היילי רובסון היה תלמידת תיכון בת 16 מדרום פלורידה, כאשר מכר מבית הספר הציע לה לעשות כסף במתן עיסויים למיליארדר מפלאם ביץ'. כאשר ניסה ג'פרי אפשטיין לתפוס אותה בעת העיסוי, כאשר לבשה תחתונים בלבד, היא סילקה את ידו – הצהירה ב-2009. אבל היא המשיכה לבקר עשרות פעמים באחוזתו בתפקיד שונה: לגייס נערות נוספות. רובסון עשויה להיות כעת בין החשודות האפשריות, אחרי התאבדותו של אפשטיין – מדווח ניו-יורק טיימס בכתבה מקיפה על הנשים שסייעו לו למלא את תאוותיו.

חשוב להדגיש, כי אפשטיין היה היחיד שהואשם בעבירות כלשהן – הן בשנת 2007 והן עם מעצרו המחודש לפני חודשיים. לצד זאת, אחד האישומים נגדו כעת היה קשירת קשר – מה שמלמד שלדעת התביעה היו לו שותפים. בהסדר הטיעון עימו הוזכרו ארבע ממקורבותיו כ"שותפות אפשריות" שלא הועמדו לדין: שרה קֶלֶן, לזלי גרוף, אדריאנה רוס ונדיה מרסינובקה. ובתביעות אזרחיות לאורך השנים עלו שמותיהן של כמה נשים בולטות, ובראשן ג'יסליין מקסוול.

הבוסית: ג'יסליין מקסוול

בכמה מן התביעות האזרחיות נטען, כי גיליין מקסוול – בתו של רוברט מקסוול וזמן מה בת-זוגו של אפשטיין – היא שעמדה בראש המערכת ש"ארגנה" נשים ונערות לאפשטיין. גם לאחר שהסתיים הקשר הרומנטי ביניהם, מקסוול המשיכה לנהל את בתיו של אפשטיין והציגה אותו בפני פוליטיקאים, ידוענים ומכובדים.

חלק מקורבנותיו של אפשטיין טוענות, כי מקסוול ניהלה את מערכת "גיוס" הנשים ועיצבה את הדרכים בהן נפלו הללו ברשתו של אפשטיין. ה"מגייסות" הונחו לשים על הכוונת נשים צעירות ונזקקות ולהבטיח להן סיוע בלימודים ובקריירה.

וירג'יניה גויפרה טענה בתצהיר, כי הייתה בת 16 כאשר מקסוול גייסה אותה כמעסה, תוך שהיא מבטיחה לה שהשמים הם הגבול אם תמצא חן בעיני אפשטיין. לטענת גויפרה, היא הפכה לשפחת מין של אפשטיין, ונאלצה לקיים יחסים גם עם חלק ממכריו, ובהם פוליטיקאים ואנשי עסקים מובילים. "כל חיי סבבו סביב מתן סיפוק לגברים הללו ולהבטיח שג'יסליין וג'פרי יהיו מרוצים. כל החיים שלהם היו סביב מין", הוסיפה בתצהיר.

הסגנית: שרה קלן

בתביעות רבות נטען, כי קלן הייתה מספר שתיים אחרי מקסוול והופקדה על תיאום ה"פגישות" בין אפשטיין לבין הנשים והנערות. ברשותה של קלן היו שמותיהן של כל מעניקות העיסויים בפאלם ביץ' ומספרי הטלפון שלהן, והיא הייתה מתקשרת אליהן כאשר אפשטיין היה בעיר ומבררת אם הן פנויות עבורו. עורך הדין של כמה מהקורבנות אומר כי קלן ראתה את עצמו כבוסית, והיא אשר ניהלה את ה"ארגון" על בסיס יום-יומי.

נשים רבות אמרו לחוקרים במשטרת פאלם ביץ', כי כאשר הגיעו לאחוזתו של אפשטיין, ליוותה אותן קלן לחדר השינה של אפשטיין בקומה השנייה, הוציאה את שולחן העיסוי והניחה עליו את השמנים והקרמים הדרושים. לדברי רובסון, מקסוול וקלן גם הדריכו אותה בפרוטרוט על החלק המיני של עבודתה וכיצד להבטיח שאפשטיין יהיה מרוצה.

