תרגיל שפעת העופות גדול התקיים בצפון

כחלק מסדרת פעולות להעלאת המוכנות ולהתמודדות יעילה עם מחלת שפעת העופות בישראל, תירגל (יום ה', 8.11.07) משרד החקלאות התמודדות עם גילוי המחלה בקיבוץ יגור שבצפון.

ענף הלול מהווה כ-18% מכלל ענפי החקלאות בישראל. נתח נכבד מאחוז זה נמצא באזור הצפון - כ-60% מלולי המטילות וכ-40% ממשקי הפטמים. אזור הצפון מייצר כמיליארד ביצים וכ-150,000 טון עופות מדי שנה, המשווקים לציבור הרחב בישראל. אזור הצפון מאופין בצפיפות רבה של משקים מהשלוחות השונות (מטילות, פטמים, הודים ורבייה). התפרצות של מחלת שפעת העופות באחד מהלולים עלולה להתפשט במהירות למשקים סמוכים, ומפה נובעת החשיבות הרבה לתרגול ההתמודדות עם המחלה באזור זה.

במהלך התרגיל נבדקו השינויים שבוצעו בהיערכות המשרד מאז התפרצות המחלה בישראל במרס 2006, נבחנו שיטות לטיפול מהיר ויעיל במחלה וכן נבדקה רמת המוכנות.

מיפוי ממוחשב של כלל הלולים

בישראל ישנם כ-6,000 לולים. במסגרת הפרויקט צולמו כלל הלולים ופרטיהם נאספו במאגר מידע ארצי ממוחשב. מאגר המידע מאפשר זיהוי מהיר של הלולים הנגועים, ומאפשר לקבל החלטות מהירות בזמן אמיתי – מיקוד הלולים המיועדים להמתה כפעולת מנע להתפשטות המחלה לבעלי כנף נוספים ולבני אדם, תיחום האזורים המוכרזים כנגועים ועוד.

התרגיל שימש בין היתר לבחינת נתוני המיפוי בזמן אמיתי ככלי-עזר לצורך קבלת החלטות באשר ללהקות המיועדות להמתה כפעולת מנע להתפשטות המחלה לבעלי כנף נוספים ולבני אדם ולתיחום גבול הגבלת תנועת עופות.

תחקיר אפידמיולוגי

צוות אפידמיולוגי לאחר פרוץ שפעת העופות בארץ, בדק מה היה ככל הנראה מקור ההדבקה הראשונית ומה היה אופן התפשטות הנגיף בין המשקים. לשם כך תוחקרו אנשי צוות רבים ונבחנו קשרי המגע האפשריים בין רכבים וציוד שהועברו בין מוקדי האירועים.

ממצאי התחקיר איפשרו בתרגיל טיפול זהיר בלולים הנגועים, על-מנת שהמחלה לא תועבר ממשק למשק ותתפשט לבעלי חיים ולבני אדם.

רענון ושדרוג נהלי עבודה

משרד החקלאות עסק בריענון ובשיפור תיקי הנהלים, זאת על-סמך הניסיון שהצטבר בטיפול במחלה. נעשתה עבודה רחבה, שופרו הנהלים הקיימים והוכנסו בהם שינויים רלוונטיים, לאור ההתנסות המקומית.

התרגיל שימש לבחינת הנהלים שעודכנו, בעיקר באופן הפעלת הקבלנים שנשכרו לביצוע עבודות הביעור (המתה, חפירת בורות והטמנה).

בחירת ורכישת מכונות המתה לעופות

הקווים שהנחו את משרד החקלאות בבחירת דרך ההמתה המועדפת הם מקסימום ביטחון לאדם, מינימום אפשרויות להתפשטות המחלה ומינימום צער בעלי-חיים. על כן שיטת ההמתה שנבחרה היא מהירה, על-מנת שלא לסכן את בריאות הציבור בהעברת המחלה לבני אדם ולבעלי חיים נוספים, ותואמת את דרישות צער בעלי-חיים.

שיטת ההמתה בקצף פועלת באמצעות תערובת של מים, אוויר ותרכיז קצף. הקצף גורם למוות מהיר של העופות באמצעות חסימת דרכי הנשימה העליונות. הליך ההמתה לוקח פחות מכמה שניות ועל כן עומד בחוק צער בעלי-חיים. על-פי הניסיון האמריקני שנצבר, מדובר בשיטה מהירה ויעילה העושה שימוש בכוח אדם מועט, ובכך מצמצמת את מידת החיכוך בין בני אדם לעופות חולים ובכך מקטינה את סיכוי הדבקת בני אדם במחלה. המכונה אושרה לשימוש על-ידי ה- FDA ומדינות נוספות באירופה רכשו אותה.

התרגיל התקיים בתוך לול המאוכלס בעופות לקראת שיווקם למשחטה. בכל מחזור גידול של עופות, קיימים עופות הנפסלים לשיווק, שאינם מיועדים למאכל אדם, המומתים בלול. עופות אלו שימשו לתרגול.

ניטור עופות חצי שנתי

הניטור הוא סקר אשר דוגם ובודק עופות מכל הסוגים, בקנה מידה ארצי, אחת לחצי שנה. תוצאות הסקר הנוכחי מצביעות על העדר הנגיף בקרב עופות המשק במדינת ישראל. מספר הלהקות הנדגמות מכל שלוחה נקבע על-בסיס חלקם היחסי במשק העופות. באזור עוטף רצועת עזה מתבצע ניטור מוגבר עקב אבחון של מספר רב יחסית של מוקדים נגועים באירוע שהתרחש במרס 2006 - חמש התפרצויות מתוך תשע.

במהלך התרגיל לא בא לידי ביטוי הניטור החצי שנתי, כיוון שכל תמותת עופות בישראל, ללא יוצא מן הכלל, נשלחת לבדיקה במעבדות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לשם בירור סיבת המוות.