"פשיעה אלימה וזדונית אינה שונה מטרור". כך אמר שר המשפטים ד"ר יעקב נאמן, בהשתלמות בסוף השבוע שעבר בפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין באילת, שנערכה בשיתוף המכון להשתלמות של הלשכה בראשות עוה"ד יוסי מנדלסון וארנה לין, בהשתתפות מאות עורכי דין העוסקים בתחום הפלילי.

בפני עורכי הדין הופיעו, בין היתר: ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, שר המשפטים לשעבר, עו"ד דוד ליבאי, ועו"ד דן אבי יצחק.

יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, התייחסה בפתח ההשתלמות לאירוע התקיפה של הנשיאה דורית ביניש, והדגישה כי עורכי הדין מחזקים את ידי השופטים כולם, ומגנים בכל פה מקרים כאלה. לדבריה, חילופי היועצים המשפטיים לממשלה הם אירוע דרמטי. "מדובר בחילופי אישיות מקצועית של היועץ היוצא, מני מזוז, אשר בלט בעשייתו במלחמה בשחיתות הציבורית והשלטונית, והיועץ הנכנס, עו"ד יהודה וינשטיין, שהינו סנגור מובהק ומוערך, שתחום מומחיותו במשפט הפלילי". עו"ד תורן התייחסה למעצרים המצולמים בתקשורת, וציינה, כי היא מבקשת לגנות את החשיפה הבלתי ראויה של חשודים ועצורים בשלבים המוקדמים של החקירה.

שר המשפטים, ד"ר יעקב נאמן, התייחס לתופעת האלימות הגואה. "לצערנו הרב, הפשע ותופעת האלימות הולכים ומתעצמים. ברור יותר מתמיד, כי אם לא ננקוט יחד באמצעים הראויים, הפשע ייכנס לכל בית בישראל. פשיעה אלימה וזדונית אינה שונה מטרור. אלימות נגד נשים וילדים ומעשי אונס הינם טרור לכל דבר. כמדינה, מוטלת עלינו החובה להחזיר את הביטחון לאזרחים".

השר נאמן התייחס להצעת החוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ואמר, כי ההצעה נועדה למנוע הטלת גזרי דין שונים בעבירות השונות ולאחידות בענישה. "האיסור על הפגיעה המתמשכת בגוף האדם ובקניינו אינו נאכף בצורה מספקת. חייבת להיות הלימה בין העונש המוטל לבין חומרת העבירה. בית המשפט חייב להתייחס לערך החברתי שבחומרת העבירה. אין כאן ניסיון להתערב בשיקול הדעת השיפוטי, אלא ליצור מדרג אחיד לענישה. אנו פועלים גם לקביעת עונשי מוצא בעיקר על עבירות אלימות קשות. כל אלו יביאו לרתיעה מביצוע מעשי פשע ולמיגורו בישראל".

השר נאמן הוסיף, כי הצטיירה בפניו תמונה עגומה אשר איננה מכבדת את עורכי הדין ואת אולמות בית המשפט. "שורר יחס משפיל ופוגע של עורכי הדין בינם לבין עצמם ובינם לבין השופטים, דווקא בתיקים פליליים. נכון, יש בינינו רבים שהם מופת למקצוע, אבל תופעות אלה שציינתי פוגעות במעמד הציבור כולם ובמערכת בתי המשפט כולה". "אני מגנה את האירוע המזעזע והמביש שקרה היום כלפי כבוד הנשיאה השופטת דורית ביניש. מדובר באירוע חריף וקיצוני, אולם איננו תופעה המעידה על המערכת. תופעה זו מחייבת אותנו להוות מופת ודוגמה לכל הקורה באולמות בתי המשפט".


לדברי הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, "מי שעומד בראש הפרקליטות לא יכול שלא לתת בכירה לאינטרסים הצרים של המערכת שבראשה הוא עומד וזו בעיה מבנית קשה. בעיה שנייה שלא ראיתי בדוח שמגר היא נושא אצילת סמכויות הפיקוח של היועמ"ש לפרקליטות המדינה. האצלת כל התפקידים לפרקליטות, לרבות תגובות למשפט חוזר, הביאו לידי כך שליועמ"ש אין שום יכולת לבקר את עבודת הפרקליטות. מלבד תיקים של אנשי ציבור. אני לא משוכנעת שהפיצול בתפקיד ייתן מענה".

שר המשפטים לשעבר, עו"ד דוד ליבאי, התייחס לטענה בדבר ניגוד עניינים לכאורה הקיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואמר "הוא לא היועץ הפרטי של חברי הממשלה. הוא עמוס, נכון. כולם טובעים בעבודה שם בפרקליטות. הוא היועמ"ש, איך יהיה לו זמן. הוא שולט במה שהוא צריך לשלוט. הוא מוסד חשוב וחזק. מי שרוצה להחליש אותו, רוצה להחליש את בג"צ. היועמ"ש לא מנהל את המדינה. ובג"צ לא מנהל את המדינה. בבג"צ מתבררים מינימום של דברים. מה יבטל הפיצול? פיצול פוגע בהיררכיה מאוד חשובה. זה סדר, קו מחשבה ותיאום. הפיצול יקטין סמכויותיו ויביא להחלשת היועמ"ש. תהיינה חוות דעת סותרות; תהיה מלחמת אגו - מה שלא יוסיף לשלטון החוק. מי שממונה על משרד המשפטים הוא לא היועמ"ש, אלא שר המשפטים. אני כן תומך במינוי ועדה שתדון ותמצא פתרון טוב. לכל השאלות העולות מן הסוגיה".

