בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים רבים סביב עסקת הענק בה רכש המיליארדר וורן באפט את הפעילות של חברת ישקר הישראלית. בין אם מחמת צרות עין ובין אם סתם מחוסר הבנה הודגש בכל הפרסומים הללו כי למעשה שוב, מתחמקים העשירים מתשלום מס וכאילו שוב כאשר מדובר במספרים גדולים (מיליארדים), האנשים הקטנים לא רואים מכך דבר. אז זהו, שהדברים אינם נכונים.
עיון מדוקדק בתנאי העסקה כפי שפורסמו בעיתונות מלמד כי לא רק שהמדינה תרוויח מס באופן ישיר מן העסקה אלא, אף באופן עקיף - אך מהיר (בתוך שלושת השנים הקרובות) תביא העסקה האמורה להגדלת כמות המועסקים בישקר לכל הפחות במאות עובדים, הללו כפי שאנו יודעים ישלמו מס. בפועל מגלמת עסקת הענק את מטרת המחוקק באופן ישיר שהיא מתן הטבות למשקיע בתמורה להגדלת מספר מקומות העבודה, במיוחד כאשר מדובר באזורי פיתוח, נסביר.
בחלק מן הפרסומים נאמר כי ישקר ובאפט ייהנו מפטור גורף ממס הכנסה על הרווחים ועל משיכת הדיבידנדים. מצג הדברים שנוצר הינו כי מעתה אין האחרונים צריכים לקיים עם רשויות המס את השותפות אותה מקיים כל אזרח שומר חוק בישראל. אלא שהדברים אינם מדויקים. אכן, במסגרת הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון נקבע מסלול הטבות אסטרטגי להשקעות ענק. כך, חברה (דוגמת ישקר) שיש לה מפעל תעשייתי באזור פיתוח א' מצפון לקו רוחב 258 (מצפון לכרמיאל-עכו) אשר מבצעת השקעה בהיקף של 600 מיליוני ש"ח בנכסים יצרניים והיא חלק מקונצרן שמחזור עסקיו בשנה עולה על 13 מיליארד ש"ח תהא זכאית לפטור ממס למשך 10 שנים (במקרים מסוימים עשוי להגיע אף ל- 15 שנה).
גם בעל המניות יהא זכאי לפטור מוחלט ממס במשיכת הדיבידנד מרווחים אלה, ללא קשר מתי ימשוך בפועל את הדיבידנד. בעניין באפט, לפי הפרסומים, הוא התחייב להשקיע סכום של 150 מיליוני דולרים בפריסה על פני שלוש שנים, משמע 50 מיליון דולר בשנה. לפיכך, במקרה זה יהיו ישקר ובעלי מניותיה זכאים לפטור מוחלט ממס בגין השקעה נוספת זו, וזאת החל משנת המס השלישית שבה בוצעה ההשקעה.
אך שימו לב: הפטור הן לחברה והן לעניין הדיבידנד הינו אך ורק בגין הגידול במחזור שנגרם עקב ההשקעה הנוספת מעבר למחזור הבסיס של החברה טרם ביצוע ההשקעה. כלומר, בגין מחזור החברה טרם ביצוע ההשקעה תמשיך החברה לשלם מס לקופת המדינה בשיעורים הרגילים (בניגוד למה שפורסם בעיתונות בימים האחרונים) ואילו לגבי המחזור הנוסף שנצמח כתוצאה מביצוע ההשקעה החדשה ייהנו החברה ובעלי מניותיה מפטור גורף ממס הכנסה.
מכאן, שהחברה תמשיך בשנתיים הקרובות לשלם מיסים לקופת האוצר בשיעורים הרגילים מהכנסתה החייבת. גם החל מהשנה השלישית תשלם החברה מיסים בגין הכנסתה החייבת ותיהנה מפטור ממס אך ורק בגין ההכנסה הנוספת שתנבע כתוצאה מההשקעה הנוספת בנכסים יצרניים בהיקף של מעל 600 מיליוני ש"ח.
טעות נוספת, כפי שפורסמה בחלק מן העיתונים, הינה כאילו ההשקעה של באפט לא תגדיל למעשה את מספר המועסקים בישקר, שהרי גם כך ישקר משקיעה במחקר ופיתוח סכום הקרוב ל- 50 מיליון דולר בשנה. שוב טעות, לצורך קבלת הטבת המס על-פי חוק עידוד השקעות הון, נדרש המשקיע האסטרטגי להשקיע ב"נכסים יצרניים" ולא "במחקר ופיתוח". מה הם "נכסים יצרניים": מכונות, בניינים, ואף מבנים וציוד המשמשים להכשרת עובדים בתחומי המפעל, וכדומה. נכסים אלו אינם עולים בגדר ה"מחקר והפיתוח" אותם מבצעת ישקר ועל-פי טבעם הם מובילים להגדלת מס' העובדים על-ידי הגדלת קווי הייצור בנייני המפעל וכדומה - ממש בהתאם לכוונת המחוקק.
לסיכום, לפעמים מותר גם לפרגן. נכון שהצדדים לעסקה יצליחו להפחית את מיסיהם בסכומים ניכרים בשיטות שונות בין השאר באמצעות מכירת מוניטין. עם זאת פעולה זו נעשית על-ידי מאות עסקים במשק מדי שנה במה שונים אלו מאלו? נראה כי עסקת ישקר - באפט תוביל להגשמת מטרות המחוקק: עידוד ויצירת תעסוקה באזורי פריפריה ועל כך יש לברך.