שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינטשיין, דחה (יום ב', 8.3.10) את בקשתו של
ארקדי גאידמק להפחית את סכום הערבויות אותו חוייב להפקיד בקופת בית המשפט על-מנת להבטיח את התייצבותו למשפט בישראל, וקבע טווח של עשרה ימים נוספים להפקדת הערבות, שאם לא כן תחולט הערבות הקודמת שהעמיד.
בערר שהגישו עורכי-דינו של גאידמק, פרופ'
דוד ליבאי, דפנה ליבאי, רונן רוזנבלום, נתי שמחוני, נטען כי הדרישה להפקדת הסכום בו חויב גאידמק - 3 מיליון דולר - בנוסף על הסכומים שכבר הופקדו על ידו, אינה מידתית ואינה נדרשת לשם הבטחת התייצבותו למשפט.
עוד טענו סנגוריו של גאידמק, כי בכל הפעמים בהם זומן לחקירה העורר התייצב, ועל כן אין חשש שיחמוק מהתיצבות למשפטו. לדבריהם, הסכום שהושת כערובה הוא חסר תקדים ביחס למקרים דומים אחרים, ובהם המקרה של נחום גלמור, שותפו של גאידמק לכתב האישום ומי שנטען כי היה איש קש מטעמו, ועל כן אין לדרוש הפקדה נוספת, במיוחד לאור העובדה שמצבו הכלכלי של גאידמק השתנה לרעה. בבקשה לעיכוב הביצוע הובע החשש, כי אם לא יופקדו הכספים, יוצאו נגד גאידמק צו מעצר וצו חילוט לערבויות המופקדות כבר עתה.
הפרקליטות: "הנסיבות בעניינו של גאידמק לא השתנו"
עוה"ד מטעם הפרקליטות טענו בדיון כי לא נתקיימו כל נסיבות שיש בהן כדי לשנות מן ההחלטה הקודמת. לשיטת המדינה, לא הציג גאידמק כל ראיות להיותו במשבר, ואם לטענתו אחוז אדיר מהונו נמחק, עליו להיחקר על כך ולהציג ראיות לעניין. לטענת המדינה, אין גזירה שווה בין גאידמק לבין מקרים קודמים מן העבר, כיוון שהונו מוערך פי עשרים מזה של גלמור, ועל כן הערובה המרתיעה לעניין התייצבות צריכה להיות גדולה יותר. עוד ציינה הפרקליטות, כי המדינה כבר הסכימה בשעתו להפחתה בערבויות גאידמק וכן לארכות וציינה כי מסוכנותו של גאידמק גברה, שכן הורשע בצרפת בהלבנת הון ויש צו מעצר בינלאומי נגדו.
השופט רובינשטיין ציין כי גובה הערובה אכן נמצא ברף גבוה לעומת זה שהוטל בעבר אך כי "הדבר נבע מטבע הדברים מעושרו של העורר, שהציג עצמו לפני שנים אחדות - כפי שציין בית המשפט המחוזי - כ'שווה' 1.5 עד 2 מיליארד דולר".
רובינשטיין הוסיף בהחלטתו כי "בהתחשב בגודל רכוש כזה, לא הייתה הערובה שהוסכמה בשמי מרום, גם אם לאדם מן היישוב היא נראית גבוהה מאוד. אף אם נניח כי רכוש העורר נפגע במשבר ומסיבות אחרות, קשה להניח כי התאייד, ואם סבור העורר כי יוכל לשכנע בנפילה רבתי עד כי אין בידו לעמוד בהסכמתו, עליו להתייצב לשם כך".
בעניין ההפליה לעומת גלמור קבע רובינשטיין כי "גם אם גלמור עצמו היה בעיני הפרקליטות 'חשוד אי התייצבות', הנה הוא מוצג בכתב האישום כ'איש קש' (ויש שיאמרו מן הסתם 'איש cash') של העורר, וגם אין טענה לגביו לרכוש רב כזה של העורר לפי הצהרת העורר עצמו. על כן, גם אם יש הבדל בערבות ביניהם, שאולי הוא גדול במקצת, אין בכך - בוודאי נוכח הסכמת העורר לערבות שהוטלה עליו - כדי להצדיק התערבות".
בעניין האחרון - נימוק השחיקה ברכושו של גאידמק - קבע השופט ציין שוב רובינשטיין כי על גאידמיק להתייצב ולשכנע את ביהמ"ש בכך, "וככל שלא עשה או יעשה כן, קשה להלום דבריו ולשמוע לו".
