יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, והממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, אייל בן-שלוש, הקימו השבוע ועדה מיוחדת שתפקידה לבחון את היקף המידע שיש לכלול בתשקיף הצעה של ניירות ערך מסחריים או אגרות חוב שאינן ניתנות להמרה במניות. הוועדה, שבראשה עומד רו"ח ראובן בכר, אמורה להשלים את עבודתה עד חודש מאי.
כידוע, אימצה הרשות לאחרונה את המלצות ועדת ברנע בדבר "מודל הדיווח על עסקי החברה בתשקיף ובנגזרותיו". המלצות ועדה זו נגעו לפרטים שיש לכלול בתשקיף הצעה של ניירות ערך מבלי להבחין בין סוגים שונים של ניירות ערך.
ואולם, תקנות ניירות ערך קובעות הוראות הכוללות הקלות מיוחדות בדרישות הגילוי הנוגעות לתשקיף הצעה של ניירות ערך אלה. בדיעבד, נראה כי אין די בהקלות אלה, שנוספו בשנת 2000, ויש אף הטוענים כי זו אחת הסיבות שבעטיין לא פורסמו עד היום תשקיפים להצעת ניירות ערך מסחריים.
בימים אלה, בשעה שתאגידים מתקשים לגייס אשראי בנקאי והם מבקשים לגוון את מקורות האשראי שלהם ולממן את פעילותם באמצעות אשראי חוץ בנקאי, החליטו טרי ובן-שלוש לפעול במשותף להרחבת אפשרויות המימון של התאגידים במסגרת שוק ההון.
במכתב המינוי לחברי הוועדה כתבו טרי ובן-שלוש: "על מנת לחזק את שוק ההון בכלל, ואת שוק ההון הסחיר בפרט, המשמשים מקור לגיוס אשראי ותורמים לחידוש הצמיחה במשק, יש לבחון האם קיימים בשוק הראשוני חסמים המקשים על תהליך גיוס האשראי בידי תאגידים. כחלק מתהליך בחינת החסמים, אנו נדרשים, בין היתר, לשאלה כיצד ניתן להפחית את עלויות פרסום תשקיף הצעת אג"ח, וזאת מבלי לפגוע בעניינם של המשקיעים שיספקו את האשראי לתאגידים.
"לאור כל זאת, הנכם מתבקשים להציע מתכונת נפרדת מן המתכונת הרגילה (על-פי המלצות ועדת ברנע) לתשקיף אג"ח, שבו יכללו כל הפרטים שגילויים נדרש לשם גיוס אשראי מן הציבור. כמו-כן, הנכם מתבקשים לבחון האם יש להבדיל בין הפרטים הנדרשים בתשקיף הצעת אג"ח לזמן ארוך (דהיינו שמועד פדיונם עולה על שנה) לבין הפרטים הנדרשים בתשקיף הצעת ניירות ערך מסחריים (דהיינו שמועד פדיונם אינו עולה על שנה)."
כחברי הוועדה מונו, פרט ליו"ר בכר, רו"ח נפתלי פריד, מר דורון שורר, עו"ד לייזה חיימוביץ, עו"ד טל אבן-זהב, עו"ד יהודה שחרור ומר נסים כהן.
