בית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית המשפט לענייני תעבורה קבע (יום א', 7.3.10) כי הרף שנדרש על-מנת לקבוע אם נהג הוא שיכור באמצעות מכשיר ה'ינשוף' צריך להיות לפחות 66%. בכך זוכתה הנאשמת מלכה עוזרי שהבדיקה בעניינה לא הוכיחה את שכרותה על-פי התחשיב החדש.
עד היום, על-מנת לקבוע שאדם נהג בהשפעת אלכוהול, היו צריכים השוטרים למצוא במכשיר הינשוף ריכוז של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר. על-פי הפסיקה החדשה, נהג ייחשב שיכור רק אם הריכוז שיימצא בבדיקת ינשוף יהיה 400 מיקרו-גרם אלכוהול.
הרכב השופטים בראשות השופט
יוסף ריבלין, ובהשתתפות השופטים חן אביטל ואברהם טננבוים קבע, כי יש להגדיל באופן משמעותי את "טווח הביטחון" המיושם בבדיקות שכרות של המשטרה. זאת, לאור בעיית אמינות העולה מהפעלת המכשיר בידי המשטרה.
"בסופו של יום נחה דעתנו כי המכשיר מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל", נכתב בפסק הדין. "רף האכיפה אותו קבענו העומד על 400 מק"ג בליטר אוויר נשוף, הביא לזיכוייה של הנאשמת בתיק זה".
השופטים ציינו בפסק הדין, כי ההרכב המיוחד של בית המשפט לתעבורה שדן בתיק בהרכב של שלושה שופטים, ביקש לשים קץ למחלוקת המתמשכת ביחס לאמינותו של מכשיר הינשוף.
"אנו ייחסנו לתיק זה חשיבות רבה והתיק נוהל כתיק עקרוני על-ידי שלושה שופטים. אנו מקווים שהמסקנות הסופיות ישימו קץ לריבוי הטענות העקרוניות העולות חדשות לבקרים בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, בשל כך שאמינות הינשוף הוטלה בספק", כתבו.
עם זאת, העירו כי על המשטרה היה לבחון את המכשיר בטרם הכניסו אותו לשירות על-מנת לספק לו חזקת אמינות. "ככלל לטעמנו יש לבנות מסגרת חוקית בה ייבדק כל מכשיר אכיפה חדש לפני שיוכנס לשירות, וליתן לו חזקת אמינות. דרך זו תשחרר את בתי המשפט מדיונים ארוכים ומפרכים. לו הייתה קיימת דרך כזו, היה נמנע גם ההליך שלפנינו", ציינו.
