ארה"ב הגדולה של אמריקה מתמודדת מזה שנים עם חששות לזיופים בבחירות, והפרשה הרוסית אף הביאה רבים וטובים לטעון שצריך לנטוש את הקלפיות הממוחשבות לטובת - לא תאמינו - הצבעה בפתקי נייר. אחת הבעיות היא שאין צורך להציג אמצעי זיהוי בעת ההצבעה. הנשיא
דונלד טראמפ טען, כי קנייה במכולת מחייבת תעודת זהות, ולכן אין הוא מבין מדוע לא קיימת חובה כזאת בקלפיות.
דבריו אלו של טראמפ עוררו (לא במפתיע) צחוק ולעג, שכן ברור שאין הם משקפים את המציאות. מה שטראמפ ניסה לומר בדרכו המגושמת, היה שיש צורך באמצעי זיהוי כאשר משלמים במכולת בכרטיס אשראי. זה פשוט יצא לו עקום.
חברו הירושלמי הטוב של טראמפ,
בנימין נתניהו, שלף גם הוא (יום א', 8.9.19) את דוגמת המכולת לטובת טוהר הבחירות. לטענתו, אם יש מצלמה בכל מכולת - אז למה שלא יהיו הרבה מצלמות בכל קלפי. ההשוואה, צר לומר, הייתה אווילית באותה מידה כמו דבריו של טראמפ. יש אי-אלו הבדלים בין מכולת לקלפי: למכולת לא חייבים ללכת ומקסימום מדברים שם על מחיר הקוטג'; קלפי יש רק אחת לכל אזרח ונושאי השיחה בה הם קצת יותר רגישים.
נתניהו התעלם במכוון מעוד הבדל קטן. צילומי ההבטחה במכולת משמשים ברגיל רק לצרכים פנימיים ועוברים למשטרה רק במקרי פשיעה. חוק המצלמות שלו מדבר על העברת אלפי שעות תיעוד לידי המפלגות ואולי גם לידי המשטרה. יחי ההבדל הקטן.
הדמגוגיה הזאת של נתניהו מאפיינת את כל התייחסותו לחוק המצלמות. הוא מתעלם לחלוטין מן הבעיות החוקיות והחוקתיות הקשות שהחוק מעלה, והופך לאין ואפס את המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ואת היועץ המשפטי ל
ממשלה. נכון שדעתם אינה מחייבת ושהמילה האחרונה היא של הדרג הפוליטי. אך נכון גם שמי שרוצה לסתור עמדות משפטיות כה רציניות, מן הראוי שיציג נימוקים משפטיים משכנעים משלו. למותר לציין, שאיש מיוזמי החוק ותומכיו לא עשה זאת.
מה שאנחנו מקבלים הוא חוק פסול מעיקרו, שמטרתו להלך איימים על קבוצות אוכלוסייה מסוימות ולהרחיק אותן מהקלפיות. זה לא טוהר הבחירות; זה זיהום הבחירות. זה לא שמירה על רצון הבוחר אלא גניבת דעתו. וכל זה - בגלל טענות לזיופי ענק שאיש טרם הוכיח.
