ההסתדרות תחזיר עד 50 מיליון שקל ליותר מ-500 אלף מחבריה במגזר הציבורי, מהם גבתה דמי חבר גבוהים מן המותר. כך נקבע בהסכם פשרה בתביעה ייצוגית, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז.
את התביעה הגישו ענבל סוסתיאל, ניר קריים ומיכל בן-חור, המיוצגים בידי עוה"ד עופר פירט, בועז וילנסקי ודוד סולמא. היא עוסקת כאמור בדמי החבר בהסתדרות לעובדי המגזר הציבורי, העומדים על 0.9% מהשכר למי שחבר בהסתדרות ו-0.7% כדמי טיפול מקצועי-ארגוני ממי שאינו חבר בה. תעריפים אלו כפופים לתקרה שנקבעה בהסכמים הקיבוציים.
התובעים טענו, כי במקרים מסוימים נגבו דמי חבר ממי שאינם חברי הסתדרות. במקרים אחרים נגבו דמי חבר בכפל, למשל: כאשר התשלום נוכה בידי המעביד משכרו של העובד, ובמקביל העובד שילם את אותו סכום בעצמו. ההסתדרות החזירה הפרשים אלו בערכים נומינליים בלבד, והתובעים טענו שבכך פעלה בתרמית, ברשלנות ובניגוד לחוק הגנת השכר.
הסדר הפשרה מתייחס לשתי קבוצות נפרדות של עובדים. האחת: מי שנגבו ממנו דמי חבר בכפל או ביתר בשבע השנים שעד 2.8.2009. סכומים אלו יוחזרו בערכם הנומינלי בצ'ק לפקודת אותו חבר, ובסך-הכל - 6.76 מיליון שקל.
הקבוצה השנייה כוללת כל אדם שנגבו ממנו דמי חבר בשבע השנים שקדמו לחתימת ההסכם, כאשר אין אסמכתא ממוחשבת להצטרפותו להסתדרות. תובעים אלו, אשר ייבחנו פרטנית לאחר שיפנו מיוזמתם להסתדרות, יקבלו פיצוי בשיעור 75% מההפרש בין דמי החבר לדמי הטיפול, בערכים נומינליים, ובלבד שהפיצוי עולה על 75 שקל. הסכום המירבי לקבוצה זו הוא 44.6 מיליון שקל.
לצורך חישוב הפיצוי, שכרו הצדדים את רו"ח (וח"כ לשעבר)
אהוד רצאבי, אשר חוות דעתו זכתה לשבחיה של השופטת
אסתר שטמר. הוא העלה, כי דמי חבר בכפל נגבו מלמעלה מ-20,000 איש, ואילו מ-16,000 איש נגבו דמי חבר ביתר.
משמעותית הרבה יותר הייתה הגבייה ממי שכלל אינם חברי הסתדרות. לפי ממצאיו של רצאבי, מדובר בכחצי מיליון עובדים במגזר הציבורי, מהם נגבו 65 מיליון שקל שלא כדין. כאמור, הפיצוי יעמוד על 75% מסכום זה, דהיינו 44.6 מיליון שקל לכל היותר. עם זאת, 300,000 מתוכם לא יקבלו פיצוי, שכן הוא נמוך מהסף של 75 שקל.
לצד אישור הסכם הפשרה, קבעה שמטר גם תגמול של 30,000 שקל לכל אחד מהתובעים. לעורכי דינם נקבע שכר טירחה מיידי של 1.35 מיליון שקל. הם יקבלו 960,000 שקל נוספים לאחר שההסתדרות תשלם לקבוצה השנייה 10 מיליון שקל מתוך הפיצוי.
