חשיפה - הפגישה שהחריפה את הקרע. השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, החליט להותיר על כנה את החלטתו לפטר את ניצב אורי בר-לב מהמשטרה. כמו-כן החליט השר כי ההצעה מדצמבר 2008 - שניתנה לבר-לב, לפיה ייצא ללימודים וישוב להתמנות לתפקיד חדש במסגרת סבב המינויים שייקבעו בקיץ 2009, ואשר צפוי להיכנס לתוקף בשנת 2010, אינה בתוקף עוד. ההחלטה ניתנה לאחר פגישת-שימוע שנערכה ביום 23.01.09 על-ידי דיכטר לבר-לב, לפי בקשתו. בפגישה השתתף מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן.
תוצאות הפגישה נשמרו בסוד כמוס. שני הצדדים ניסו "להנמיך את גובה הלהבות", ועל-כן נמנעו ממתן ביטוי פומבי לדברים שהועלו באותה פגישה. עתה אנו חושפים ב-News1 את המכתב שבו פירט דיכטר את השתלשלות העניינים באותה פגישה.
הפגישה התקיימה בעקבות
הדיון שנערך בבית המשפט העליון, שבסופו הוציא בית המשפט צו המחייב את מפכ"ל המשטרה ואת השר לביטחון פנים להשיב: מדוע לא תבוטל ההחלטה לפטר את ניצב בר-לב מהמשטרה. בר-לב תולה תקוות רבות בבג"צ שיקבל את העתירה ויבטל את הפיטורים. ואילו דיכטר וכהן עומדים על דעתם, כי מחמת התנהלותו של בר-לב, סרבנותו וחוסר האמון שנוצר בין הצדדים, הוא אינו יכול לכהן עוד בתפקיד בכיר במשטרה, וכי על-כן דין העתירה להידחות.
את תשובתם לבית המשפט אמורים דיכטר וכהן למסור בימים הקרובים. לאחר מכן יקבל בג"צ החלטה סופית בפרשה ויכריע האם לבטל את החלטת דיכטר.
"גישתך רק העמיקה את השבר"
בהודעה ששיגר דיכטר אל בר-לב הוא מסר את דבר החלטתו ונימק את שיקוליו. עותק מהודעתו שהגיע ל-News1 ניתן לשורה של גורמים: המפכ"ל כהן, עו"ד אורי פודמסקי (מנהלת המחלקה לענייני עבודה בפרקליטות המדינה), ד"ר יעקב נאמן (פרקליטו של בר-לב), עו"ד אביגיל בורוביץ (סגנית בכירה לפרקליט המדינה), עו"ד יואל הדר (היועץ המשפטי במשרד לביטחון פנים), תנ"צ שאול גורדון, היועץ המשפטי במשטרה.
במכתבו, מעיר דיכטר כי בר-לב לא עשה מאומה כדי לסגת מאמירות קשות שהביע ו/או שהוטחו בשמו ו/או על-ידי עיתונאים ששימשו כשופרו. הכוונה בעיקר לעיתונאים כדוגמת נחום ברנע ובן כספית, שבניסיונם לגונן על בר-לב, פצחו בהשמצות נגד השר ונגד המפכ"ל. באותן אמירות כפר בר-לב בסמכות המפכ"ל להעבירו לתפקיד אחר, והביע אי-אמון הן במפכ"ל באופן אישי והן בהחלטות השר דיכטר. "במהלך הפגישה סירבת להתייחס לאמירות הקשות שנאמרו מטעמך נגד מפכ"ל המשטרה, והסתפקת באמירות כלליות לפיהן הינך מקבל את מרותו של המפכ"ל ואין לך משבר אמון עמו. כשנשאלת על אמירות מטעמך במהלך החודשים האחרונים אשר אינן דרות בכפיפה אחת עם בניית יחסי אמון, ציינת כי אינך מבקש לעסוק בעבר אלא רק בעתיד". דיכטר מטיח בבר-לב וקובע: "גישתך זו רק העמיקה את השבר שנוצר וחידדה את חוסר האמון בינך לבין המשטרה והעומד בראשה".
דיכטר: האשמת את השר והמפכ"ל בזיוף מסמכים
השר דיכטר מאשים את בר-לב על-כך שבחודשים האחרונים הועלו בשמו אמירות קשות, ואלה לא נותרו בחדרים סגורים אלא פורסמו ברבים ומצאו את ביטוין הן במכתבים שצורפו לעתירה שהגיש בר-לב, והן בתקשורת. "מצאת לנכון להאשים את המפכ"ל באמירת דברי שקר ובמעשים העולים כדי זיוף מסמכים, טענת כי ההצעה שהוצעה לך במסגרת החלטתי מיום 08.12.08 הינה חסרת תום לב ועוד ועוד".