פרופ' זאב סגל התייחס לנימוקים התומכים בפיצול תפקיד היועמ"ש. "העומס שמוטל על בעל התפקיד, ניגוד עניינים מובנה בין היועץ לבין היותו בעל סמכות עונשין ומניעת ריכוז סמכויות יתר בידי אדם אחד, יהיה אשר יהיה. אני חושב שצריך פיצול. כרגע צריך להקים ועדה, אבל לא עם יועמ"שים לשעבר כחברים אלא מעורכי דין, משפטנים, אנשי מדע המדינה ואנשי רוח ושהיועמ"שים לשעבר יופיעו בפניהם".

עו"ד דן אבי יצחק ציין, כי יש לזכור שכל המוסד של היועמ"ש הוא מוסד אנומלי שלא התפתח מתכנון שיטתי. "ירשנו את התפקיד של התובע הכללי מתקופת המנדט, שלו הייתה סמכות רחבה מאוד. הייעוץ והייצוג של רשויות השלטון יכולות ללכת יחד, מפני שמי שנותן עצה, ראוי שיגן עליה בבית המשפט, אבל התפקיד של ראש התביעה הכללית, אין לו קשר הגיוני לתפקידים האחרים. לא מדובר בניגוד אינטרסים מובנה הקיים בתפקיד, אלא בתפקידים שלא נכון שיהיו מרוכזים בידי אדם אחד. העולם כולו מסתדר עם פיצול התפקיד, ואני סבור שההצעה שלי פותרת את כל הבעיות הפרקטיות. אחרי הפיצול תהיה מערכת משפט הרבה יותר טובה. יהיה תובע כללי, שאיש לא יחשוד בו, ויהיה לו גם מעמד ראוי גם מבחינת הליך המינוי וגם מבחינת סיום כהונתו ללא תלות בממשלה. על-פי ההצעה שלי היועמ"ש יצטרך להביא בפני בית המשפט גם את עמדת התובע הכללי, אבל דעתו תכריע. עו"ד אבי יצחק הדגיש, כי לדעתו אין מקום למינוי ועדות נוספות. הענין נדון ונשקל ואין אבן שלא הפכו. נדמה לי שבאיזון הכולל הרפורמה הזו תשפר את מערכת המשפט. היא לא תחליש את היועמ"ש, שיהיה עדיין היועץ, המייצג, האמון על אינטרס הציבור".

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, התייחס אף הוא בראשית דבריו לאירוע התקיפה של הנשיאה ביניש, ואמר, כי "הפגיעה בנשיאה היא פגיעה לא רק באדם אלא במערכת המשפט כולה. נכון יהיה לאמץ בעקבות אירוע זה מסר של עידון הרטוריקה כלפי מערכת בתי המשפט, לא הטחת דברים אלא ביקורת עניינית". ראש הלשכה הזכיר את טקס חילופי היועצים המשפטיים, והתייחס ליועץ הנכנס, עו"ד יהודה וינשטיין. "היועץ הנכנס הוא חבר אישי, אדם שמגיע לתפקיד בחצי השני של העשור השביעי לחיים ובא עם המון רקורד חיובי. אני בטוח שיעשה את התפקיד על הצד הטוב המקצועי וההגון ביותר. בהקשר זה ציין ראש הלשכה, כי הלשכה תקיים ביום 24 בפברואר אירוע חגיגי לכבוד מני מזוז ויהודה וינשטיין בהשתתפות היועצים המשפטיים לדורותיהם ובמעמד נשיאת ביהמ"ש העליון, שר המשפטים, פרקליט המדינה ומנהל בתי המשפט.

באשר לפיצול תפקיד היועמ"ש אמר ראש הלשכה, כי העלה הצעה לפני כמעט שנה, לפיה לא נכון יהיה לפצל את תפקיד היועץ. "בראש הפירמידה צריכה תמיד להיות אישיות משפטית מקצועית ולא פוליטית. אפשר לחשוב על לפצל את תפקיד פרקליט המדינה. שמעתי על מינוי יועץ משפטי למזכירות הממשלה. הבנתי שמני מזוז מסכים לכך ובלבד שהוא כפוף ליועמ"ש ושהיועמ"ש עצמו ימשיך לשבת בישיבות הממשלה. לטעמי, צריך לנהל את הרעיון במסגרת שיח הרבה יותר רחב של הייעוץ המשפטי לממשלה, ואני תוהה על העיתוי. יחד עם זאת, איני שולל את הרעיון לחלוטין, תלוי בכפיפויות ובהקשר".