בפרשת שחורי אומרת המדינה, כי עו"ד שחורי הגישה בקשה לכופר בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אך בקשתה נדחתה. שחורי ביקשה ממוגמי סיוע, והוא הציג בפניה את רן הדר (חברו של ואנונו). הדר ביקש תחילה תמורה במזומן, אך כאשר מוגמי סירב להעביר מסר זה, הציע למנותו לתפקיד בקדימה - אולי לאחראי על אבטחת מחשבים ואינטרנט.

בשנת 2009 נפגשו ואנונו ושחורי, וזו ביקשה את עזרתו. בתמורה ביקש ואנונו למנות את הדר לתפקיד בקדימה, אך הדבר לא יצא לפועל בשל פטירתו של הדר באוקטובר 2009. בסופו של דבר, אומרת המדינה, לא קידם ואנונו את עניינה של שחורי. עם זאת, בשנת 2010 הצליח ואנונו לסייע במינויו של נמרוד שחורי, בנם של משה ודליה, לגובה ביחידה אכיפה וגבייה ברשות. בפרשה זו הוא מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע ובלקיחת שוחד.

לאחר שבן-דוד בדק את תיקו של יעיש, הוא הודיע ששכר הטירחה הכולל יהיה 240,000 שקל. יעיש סירב ועמד על כך שישלם רק 60,000 שקל. יעיש מסר על כך לואנונו, שהנחה אותו לחתום על הסכם שכר הטירחה המורחב, אך הבטיח לו שבפועל יהיה עליו לשלם רק 100,000 שקל נוספים - אותם יעביר לידי ואנונו.

יעיש שילם לשיף 40,000 נוספים, ובהמשך נתן לואנונו 100,000 שקל במזומן. ואנונו הבטיח להעביר את הכסף לידי ברזילי. למעשה, נטל ואנונו לעצמו 20,000 שקל ואת היתרה העביר במזומן לשיף.

מאחר שלמרות כל זאת נמשך הטיפול בעניינו של יעיש בידי פקיד שומה 3, פעל ואנונו כדי להפסיק טיפול זה. ואולם, בפועל בוטל ההסכם עם יעיש בדצמבר שעבר.

באישום זה מואשם ואנונו בקשירת קשר לבצע פשע, בשלוש עבירות של קבלת שוחד ובסחיטה באיומים, עוד מואשם ואנונו בפרשה זו בהעלמת 300,000 שקל - סך הכנסותיו מיעיש - ובשיבוש החקירה בעניינו.

בפרשת פרץ ויעיש מעורבים, לטענת המדינה, גם נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר, ראובן שיף, ורו"ח שי בן-דוד ממשרדו; קותי ברזילי, שוטר לשעבר ואיש עסקים בהווה, המקורב לשיף והקשור לחברת קלאב הוטל; יואל מוגמי, יועצו של שחורי בקדימה; ורן הדר, חברו של ואנונו ומי שנטל חלק מרכזי בתיווך בינו לבין הנישומים.

לדברי המדינה, בשנת 2007 רקמו ואנונו והדר תוכנית, לפיה הדר יפנה לוואנונו נישומים שבעניינם יטפל תמורת שוחד, ומוגמי התבקש לסייע באיתור נישומים כאלו.

בתחילת שנת 2008 נקבעה לפרץ שומה לפי מיטב השפיטה בסך 350,000 שקל. פרץ ויעיש פגשו במקרה את מוגמי וביקשו את עזרתו. מוגמי יצר קשר עם ואנונו, אשר הבטיח להפחית את סכום השומה ל-180,000-150,000 שקל תמורת שוחד בסך 50,000 שקל. פרץ סירב.

לאחר מכן החליט ואנונו לבדוק את תיקו של יעיש והודיע לו על כך, כדי להטיל עליו אימה. ואנונו ומוגמי סיכמו, כי הדר ידרוש מיעיש 200,000 שקל תמורת סגירת שומותיו לשנים 2008-2004. יעיש נענה ושילם את הכסף במזומן דרך מוגמי, שנטל לעצמו 30,000 שקל.

למרות זאת, זומן יעיש לדיון בפקיד שומה ת"א 3, והוא התלונן על כך בפני ואנונו. הלה טען, כי התשלום נועד לסגור רק את ההליכים הפליליים ולא את האזרחיים.

