לשיטתו של דונלד טראמפ, הכלכלה האמריקנית במצב מצוין בזכותו; אם יש בעיות – הן אשמתו של מישהו אחר. רשימת האשמים שלו ארוכה. בראש ניצב נגיד הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, שמסרב להאיץ את הורדת הריבית; טראמפ עצמו מינה אותו. אחר כך באים הדמוקרטים וכמובן התקשורת. בשבוע שעבר הוסיף טראמפ את המגזר העסקי, בטענה שחברות שבקשיים יכולות להאשים רק את עצמן ואת מנהליהן הכושלים, ולא את מלחמת הסחר עם סין בה הוא פתח.

ניו-יורק טיימס אומר, כי חיפושו של טראמפ אחרי אשמים מגיע לנוכח סימנים גוברים להאטה, המועצמים בשל חוסר הוודאות סביב מדיניותו מול סין. מדד אמון הצרכנים, אשר עלה משמעותית מאז נכנס טראמפ לתפקידו, צנח ב-8.6% באוגוסט, הירידה החודשית החדה ביותר מזה שבע שנים, בעיקר בשל מלחמת הסחר. הדאגות זולגות לקמפיין של טראמפ. לראשונה בכהונתו, יותר נשאלים בסקר של אוניברסיטת קוניפיאק סבורים שהמצב הכלכלי מחמיר (37%) מאשר משתפר (31%). רוב הנשאלים עדיין אומרים שמצב המשק הוא טוב מאוד או מצוין, אך מספרם של החוששים מהרעה עלה ב-14% לעומת חודש יוני.

המצב הכלכלי קריטי לכל נשיא המתמודד על כהונה שנייה, אבל טראמפ קישר את עצמו אליה בצורה הדוקה במיוחד. הסקרים מעלים, כי הכלכלה היא הנכס הגדול ביותר שלו לקראת הבחירות בנובמבר 2020. האבטלה מצויה בשפל של 50 שנה (3.7%), השכר הממוצע עולה ומדד דאו ג'ונס זינק ב-32% מאז ינואר 2017. אבל הצמיחה איטית מהצפוי, הגרעון גדל וסימנים שונים מעידים על בעיות מתקרבות.

טראמפ אומר שוב ושוב ליועציו, כי האטה כלכלית תפגע בסיכוייו להיבחר מחדש. בחודש שעבר כינה את פאואל "אויב" והוא מתלונן ללא הרף על יריביו ועל עיתונאים המזהירים מפני מיתון מתקרב. אבל התקפתו על המגזר העסקי היא סיפור אחר לגמרי, טוען הטיימס, שכן טראמפ מטיל את האשמה על המגזר שהוא עצמו חיזר אחריו באמצעות הורדת מיסים והפחתת רגולציה. היא גם מטופשת, משום שהמגזר העסקי מגיב להתפתחויות ולחוסר ודאות – ותפקידם של מקבלי ההחלטות הוא לסייע ביצירת אווירה בה יכולים העסקים לשגשג.

התפרצותו של טראמפ על המגזר העסקי בא יום לאחר ש"אמריקנים למען סחר חופשי", קואליציה של מספר מגזרים שונים, פרסמה מכתב עליו חתמו 160 איגודי עסקים ובו בקשה להימנע מהטלת מכסים נוספים. "מכסים הם מיסים שעולים לאמריקנים במשרות ופוגעים בצרכנים, ויוצרים בעיה לכל הכלכלה האמריקנית", נאמר במכתב. "העובדה שחברות מגלות שהוטלו עליהן מיסים נוספים בגובה של עד 30% איננה תירוץ אלא מציאות כלכלית".

הטיימס מזכיר כמה חברות שכבר נפגעו מן המכסים. חברת דירס, יצרנית ציוד חקלאי, הורידה בשבוע את תחזית הרווח שלה לרבעון השני, בנימוק שחקלאים מעכבים הזמנות בשל פגיעת המכסים בייצוא שלהם. בסט ביי הורידה את תחזית ההכנסות שלה לשנה כולה, משום שהמוצרים העיקריים שהיא משווקת – טלוויזיות ושעונים חכמים תוצרת סין – ספגו מכסים של 15%. רשתות אופנה צופות גם הן האטה במכירות בשל המכסים על הייבוא מסין.

בבית הלבן אומרים, כי התקפותיו של טראמל על פאואל, על יריביו ועל המגזר העסקי מיועדות להראות מי לדעתו אשם בהאטה – אך במקביל הוא ממשיך לטעון שהמצב הכלכלי טוב. "הכלכלה טובה מאוד, בעצם – היא נהדרת", אמר טראמפ בסוף השבוע. אבל כאשר המכסים ממשיכים להעלות ושנת הבחירות בפתח, יצטרך טראמפ להחליט עד היכן יוכל להמשיך להיאבק בסין מבלי לסכן את עתידו הפוליטי, ולא משנה את מי יבחר להאשים. גם הסינים יודעים זאת, ולהם אין בחירות שמדאיגות אותם, מסיים הטיימס.