למרות האמונה הרווחת שמבוגרים נוטים לשמרנות ושונאים סיכונים, מתברר, שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה, ושיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.
למרות האמונה הרווחת שמבוגרים נוטים לשמרנות ושונאים סיכונים, מתברר, שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה, ושיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לבין שביעות רצון מהחיים. ממצאים אלה עולים ממחקר שערכה ד"ר גלית נמרוד מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות בבית הספר לניהול על-שם גילפורד גלייזר, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
על-פי מחקרים שנערכו ברחבי העולם, חדשנות בפעילויות פנאי נחשבת לתופעה נדירה בקרב מבוגרים. לפי אותם מחקרים הנטייה העיקרית של אנשים מבוגרים היא נטייה להמשכיות, והשינויים העיקריים המאפיינים את דפוסי הפעילות שלהם, הם צמצום מספר הפעילויות שהם משתתפים בהן, מעבר מפעילויות הדורשות מאמץ פיזי רב לפעילויות פחות תובעניות, ובהתאמה, מעבר מפעילויות חוץ-ביתיות לפעילויות פנים-ביתיות.
תופעה שכיחה בישראל
בקרב הישראלים, מתברר, חדשנות אינה תופעה נדירה כלל וכלל. מחצית מהישראלים מתנסים בפעילות פנאי חדשה לחלוטין לאחר הפרישה, כזו שהם לא התנסו בה מעולם קודם לכן, אפילו לא בגיל צעיר מאוד. יתירה על כך, מתברר שיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.
ד"ר נמרוד חוקרת היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של פנאי ותיירות בגיל השלישי. היא מתמקדת במעברי חיים בגיל מבוגר (פרישה, אלמנות, אבדנים בריאותיים וכד'), ובאופן שבו פנאי משמש כאמצעי להתמודדות עם השינויים ולהסתגלות אליהם. המחקר התפרסם החודש (אוגוסט 2008) בכתב העת החשוב Aging and Society, היוצא לאור באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה.
המחקר נערך באמצעות מדגם מייצג של 400 מרואיינים, שנדגמו באופן אקראי מתוך אוכלוסיה של יהודים אשר נהגו לעבוד במשרה מלאה או חלקית באופן קבוע ופרשו לגמלאות ב-5 השנים שקדמו לסקר. הראיונות נערכו פנים אל פנים ותואמו טלפונית מראש. כלי המחקר היה שאלון מובנה ובו התייחסות לדפוסי הפעילות לפני הפרישה ולאחריה, למשמעויות הפנאי, לעמדות כלפי עבודה ופנאי, לשביעות רצון מהחיים, וכן לשורה ארוכה של משתני רקע.
כ"חדשן" סווג כל מי שדיווח על כך שלפחות פעילות פנאי אחת, בה הוא משתתף כיום, היא פעילות שהוא החל להשתתף בה לראשונה רק לאחר הפרישה. נמצא ש-50% מהגמלאים בישראל הם חדשניים, ושמתוכם 27% התחילו להשתתף בפעילות חדשה אחת, 14% התחילו להשתתף בשתי פעילויות חדשות, ו-9% התחילו להשתתף בשלוש פעילויות חדשות ויותר. הפעילויות החדשות השכיחות ביותר בקרב החדשנים הן פעילויות הקשורות לפעילות גופנית או להתנדבות, ולאחריהן פעילויות הקשורות לתחביבים, לימודים וחוגים.
רב הנסתר על הגלוי
משתני רקע שנמצאו במחקר כמנבאים חדשנות, הם: היקף התעסוקה לפני הפרישה, תפיסת הבריאות, סוג הפרישה, מוצא ומשך הפרישה. מתברר, שהנטייה לחדשנות מאפיינת אנשים שפרשו מעיסוק במשרה מלאה, שתופסים את בריאותם כטובה, שפרשו לגמלאות מבחירה, ממוצא מערבי, ושמשך הפרישה שלהם ארוך יותר.
לטענת ד"ר נמרוד ממצאים אלו מלמדים על כך שיותר מאשר משתנים סוציו-דמוגרפיים, המשתנים המסבירים החזקים ביותר של חדשנות הם היסטורית התעסוקה והפרישה. למי שפרש ממשרה מלאה יש חלל גדול יותר למלא והוא נדרש לשם כך לחדשנות. למי שפרש מרצונו (ולא נכפתה עליו פרישה) יש, כנראה, עמדות חיוביות יותר כלפי הפרישה. ייתכן אפילו שהוא פרש על-מנת להתחיל לעסוק באתן פעילויות חדשות שלא היה לו זמן אליהן עד כה. העובדה שחדשנות קשורה למשך הפרישה מלמדת על כך שחדשנות היא, כנראה, תוצאה של תהליך. קודם מנסים "להסתדר עם מה שיש", ורק אם מגלים שפעילויות הפנאי הקיימות אינן מספיקות כדי למלא את החיים בתוכן ומשמעות, מנסים לעשות משהו חדש.
מהשוואה בין החדשנים ללא חדשנים עולה כי החדשנים נהנים משביעות רצון מהחיים גבוהה במובהק משביעות הרצון של הלא-חדשנים. יתרה מכך, נמצא שהיבטי שביעות הרצון מהחיים, בהם נמצאו ההבדלים המשמעותיים ביותר, היו הבטים הקשורים לפעילויות יום-יום, כגון: "הדברים שאני עושה מעניינים אותי כפי שעניינו אותי מאז ומעולם" ו"הדברים שאני עושה משעממים או מונוטוניים". בנוסף, נמצא שאין הבדלים בשביעות הרצון מהחיים בין חדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות גופנית חדשה לחדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות התנדבותית חדשה.
ממצאים אלו הביאו לתמיכה ראשונית ב"תיאורית החדשנות" (Innovation Theory) שפורסמה על-ידי ד"ר נמרוד ושותפה האמריקני פרופ' דאגלס קליבר ב-2007, שאחד מעקרונות המפתח שלה הוא, שחדשנות בפנאי יכולה לתרום לתחושת רווחה אישית בגיל מבוגר.
עם זה, לטענת ד"ר נמרוד, עדיין רב הנסתר על הגלוי. לא ברור אם חדשנות שכיחה כל כך רק בישראל, או שהיא הופכת לשכיחה יותר ויותר גם במדינות אחרות; ואם זו תופעה ישראלית, מה מסביר אותה? בנוסף, ישנן עוד הרבה שאלות שיש להשיב עליהן כמו: כיצד תורמת החדשנות לסיפוק מהחיים? מה המשקל שיש לסוג הפעילות? מהי השפעת החדשנות על הדימוי העצמי ועל הזהות של האדם המבוגר? האם היא מאפשרת לאדם המבוגר "להמציא את עצמו" מחדש, או שאולי, בעצם, היא מאפשרת שמירה על רכיבים מרכזיים ומשמעותיים בזהות שלו? חלק מהתשובות יגיעו ממחקרים על פנאי ותיירות של מבוגרים שד"ר נמרוד עורכת בימים בארץ ובחו"ל, ואחרות, היא אומרת, יגיעו בהמשך.
