אורי פורת. יליד 26.9.35, ראשון לציון. דור רביעי בארץ. היה נשוי, אב ל-2. נפטר בפברואר 2007 לאחר מחלה קשה.
בן לנכדו של מאיר קרצ'בסקי, ממייסדי ראשון לציון. למד בבית הספר חביב ובגימנסיה הריאלית בעיר. התגייס לצה"ל ב-1953 ושירת בחיל הים בתפקיד סמל מבצעים בשייטת המשחתות. בנוסף כתב בביטאון חיל הים - מערכות ים, ובכך, למעשה, החל את דרכו כעיתונאי.
ב-1956, מיד עם שחרורו מצה"ל, התקבל לעבודה במערכת עיתון ידיעות אחרונות. במקביל החל ללמוד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. למד בפקולטה למדע המדינה ובמדור לעיתונאות בראשותו של ד"ר אמיר אופנר. עקב התקדמותו המהירה בתפקידיו העיתונאיים, הפסיק, כחלוף שנתיים, את לימודיו הסדירים לתואר.
בשנים 1981-1956 (במשך 25 שנים) עבד במערכת ידיעות אחרונות. במהלך השנים מילא במסגרת העיתון תפקידים רבים, בהם: עיתונאי שטח, עורך חדשות, עורך עמודי הפנים, עורך מגזין השבת, תחקירן בכיר, מבצעים מיוחדים ובעל טור אישי. ב-1972 זכה בפרס העיתונות ע"ש שלמה מרץ, בזכות כתבת תחקיר שערך אודות רצח לישנסקי - שטיהרה את שמו של יוסף לישנסקי, איש ניל"י, מהמעשים שיוחסו לו. ב-1973 מונה לראש מערכת ידיעות אחרונות בלונדון, וסיקר עבור העיתון חדשות ופרשנות מאירופה. ב-1976 שב לארץ, ונבחר לסגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב וליו"ר ועדת האתיקה של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. ב-1981 נבחר ליו"ר אגודת העיתונאים, אך עוד בטרם נכנס בפועל לתפקידו, מונה לתפקיד יועץ התקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין (שפרש מהממשלה באוגוסט 1983). לאחר מכן שימש במשך חצי שנה יועץ התקשורת של ראש הממשלה הנכנס, יצחק שמיר. במהלך השנים בהן שימש בתפקיד יועץ התקשורת לשני ראשי ממשלה, עמד בקשר רצוף עם מאות כלי תקשורת, בארץ ובחו"ל, ובהם עם גדולי העיתונאים והשדרים בעולם.
באפריל 1984 מונה פורת למנכ"ל רשות השידור - תפקיד שסיים ב-1989 (עם תום הקדנציה). במסגרת תפקידו וסמכויותיו, היה גם העורך הראשי של הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים. ב-1988 נבחר ליו"ר נשיאות ועדת העורכים. במהלך אותה שנה סיים בהצטיינות יתרה השתלמות בשירות השידור האמריקני - worldnet television (בנושא: "עקרונות הניהול הבכיר בטלוויזיה"), שנערכה מטעם משרד החוץ האמריקני בוושינגטון למנהלי רשויות שידור מרחבי העולם. במהלך אותה קדנציה נקט צעדי ייעול וחיסכון, והצליח להוביל את רשות השידור להישגים מקצועיים וארגוניים, שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בהיווצרות עודף תקציבי בסך 100 מיליון דולר, לעומת גירעון בסך של כ-15 מיליון דולר בתחילת כהונתו ברשות.
עם סיום תפקידו כמנכ"ל רשות השידור (1989) שב פורת לעיתון ידיעות אחרונות ועסק במיוחד בכתיבה פובליציסטית. ב-1991 פנה לעסקים פרטיים, ומונה למנכ"ל חברת האולפנים גלובוס גרופ (ג.ג.) שבשליטת איש העסקים יורם גלובוס. חברה זו הקימה אולפני שידור והפקה במרכז התקשורת של החברה בנווה אילן. אולפנים אלה סיפקו, למעשה, את התשתית לאמצעי ייצור בתחום ההפקה, המשמשת ערוצי טלוויזיה - ערוץ, 1 ערוץ 2 וחברות הכבלים. במסגרת תפקידו, ובמקביל לתפקידיו העיסקיים-ניהוליים, עסק פורת בהפקת סרטי קולנוע, תוכניות וסידרות טלוויזיה עבור גורמי שידור בארץ ובחו"ל. ב-1994 מונה ליו"ר קבוצת גלובוס גרופ, הכוללת (מלבד האולפנים): רשת בתי קולנוע (140 אולמות), רשת ספריות וידאו (יונייטד קינג) וחברת הפצה של סרטי קולנוע (סרטי נח).
בפברואר 1998 מונה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, למנכ"ל החדש של רשות השידור, לקדנציה נוספת בת חמש שנים. עם כניסתו לתפקיד עזבת את תפקידיו העסקיים הפרטיים. באוגוסט 2001 התפטר מתפקידו, לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לפטרו.
בפברואר 2007 נפטר לאחר מחלקה קשה.
