ברכות לכבוד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, שהגיע, על-פי התאריך הלועזי (יום ב', 9.9.19) - לגבורות. איך אומרים אצלנו? רובי מחליף קידומת, וזו הפעם השמינית. האזרח הראשון חוגג כשהוא במלוא אונו, צעיר ברוחו, מתרוצץ מאירוע לאירוע, פעלתן חסר מנוחה, מפציע בציבור ובדיבור בכל הזדמנות בין בהופעה על הבמה ובין מעל המסך, ממלכתי עד הקצה. עובדה אחת תעיב לבטח על החגיגה. מותה השנה של רעייתו נחמה ז"ל.
אינני יודע מה היה סדר יומו המלא של הנשיא ביום רביעי שעבר, אבל חזיתי בו, ושמעתי אותו פעמיים באותו יום. לראשונה בצהריים, כשהגיע להיכל התרבות בקרית-ארבע, לנאום בכנס על לקחי תרפ"ט, במלאת 90 שנה לטבח, והשקת הכרך החדש של כתבי זאב ז'בוטינסקי, ובו מאמרים העוסקים בכך. בפעם שנייה בו בערב, כשבירך את ההסתדרות הלאומית למלאת לה 85 שנה. זה היה בסרטון שהוקרן על חומת מגדל דוד בירושלים.
בשני המופעים היה זה רובי השורשי, הז'בוטינסקאי, הבית"רי, איש ארץ-ישראל השלמה, שמדבר על זכותנו לעיר האבות ולחבלי המולדת מצד אחד, ועל חמש המ"מים מצד שני. בשני האירועים הוא גרף מחיאות כפיים רמות. אפשר להגיד על הנשיא הפופולרי ש"השמאיל" - אי-אפשר להגיד עליו שהוא מתעלם מהמורשת או מסתיר אותה. נהפוך הוא, רובי ש"נולד לח'ת", כביטויו, היה ונשאר גם בבית הנשיא חרותניק בכל מאודו.
לא רק הנשיא מחליף קידומת. בקרוב גם ראש הממשלה יחליף, וזה יהיה בפעם השביעית. ב-21 באוקטובר יחגוג
בנימין נתניהו את הגיעו לשיבה, יום הולדתו ה-70. האם יקבל לקראת המועד הזה מתנת יום הולדת בדמות ניצחון הליכוד בבחירות הקרובות? שבוע לפני המועד ה"גורלי" - מי נביא ויידע?
גם את נתניהו שמעתי באותו יום רביעי בחברון. הוא נאם למרגלות מערת המכפלה בטקס האזכרה הממלכתי לטבוחי תרפ"ט בידי פראי אדם ערבים. כמו רובי, גם ביבי מחובר לשורשים. הוא מרבה לצטט את הרצל וז'בוטינסקי, להזכיר את אביו וסבו ולשאוב מהם השראה. הן הנשיא והן ראש הממשלה דיברו בנאומיהם על הקשר בל-יינתק בין עם ישראל לעיר האבות, על פיתוח היישוב היהודי וחיזוקו, אבל לא השאירו "שטר התחייבות" בנושא ספציפי כלשהו. למשל - החזרת שטח השוק הסיטונאי לידי היהודים, בעליו החוקיים.
עבר היסטורי
מרחק קצר יחסית מפריד בין קרית-ארבע לבין מערת המכפלה, אבל שני המנהיגים, שלא במפתיע, לא נפגשו ולא נועדו. אפילו חברון, שאותה פקדו ביום אחד, בשעות שונות, יחד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לא גישרה בין שני האישים רמי המעלה, שהעבר ההיסטורי של עמנו זורם בדמם, אבל חום רב אינו שורר ביחסים ביניהם.
אם אין צורך הכרחי להיפגש, אם אין צורך להימצא זה במחיצת זה, כי אז שניהם יימנעו מכך. זה קורה רק באירועים ממלכתיים, שמאלצים אותם להימצא יחדיו על אותה במה, ישובים זה לצד זה, ואז שפת הגוף של השניים אומרת הכל. מעט שיח, חילופי דברים מאולצים, מתח באוויר... שני אישים דגולים, שני מנהיגים, שצמחו מאותו שורש, מאותה שכונה, מאותה סביבה, מאותה תנועה. מאותה אידיאולוגיה - ואיזה קור. מה חבל.
הנשיא זוכה לאהדה גורפת בכלל הציבור, וייאמר הדבר לזכותו. הבית"רי רובי השכיל להיות נשיא של כולם, מקובל ברבים וקצת שנוי במחלוקת, כשהוא משמיע לרוב דברים מאחדים. הוא אינו נמנע מעקיצות, שהוא משלח כפעם בפעם לכיוונו של נתניהו. גם עתה, כאשר ראש הממשלה נמצא בעיצומו של מאבק עז על חייו הפוליטיים, שיוכרע ב-17 בספטמבר. קרב איתנים, אמיץ ואיתן, שהוא מנהל מול ביקורות והשמצות, שכמותן לא הוטחו אי-פעם במנהיג אחר כלשהו בישראל.
דומני שהרוב בעם היה רוצה לראות בקרוב פגישה בין השניים, כאשר הנשיא שוב יטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. נראה שהרוב בעם מקווה, שהפעם יצלח הדבר בידי המועמד ותקום בהקדם הממשלה הבאה. משימות כבדות משקל ניצבות בפניה. הרוב בעם גם מקווה להפשרה ביחסים בין הנשיא לראש הממשלה, ליתר הבנה ושיתוף ביניהם, בשעה שהאחד נכנס לעשור התשיעי בחייו והשני לעשורו השמיני. החלפת הקידומות - אולי זו הזדמנות לכך?
כבוד הנשיא וכבוד ראש הממשלה, עיני הכל נשואות אליכם, בתקווה שתפיחו בעם רוח של אחדות. היא מתחילה בצמרת וגולשת מטה. הדעות בקרבנו ימשיכו להיות חלוקות, כמו בדמוקרטיה אמיתית, אבל ערך האחדות אל מול אתגרי העתיד הלא-רחוק חשוב יותר מכל. בידיכם גם יחד, הנשיא וראש הממשלה, להתעלות ולהפגין זאת.
מזל טוב רובי. מזל טוב ביבי, ושנה טובה לכם!
