ראש השנה לפנינו, מועד של פתיחת השנה העברית, וגם יום לידה של העולם. ראש השנה נקרא בתפילה "יום הרַת עולם", מושג מרַגש מאוד: היום שבו העולם נולד מחדש. להבדיל מחגים שבאים לציין אירוע היסטורי, ראש השנה בא לציין את חג בריאתו של העולם. מתברר מן החג הזה שהדבר המרגש ביותר בעולם הוא העולם עצמו. לידתו של העולם היא פֶּלא, והתחדשותו בכל שנה היא בגדר לֵידה מחדש.
ברֹאש השנה נקרא האדם לברר לעצמו את זהותו ואת דרכו: מה עשה בשנה החולפת, האִם עמד באתגרים שהציב לעצמו והאִם הוא נכון לממֵש את עצמו ואת מחויבותו כלפי עצמו וכלפי הכְּלל. העולם עושׂה את חשבון נפשו לפני אלוהיו עד כמה אכן נאמן הוא לשמור על הבריאה שהופקדה בידיו, שכבר אמר האֵל לָאדם לאַחר הבּריאה לשמור על עולמו: "בשעה שבּרא הקב"ה את האדם הראשון, נְטלוֹ והֶחזירוֹ לפני כּל אילנֵי גן עדן ואמר לו: רְאה מעשַׂיי, כמה משובּחים הֵמה! וכל מה שבּראתי, בשבילךָ בּראתי. תֵּן דעתךָ, שלא תקלקל ותחריב את עולמִי, שֶאִם קלקלתָ, אֵין מי שיתַקן אחריךָ" (קהלת רבה ה ט').
האדם נקרא לשמור על העולם ולמרֵק אותו מן הסִיגים, אך גם לתקן את עצמו יום יום: לשמור על התחדשות העולם, אך גם להתחדש בעצמו.
הרשות לתיקון עולם
לפני שלוש שנים יצא לאור ספר שיריי "רשות לתיקון עולם", ובפתח הספר הבאתי שני הסברים לשם ספרי: א. רשות במובן של קבלת רשות לחולל תיקון עולם. המשורר צריך לפעול בצניעות (ולא ביוהרה) ולבקש רשות בבואו לתקן עולם. ב. הספר כולו הוא פיוט "רשות" לפני שמקיימים תיקון עולם, לפני ששרים את שירי תיקון עולם, בדומה לנוהג בבתי הכנסת לקרוא פיוט "רשות" לפני תפילה קדושה במיוחד.
המילה "רשות" בשם ספרי התכוונה להיות רשות בשווא ולא בקמץ. כך חשבתי. אך הייתה לי הפתעה, עם צאת הספר, שקיבלתי תגובות קוראים שהבינו את שם הספר כ"רשות לתיקון עולם", וכתבו לי: איזה שם מקורי, אתה מקים כאן רשות לתיקון העולם... תחילה הגבתי בהתנגדות, וכתבתי שזו טעות, והסברתי שמדובר ב"רשות" בשווא ולא בקמץ.
אך כמשורר, חשבתי על כך שוב, והבנתי שזכיתי במשמעות נוספת של שם הספר, ובעצם הספר מבשר שהשירה היא רשות לתיקון העולם, מעבר לשלוש הרשויות שאנו מכירים: רשות שופטת, רשות מחוקקת ורשות מבצעת. מתברר ששירה היא הרשות הרביעית. חשוב להדגיש: זו שליחות גדולה מאוד לשירה להיות הרשות לתיקון עולם, ושמחתי בלבי שבהיסח הדעת, באמצעות שם הספר שלי, הוקמה הרשות לתיקון עולם... בשיריי נחשפה רָשות חדשה שקיימת מאז בריאת העולם: הרָשוּת לתיקון עולם.
מהו התיקון, בעצם? בקבלה הלוריאנית (של האר"י, רבנו יצחק לוריא) הגאולה נתפסת כשליחות של כל יחיד ויחיד: עליו לגאול את הניצוצות שנשבּו בין הקליפּות בתהליך שבירַת הכֵּלים שקרתה בבריאה, ולהעלות את הניצוצות למקורן העליון. האדם מחויב לעסוק כל הזמן בתיקון עולם.
ימים של חשבון נפש - הרת עולם
"כל העולם כולו חָל מלפניך", נאמר בתפילת רֹאש השנה: העולם רועד ומתחלחל וכל אדם עושׂה חשבון נפשו וחשבון זהותו וגם מכיר מֵחדש במלכותו של האל בעולם.
האדם הוא "עולם קטן" על-פי תורת הסוד היהודית, וראש השנה הוא לא רק לידתו של העולם הגדול, הוא גם מועד לידתו של המין האנושי כולו. האדם עושה חשבון נפשו של העולם שנולד מחדש בכל שנה, אך הוא מחויב גם לחשבון נפש אישי כי זו הפתיחה של ההיסטוריה האנושית וגם של כל אדם ואדם.
נֶאמר בתפילה: "ובכֵן תֵן פַּחדךָ על כּל מעשֶׂיךָ, וְיֵדע כּל יְצוּר כּי אתה יְצרתוֹ, ויֹאמר כּל אֲשר נְשמה בְּאפּוֹ: ה' אלֹהֵי ישׂראל מָלַךְ וּמלכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָלָה".
התפילה המצמררת ביותר בראש השנה היא "היום הרַת עולם". וזה תוכנה: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם / הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם / אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים / אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים / וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ / וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ / קָדוֹשׁ.
ובשעה זו של ציפייה לטוב, על-פי החסידות, המלך נמצא בשדה: האל קרוב לקוראיו, וכל אחד מאיתנו יכול לבקש בקשותיו. יש ציפייה אצל כולנו, שהמלך הנמצא בשָׂדה יָחוֹן אותנו ביום הרת עולם. זו גם השעה לומר ברכה לכולם. איש לרעהו יאמר ברכתו לטוב. אף אני אומר כאן ברכתי לכולם ואיחוליי לשנה טובה.
