אביגדור ליברמן ו
איימן עודה הרבה יותר דומים מכפי שאיש מהם יעז להודות ויותר מכפי שאיש מאיתנו היה מעז לחשוב. שניהם אינם רוצים שישראל תהיה מדינה יהודית. זו המסקנה מהדרישות שהציב ליברמן בסוף השבוע (20.8.19) בנושאי דת ומדינה.
אצל הרשימה המשותפת - זה ידוע, זה עמוק ב-דנ"א שלה. הדרישה למדינת כל אזרחיה, צעקות השבר נגד חוק הלאום, השאיפה להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967, הסירוב המוחלט לחשוב על יהודי אחד שיורשה להישאר במדינה כזאת, התמיכה הגלויה בטרור - אלו רק מקצת ממעלליה של המפלגה הזאת, שרק בזכות פרצות בחוק ויחס רך של בג"ץ מיוצגת בכנסת. כן, זוהי המפלגה שעל תמיכתה בונה
בני גנץ, לכל הפחות כדי לקבל את המנדט להקים
ממשלה.
אצל ליברמן - זה יצא החוצה כעת בצורה ברורה. הוא כבר לא מדבר רק על חוק הגיוס (שזהו, כפי שאמרתי שוב ושוב, מאבק מיושן ומזיק; צה"ל לא צריך עוד אלפי חרדים ג'ובניקים). ליברמן דורש לימודי ליב"ה במוסדות החינוך החרדיים, מסחר ו
תחבורה ציבורית בשבת "בהתאם לאופי הקהילה", נישואין אזרחיים וגיור בידי רבני ערים. בקיצור: למעט נושא הליב"ה - בו יש משהו בדרישה הזאת, כי האתגר הכי גדול הוא שילוב החרדים בשוק העבודה - מדובר בניסיון להרוס את יסודותיה של הציבוריות היהודית במדינת ישראל.
במדינה יהודית יש חשיבות עליונה לשבת במרחב הציבורי. גם ככה השבת נרמסת בראש כל חוצות, תוך שימוש בכספי משלם המיסים, הפרה גלויה ובוטה של החוק, ורמיסת זכויות יסוד של עובדים מוחלשים. ליברמן רוצה למחוק לחלוטין את המעט שנשאר: בכל עיר בה יש רוב חילוני, לא תהיה שבת; האוטובוסים יפעלו כרגיל, המסחר יפעל כרגיל. ואם יש באותה עיר מיעוט דתי גדול - בעיה שלו. מבחינת ליברמן, שכל הדתיים והחרדים - ובנושא השבת אין הבדל בין כיפה סרוגה לכיפה שחורה - ייכנסו לגטאות שלהם ולא יפריעו לחילוניים.
נישואין אזרחיים הם הרס מוחלט של התא המשפחתי - בסיס קיומו של העם היהודי. מבחינה הלכתית יש תוקף לנישואין אזרחיים; הבעיה היא, שאחריהם תהיה דרישה לגירושין אזרחיים - ולאלו אין כל משמעות מבחינה הלכתית. התוצאה תהיה, שיסתובבו כאן אלפים ואולי רבבות של ממזרים - ילדים שייוולדו לנשים שיתחתנו בנישואין אזרחיים, לא יתגרשו כהלכה ויולידו ילדים מגברים אחרים. זה יחייב לקיים רשימות פרטניות של כל מי שלא התחתן ברבנות, וצאצאיו יתקשו מאוד - ואולי לא יוכלו - להתחתן בעתיד כדת משה וישראל. נישואין אזרחיים יהפכו את העם היהודי בישראל לשני עמים, לדורי דורות. את ליברמן זה לא מעניין.
גם משמעותו של גיור בידי רבני ערים, היא יצירת רשימות של מי שלא ניתן יהיה להכיר ביהדותם. בהחלט יש מקום להפעיל גישות הלכתיות מקלות כלפי יוצאי חבר העמים המבקשים בכנות להתגייר, אבל ליברמן רוצה הפקרות מוחלטת. בדיוק כשם שתקינה בטיחותית או בריאותית חייבת להיות עניין ממלכתי ולא עניין מוניציפלי, משום שיש לה השלכות כלל-ארציות, כך גם ה"תקינה" הקובעת מיהו יהודי - לה יש השלכות כלל-עולמיות.
יהדותה של מדינת ישראל אינה נובעת מהכרזת העצמאות, מהדגל שמקורו בטלית או ממנורת המקדש שבסמל המדינה. היא נובעת מהמהות היום-יומית המעשית שלה. מדינת ישראל עם שבת שאיננה שבת, נישואין שאינם נישואין וגיור שאינו גיור - זו איננה מדינה יהודית. ואם מדינת ישראל איננה יהודית - אין לה זכות קיום. לכן, אביגדור ליברמן ואיימן עודה בהחלט יכולים להיות שותפים. שניהם מבקשים להרוס את מדינת ישראל.
ועוד כמה הערות
- בניגוד למה שמנסים למכור לכם חלק מן הפרשנים למיניהם, אין כל קשר בין השימוע של בנימין נתניהו לבין המנדט להרכבת הממשלה. השיקול היחיד של נשיא המדינה אמור להיות למי יש כעת סיכוי להצליח במשימה. אם יהיה כתב אישום - זה אולי סיפור אחר. אבל עדיין אין, ולא יהיה בחודש וחצי הקרובים - הסיבוב הראשון של הניסיון להקים ממשלה חדשה. לכן, גם אם בני גנץ יקבל את המנדט וייכשל - לא תהיה כל מניעה חוקית להעבירו לנתניהו.
- בסוף השבוע אמרו מקורות בליכוד ובכחול-לבן, שבשתי המפלגות רוצים שהשנייה תקבל את המנדט ותיכשל - וכך יהיה קל יותר למועמד האחר להרכיב ממשלה. אם זו אכן צורת החשיבה, זוהי הפקרות פושעת. לשלוח את המדינה לעוד שלושה חודשים של ממשלת מעבר וחוסר ודאות, עם אפשרות של בחירות נוספות, ורק מטעמים פוליטיים אנוכיים? מי שפועל כך אינו ראוי לאמון הציבור.
- 1.88% - זה שיעור התמיכה בעוצמה יהודית. כלומר: קצת יותר ממחצית אחוז החסימה. קשה מאוד לדעת מה היו תוצאות הבחירות אלמלא האגו המנופח והיהירות המופקרת של איתמר בן-גביר, כי הדבר מצריך חישוב סבוך מאוד המבוסס על הנחות (האם ולאן היו הולכים אותם 83,266 קולות). דבר אחד ברור: המסרים הבלתי-פוסקים של בן-גביר, לפיהם הוא לבטח עובר את אחוז החסימה, היו או הזיה או שקר.