העוזרות: לזלי גרוף, אדריאנה רוס, נדיה מרסינובקה

לזלי גרוף הייתה העוזרת האישית הראשית של אפשטיין במשך 20 שנה. בשנת 2006 אמרה גרוף, כי היא עונה לטלפון ומנהלת את יומנו של אפשטיין, הכולל פגישות עם מדענים מובילים, מנהלים בוול סטריט, מכובדים זרים ופוליטיקאים אמריקנים. לדבריה, לאורך השנים היא פיתחה קשר מיוחד איתו וביכולתה לצפות את צרכיו.

רובסון טענה, כי גרוף – כיום בת 53 – ארגנה גם את הטיסות והאירוח עבור הזרם הבלתי-פוסק של נשים שנשלחו לאפשטיין. לדבריה, גרוף יצרה במישרין קשר איתה וחזרה על הבטחותיו של אפשטיין לסייע לה להשיג תואר אקדמי באופנה. עוד אומרת רובסון, כי גרוף הורתה לה להוריד חמישה ק"ג ממשקלה; רובסון הציגה דוא"ל משנת 2007 בו דיווחה לגרוף על משקלה. עורך דינה של גרוף מכחיש כל קשר לעבירות המין של אפשטיין.

לגבי רוס נטען באחד התצהירים, כי בעת שמשטרת פאלם ביץ' חקרה לראשונה את אפשטיין בשנת 2005, היא סילקה שלוש מחשבים מאחוזתו; המשטרה חשדה, כי יש בהן תמונות עירום של ילדות. רוס היא כיום רואת חשבון ומתגוררת במיאמי.

מרסינובקה, לשעבר דוגמנית ומאוחר יותר טייסת, עלתה על הכוונת של משטרת פאלם ביץ' ב-2005. מתלוננת בת 16 טענה, כי מרסינובקה נכנסה עירומה לחדר בו עיסתה את אפשטיין, אשר הציעה לנערה תשלום נוסף תמורת יחסי מין עם מרסינובקה. לדבריה, היה זה הראשון מבין מפגשים מיניים משולשים רבים באחוזתו של אפשטיין. למשטרה היו גם אינדיקציות לכך שמרסינובקה עצמה הייתה קטינה כאשר נוצר הקשר בינה לבין אפשטיין. מאוחר יותר, כאשר הופיע שמה בתביעה אזרחית נגד אפשטיין, היא סירבה לענות על שאלות כדי להימנע מהפללה עצמית. עורכת דינה אומרת כי היא מרסינובקה הייתה קורבן של אפשטיין וסובלת מטראומה מתמשכת.

האם ניתן יהיה להעמיד לדין

לדברי הטיימס, התביעה עשויה להיתקל בקושי משפטי להעמיד לדין את מי שהיו קורבנות והפכו למסייעים, כמו רובסון ומרסינובקה. תמיד קשה לקבוע את אחריותו הפלילית של מי שבעצמו נפל קורבן לניצול מיני ולאחר מכן גייס אחרים: האם המשך הדרך לא היה חלק מהניצול שלו?

רובסון לא הייתה בין ארבע הנשים שהוזכרו בהסדר הטיעון, אך חלקה ברשת של אפשטיין היה גדול דיו, כדי להביא לכך שהמשטרה סברה לפני למעלה מעשור שיש להעמיד אותה לדין – מגלים מסמכי משפטיים. הוא גם נתבעה פעמיים בהליכים אזרחיים, ותיארה בעצמה את תפקידה בתצהיר שהגישה בשנת 2009. לדבריה, כאשר אפשטיין היה בדרכו לפלורידה, היא הייתה מקבלת שיחת טלפון מ-קלן, אשר אמרה לה לכמה "מעסות" הוא יזדקק והשתיים היו מבצעות את הסידורים הלוגיסטיים.

רובסון אמרה לחוקרים, כי היא קיבלה 200 דולר תמורת כל תלמידת תיכון שהביאה לאחוזתו של אפשטיין. היא גייסה אותן בבית הספר בו למדה, כולל ילדה בת 14. כאשר הביאה פעם בחורה בת 23, אפשטיין היה מתוסכל: "מבוגרת מדי", הגיב. לטענתה, הנערות ידעו בדיוק לקראת מה הן הולכות, למרות שהדברים לא נאמרו במפורש. "ככל שעשית יותר, קיבלת יותר", אמרה. רובסון סירבה להשיב לשאלות הטיימס.