בהמשך לכך, יצרו ואנונו, הדר וברזילי קשר עם שיף, והפנו את יעיש אליו כדי שיטפל בתיק השומה שלו. ואנונו אמר ליעיש, כי יטפל בענייניו באמצעות רואה חשבון וכי עליו לפעול לפי הנחיותיו של הדר. האחרון מסר ליעיש, כי יהיה עליו לשלם לשיף 60,000 שקל.

בנושא קובי מימון טוענת המדינה, כי תיקו הועבר לטיפולו של ואנונו ביולי שעבר. התיק היה מסווג כ"תיק בירורים" והוא הכיל מידע גולמי בלבד (הכולל מידע גלוי ומידעים ממקורות לא גלויים), שהיה צורך לפתח אותו, והיה צריך לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי שיבשיל לחקירה.

באוגוסט שעבר נפגש ואנונו עם מוגמי ושאל אותו אם הוא מכיר את מימון. משנענה בחיוב, הנחה ואנונו את מוגמי לומר למימון שיש לו בעיות במס הכנסה והוא מסובך, וכי יש כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. ואולם, הוסיף ואנונו, ניתן יהיה להסדיר את ענייניו תמורת 125,000 דולר. מוגמי העביר את המסר, אך מימון דחה אותו. בפרשה זו מואשם ואנונו בסחיטה באיומים, בשיבוש מהלכי משפט ובלקיחת שוחד.

בנושא מילוא אומרת המדינה, כי מדובר בפעילותו כבעל מניות בחברות ללימודים. מילוא נחקר באזהרה בספטמבר 2004 בשל חוב ניכויים של אחת החברות שבבעלותו, חוב שהגיע ליותר מ-500,000 שקל. החברה ניסתה לפרוס את חובה לתשלומים ואף פנתה בנושא לבנימין נתניהו, שהיה אז שר האוצר, אך נדחתה.

בסוף 2004 פנה מילוא למוגמי, אותו הכיר מפעילותו הפוליטית, וביקש את עזרתו. מוגמי יצר קשר עם שלמה אלמגור, שהיה יו"ר סניף הליכוד בבני ברק ועובד משרד התמ"ת, והלה יצר קשר עם ואנונו. האחרון הבטיח לסייע בהשגת הסדר פריסה, למרות שידע שהממונים עליו כבר דחו בקשה דומה.

ואכן, ואנונו הורה לגובה הראשי בפקיד שומה דן, לפרוס את החוב ל-24 תשלומים, תוך ויתור על קנסות והפרשי ריבית והצמדה. ההסדר הוסווה כחלק ממבצע "מס וחלילה" לפרעון חובות מס. בפועל, לא עמדה החברה גם בהסדר זה והוגש נגדה כתב אישום. בפרשה זו, בה לא נטען שוואנונו קיבל תמורה כלשהי, הוא מואשם במרמה והפרת אמונים.

האישום האחרון נוגע לאודי ראובן, שהיה קרוב משפחתו של ואנונו ואיש עסקים. ראובן ביקש להעביר תיק של חברה שבבעלותו מפקיד שומה חדרה לפקיד שומה ירושלים 2, כדי שיוכל לזקוף הכנסה שקיבל לתיק האישי ולא לתיק החברה, כך שיוכל לקזז ממנה הפסדים שצבר.

לאחר שהבקשה נדחתה, ביקש ראובן את עזרתו של ואנונו. הלה פנה ליצחק בורשטיין, שהיה פקיד שומה ירושלים 2 ומיודד עימו, וביקש שיפעל להעברת התיק, וכך נעשה. בפרשה זו מואשם ואנונו במרמה והפרת אמונים.


רשות המיסים: נסייע לגופי האכיפה


רשות המיסים מסרה בתגובה, כי היא רואה בחומרה רבה את החשדות לכאורה העולים מכתב האישום. לדברי הרשות, היא סייעה בקידום החקירה ככל שנדרש, וזאת מתוך אינטרס ציבורי ומערכתי לבירור החשדות עד תום. הרשות פועלת באופן מתמיד יחד עם גופי האכיפה לאתר ולבער מתוך המערכת כל מקרה של התנהלות בלתי ראויה.

יחד עם זאת, נאמר עוד, רשות המיסים מונה אלפי עובדים מסורים המבצעים את תפקידם נאמנה ומתוך תחושת שליחות. גם אם החשדות יתבררו כנכונים, עדיין מדובר באירוע נקודתי ואין להטיל דופי במערכת שאין חולק על תרומתה לכלכלת המדינה.