במכתבו, מפרט דיכטר את מהלך הפגישה ואת הימנעותו של בר-לב לסגת מאמירות מכפישות שהעלה כנגד המפכ"ל והשר. "שוחחנו במהלך הפגישה על הדברים שנכתבו על-ידי באי-כוחך במכתבים ובהודעות לבית המשפט, לפיהם הקדמת מינויו של ניצב יוחנן דנינו למפקד מחוז הדרום במשטרה אינו אלא "מחטף" המבטא "ניצול ציני" של המערכה בדרום הארץ. כפי שציינת במהלך הפגישה, דברים אלה מבטאים חוסר אמון מוחלט במערכת ובשיקול הדעת של המפכ"ל ושלי". השר דיכטר מעיר, כי בר-לב לא טרח במהלך הפגישה להסביר או להציג התייחסות כלשהי "לדברים קשים אלה", אלא רק אמירה כללית לפיה "אני לא רוצה לעסוק במה שהיה. אני חושב שזה לא נכון".
דיכטר קובע במכתבו: "בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא לומר שהפגישה לא תרמה לאיחוי הקרע שנוצר, אלא רק העמיקה אותו. כפי שציינתי בפניך במהלך הפגישה, הגישה שביטאת במהלכה אינה מאפשרת בנייה מחדש של מערכת יחסי אמון ואין בה משום קבלת מרות. לא ניתן להאשים את המפכ"ל ואת השר בהתנהלות שלא בתום לב תוך עשיית מחטפים שונים ובה בעת לומר כי אין משבר אמון. לא ניתן לומר כי הינך מקבל את מרות המפכ"ל תוך אמירת אמירות החותרות תחת מרות זו. הצהרותיך הסתמיות לפיהן הינך מקבל את מרותו של המפכ"ל ולפיהן מבחינתך אין משבר אמון בינך לבין המשטרה אינן מתיישבות כלל עם התנהלותך במהלך החודשים האחרונים ועם התנהלותך במהלך הפגישה, כאמור".
"הקומה הראשונה הרוסה, לא ניתן להתחיל מקומה שנייה"
דיכטר חוזר במכתבו על דברים שאמר לבר-לב, באותה פגישה. הוא מציין, כי לא ניתן לעסוק עתה בעתידו של בר-לב במשטרה מבלי להתמקד קודם לכן בבניית האמון בינו לבין המפכ"ל. "כקצין המשרת בדרגה בכירה מאוד במשטרת ישראל, הינך כפוף ישירות למפכ"ל ולכן מערכת יחסים של אמון הדדי היא חיונית לתפקוד תקין של הארגון". כמו-כן מציין דיכטר דברים שאמר לבר-לב: "אני מכיר הרבה שיטות בנייה. לא מצליח להיזכר בשיטת בנייה שאומרים הקומה הראשונה, העמודים שעליהם עומד הבניין - שזה האמון לעניינו, העמודים האלה קרסו, בו נתחיל בקומה השנייה, והעמודים ייבנו בעתיד, בוודאי לא במערכת של מפכ"ל-ניצב שזה מה שנקרא, אין אפילו סחוס ביניכם, זה מפכ"ל מעל ניצב וניצב מתחת למפכ"ל".
דיכטר מזכיר במכתבו כי ההצעה שניתנה לבר-לב בהחלטה מיום 08.12.08 לא הייתה אלא מתן הזדמנות אחרונה וקצובה במגמה ליישב את ההדורים. דיכטר מטיח עתה בפני בר-לב, כי בפגישה שהתקיימה אומנם שאל בר-לב אם ההצעה עדיין בתוקף, אך לא הביע רצון או הסכמה מפורשת לקבל אותה. "ההפך הוא הנכון: במהלך הפגישה הבהרת כי בעבר התנגדת לצאת ללימודים וכי זוהי עמדתך גם כיום".
בסופו של המכתב קובע דיכטר: "בנסיבות אלה, אינני מוצא דרך להעמיד לרשותך שוב את הצעתי מיום 08.12.09. לאחר שחלוף הזמן לא הביא ליישור ההדורים אלא רק העמיק את משבר האמון, אין לי אפשרות לומר כי ההצעה בעינה עומדת, ואף אין לי אפשרות להציע לך תפקיד של ניצב במשטרת ישראל, כפי שביקשת. על-כן, ובהתאם לאמור בהחלטתי מיום 08.12.08, הנני שב ומודיעך כי החלטתי בדבר פיטוריך ממשטרת ישראל בעינה עומדת".
