דתי-יהודי. יו"ר ערבי ( ואפילו יהודי...) אחר של חד"ש לא היה מתיר לה את הרצועה הזו. הגב' הזו - עוד אחת שמעוניינת להפוך ל"אלמנט קונצנזואלי" ישראלי, הפכה להיות ליו"ר ה"וועדה לקידום האישה" ושם החלה להתבלט ולהיות "ישראלית ונאורה" משאר נשות הוועדה, משמאל ומין. שיא פעילותה הפרובוקטיבית התרחש ביוזמה "כהניסטית" מצידה, כאשר הופיעה בראש הוועדה הפרלמנטארית שלה בשכונת רמת בית שמש ב' בבית שמש (דרך אגב, זו השכונה הפרו ערבית ביותר במגזר החרדי, לצד "
מאה שערים" בירושלים...) להתעמת עם נשים חרדיות ולתלוש בבריונות את מודעות הצניעות שתלו הנשים החרדיות.
בכך מילאה הסטליניסטית האנטי דתית הזו בדיוק את התפקיד שמילאו הקומוניסטים היהודים של סטאלין, כאשר הם היו חוד החנית להתעלל באוכלוסיות האנטי קומוניסטיות באוקראינה, ליטא ואף ברוסיה ובשאר בריה"מ לשעבר. האנטישמיות בכול רחבי בריה"מ לשעבר, ואף במזרח אירופה אח"כ, עלתה באלפי אחוזים כאשר היהודים היו בעיני העמים הללו משרתי הסטאלניזם והקומוניזם הדוגמטי. את זה בדיוק עומדת לעולל לציבור הערבי ה"פמניסטית" סלימן, שבקרב הדתיים והחרדים היהודים תגבר בגללה פי כמה שנאת הערבים, גם בחוגים כאלה שהיו מתונים. אבל פעילותה האנטי דתית של סלימן הסטאלינסטית איננה נעצרת ביהדות אלא שזו הפכה לשותפה בשינויים הציוניים נגד האיסלאם. לפני כשנתיים, ביום השנה ה-60 לטבח כפר קאסם, עמדה ה"פומפדורה" הזו, בראש אלה שמחו על ההפרדה בין הגברים לנשים בתהלוכה שם, בכפר קאסם המוסלמית והמסורתית.
בקדנציה שלה היא גם דאגה לבחור ב"קאדית" המוסלמית הראשונה ברחוב הערבי, כעוד צעד לשינוייה של החברה המוסלמית מדתית באמת לחילונית לגמרי (השאלה שלי היא כיצד התנועה האיסלאמית ב"רשימה המשותפת", אפשרה לה להיות חברה בוועדה הפרלמנטארית לבחירת קאדים, שהרי היא בכלל אנטי דתית ונוצרייה! שגיאה כזו אפילו ש"ס ו"
יהדות התורה" לא היו עושות...). לפני פחות מחודשיים צלצל אלי פעיל פוליטי מרכזי ברחוב הערבי ושאלני על מצעד נשים פרובוקטיבי שלא אכתוב כאן את שמו. שאלתיו לפשר התעניינותו והוא ענה לי בהתרגשות כי גב' סלימן חצתה את כל ה"קווים האדומים" והיא משתתפת במצעד הזה. באמת שלא התפלאתי על הפרובוקציה החדשה הזו.
מעניין שברצח האישה הערבייה בעכו, ממש מאחורי ביתה של סלימן, הרי שהאחרונה פחדה להתערב... איימן עודה וגב' סלימן נפלו, בין 2015 ל-2019, כמתנת שמיים לח"כ
דב חנין מחד"ש. בקדנציה שלפני כן נתפס חנין כמי שפחות נלחם על ענייני הערבים והפוליטיקה הערבית אלא ככזה שמתחבב בציבור הישראלי בנושאים אנטי דתיים, בענייני תועבות וכו'. לבחירות ראשות עיריית ת"א הוא אפילו התחבר לאנשי ימין ישראלים נגד הרשימה היהודית ערבית של יפו! עם כניסתם של עודה וסלימן החלו השלושה לקדם את ענייני ה"ליבראליזם הרדיקלי" יותר מאשר את ענייני הערבים, ולא פלא היה הדבר שהפוליטיקה החדשה הזו הביאה להתפוררות ה"רשימה המשותפת".
בשנת 2019 החליף ח"כ
עופר כסיף את דב חנין על המשבצת היהודית בחד"ש ולפי הצהרותיו נראה היה שהוא יתרכז יותר בענייני הערבים אך מיד היכנסו הסתבר שלא רק שמדובר בדוגמת שמאלני ואנטי דתי ופרו כל ענייני התועבות, המאיימים גם לחדור לחברה הערבית, אלא שלהבדיל מחנין, מדובר בטיפש סטליניסטי שאפילו אין לו יחסי אנוש אלא מדובר בפרובוקאטור שגם לחברה היהודית אין לו מפתחות.
העתיד המעורפל
אני בהחלט מבין שהקמתה המלאכותית של ה"רשימה הערבית המשותפת" הייתה צריכה לקום מבחינה אלקטוראלית וייצוגית, אבל חבורת הפרחחים שהשתלטה על חד"ש ועל ה"משותפת" איננה בדיוק הדרך להמשך אידיאלי, ומרמזת לנו כי הדרך החדשה איננה סוגה בשושנים בלשון המעטה. מישהו בחד"ש היה צריך לתת על כך את הדעת. זו הייתה פעם תנועה מנהיגה ברחוב הערבי, עם הרבה שיקול דעת ומנהיגות של ראשייה. הם ידעו כיצד לא לפגוע בציבורים יהודים במחלוקות הפנים ישראליות, כדי לא ליצור אויבים נוספים למיעוט הערבי המופלה בלאו הכי.
תאופיק טובי, תאופיק זייד, מוחמד ברקה, עיסאם מחו'ל, מאיר וילנר ו
תמר גוז'נסקי לא היו מסתבכים בהחנפה ל"מפלגת גנרלים", שלהבדיל מנתניהו היא חפצה לכבוש שוב את רצועת עזה. האנשים הללו לא היו ממהרים לרדוף את היהדות והאיסלאם למרות שכולם הגדירו את עצמם כקומוניסטים. ויותר מכול, הללו לא היו אופורטוניסטים שחפצים ב"כופתאות" ציוניות כמו תפקידי שרים וסגני שרים. אפילו דב חנין עצמו סירב בעבר לקבל "פרס ממלכתי". עודה במקומו היה עונד אותו בגאווה. מישהו מהשלטון הציוני הנבחר או שעדיין לא נבחר, כבר בוחש בפרוק ה"משותפת" שלא בדרך הוצאתה מחוץ לחוק. משהו כמו "הפרד ומשול".
