עד כה, הדרך היחידה לעיקול נכסי מקרקעין של חייבים בהוצאה לפועל היתה, לצרף לבקשת עיקול המקרקעין במערכת ההוצל"פ את פרטי המקרקעין של החייב, קרי: גוש - חלקה, ואף לצרף את נסח הרישום, ע"מ להוכיח זכויות החייב באותם מקרקעין.
למותר לציין, כי דרך זו מכבידה על הנושה, מחייבת אותו לאתר בכוחות עצמו (או ע"י חוקר מטעמו) ועל חשבונו, את פרטי אותם מקרקעין.
לא עוד!
בהחלטה תקדימית שנתן כב' ראש ההוצל"פ בת"א, הרשם עודד מאור, הוא הורה לרשם המקרקעין להמציא את כל פרטי המקרקעין שבבעלות חייב, על-פי מספר זהות החייב בלבד.
כלומר: ההחלטה מסירה מעל כתפי הנושים, ומכיסם, את נטל איתור המקרקעין שיש לחייב, וביכולתם כעת לפנות ללשכת המקרקעין בדרישה להמציא להם - לפי מספר זהות החייב בלבד - את פרטי כל המקרקעין שבבעלותו. החלטה זו מסמנת שינוי של ממש בנושא גביית חובות.
תחילתו של שינוי זה החלה ע"י החלטת אותו רשם, בדבר יכולת עיקול רכבים של חייב במשרד הרישוי לפי מספר זהותו בלבד. אף בהחלטה זו, הסיר ביהמ"ש מהנושים את נטל איתור כלי הרכב של החייב, בבואם לבקש עיקול, ואפשר להם לבקש העיקול (ברישום), מבלי לפרט את כלי הרכב שיש לחייב.
נראה כי ביהמ"ש קשוב יותר למצוקת הנושים, לסרבול של מערכת הגביה של ההוצאה-לפועל וחוסר יכולתה להתמודד כראוי עם המטלות שהונחו לפתחה, ול"כבוד האדם" גם של הנושה, ולא רק של החייב.
עתה, על הנהלת משרד המשפטים להיערך לשינוי הנובע מפסיקה זו, ולשנות בהתאם את סדרי העבודה בלשכות המקרקעין ובהוצל"פ. מומלץ לנצל אפשרות זו ליעול הגביה בכל תיקי ההוצל"פ "הפתוחים" שיש לכל נושה.
