מומחי הביטחון מודאגים מספטמבר

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ שאול מופז (קדימה) ערכה (יום ב', 16.5.11) דיון שני בסדרה לקראת האפשרות שהאו"ם יכיר במדינה פלשתינית עצמאית בספטמבר. לדיון היום זומנו מספר רב של מומחים מתחומי האקדמיה, התקשורת, הביטחון והמודיעין לשעבר.

בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה מופז כי לאור השינויים הטקטוניים המתרחשים במזרח התיכון נדרשת ועדת החוץ והביטחון לבחון את מרחב הגמישות שקיימת לישראל לקראת האפשרות כי בספטמבר יכיר האו"ם במדינה פלשתינית.

• פרופ' שמעון שמיר אמר כי"בהיבט המדיני לא ניתן להתעלם מעצם קיומה והשפעתה של תנועת החמאס בזירה כמו גם מהעובדה שהאהדה לפלשתינים בעולם הולכת וגוברת. מדינת ישראל חייבת לצאת ביוזמה מדינית ולא להיות בעמדת המתגונן. אם לא כן נימצא את עצמנו בצד של המפסידים".

• ד"ר דן שיפטן טען כי "לא היה בעבר וגם אין סיכוי בעתיד להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינים. לעולם ימשיכו להיות פערים בעמדות בין הצדדים בתחום הביטחוני, הגבולות והפליטים. בנוסף יש להוסיף את גישתו של ממשל אובמה כלפי שישראל וחוסר הוודאות הכלכלית באזור. מומלץ לישראל לפעול באופן חד-צדדי תוך וויתור מדורג על השטחים המאוכלסים בריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית בגדה. לא משום שזה יביא שלום אלא משום שזה יורד את העומס מישראל ויקנה לנו זמן בזירה הבינלאומית".

• שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, פרופ' גבריאלה שלב אמרה כי "האו"ם מהווה היום את המקום המרכזי בו מתקיימת הפעילות נגד ישראל. מעמדה של ישראל באו"ם נמצא בשפל המדרגה. חילופי השלטון בישראל לא הועילו למעמדה של ישראל בעולם. הכרזה חד-צדדית במדינה פלשתינית האו"ם לא תביא לפלשתינים תועלת ואף תרחיק את האפשרות לשלום. בעצרת הכללית אין לישראל שום סיכוי להתמודד עם המהלך הפלשתיני. ארה"ב מאוד לא מעוניינת להטיל ווטו באו"ם על ההכרה במדינה פלשתינית".

• פרופ' אלי פודה ציין כי "השינויים במזרח התיכון משפיעים במישרין על הזירה פלשתינית ומכאן שיש בשינויים אלו פוטנציאל חיובי לפתרון הסכסוך. הפלשתינים החליטו לפנות לאו"ם בשל חוסר האמון שלהם ביכולת לקדם את האינטרס דרך המו"מ. מדינת ישראל מעולם לא יצאה ביוזמה מדינית למרות שזה אינטרס שלה בהעברת האחריות לצד הפלשתיני".

• ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) אהרון זאבי פרקש אמר כי "באירועים אתמול ניתן לזהות בוודאות את טביעות האצבע של אירן. הבדלי הגישות במעורבות של ארה"ב באירועים במצרים ולוב לבין המעורבות במהומות באירן הובילו את הפתח והחמאס לפיוס הפנימי. ישראל צריכה לקדם מו"מ תוך התעקשות מוקדמת על תנאי הקוורטט".

• ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי ציין כי "אבו מאזן הלך להסכם הפיוס לא משום שהוא אוהב את החמאס, אלא משום שהבין שאין לו יכולת להתקדם את האינטרסים של הפלשתינים בלעדיו. במצב הנתון, מו"מ להסדר קבע הוא בלתי אפשרי עבור ישראל. כאשר אין פתרון נראה לעין התרחישים השליליים הולכים וגוברים. הדבר היחיד שניתן לעשות בשלב זה הוא ללכת להידברות לצורך הסדר זמני. קשה לדעת האם הממשל האמריקני ב-2016 יהיה טוב יותר עבור ישראל ולכן מוטב לפעול כבר היום".

• סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל.) עוזי דיין אמר כי "בטווח הארוך יש בשינויים המתרחשים במזרח התיכון מקור לאופטימיות. הסכם הפיוס שנחתם בין הפתח לחמאס יביא לקיצה של תנועת הפתח. מדינת ישראל חייבת לשמור על עומק אסטרטגי הכולל את בקעת הירדן לצורך שימור יכולתה להתמודד מול האיום האירני".

• הכתב לענייני ערבים של הערוץ הראשון, עודד גרנות, טען כי "בחברה הפלשתינית ובתנועת הפתח בפרט אין קונצנזוס בדבר צורך בפניה לאו"ם. להכרה במדינה פלשתינית באו"ם אין משמעות על הנעשה בשטח. בהכרה במדינה פלשתינית באו"ם יש רק צעד תעמולתי שיפגע בישראל. הכרה באו"ם ללא התקדמות בשטח היא מתכון להגברת המתח. אסור לישראל לאבד את הקהילה הבינלאומית, אסור להיתפס כסרבנים. נכון לומר כן אבל עם תנאים".

• עו"ד פנינה שרביט-ברוך ששימשה בעבר כראש מחלקת הדין הבין הבינלאומי בצה"ל ציינה כי "מבחינה משפטית הכרה במדינה פלשתינית באו"ם תגדיר את הנוכחות של צה"ל בשטחים כצבא פולש. בנוסף לרשות הפלשתינית כמדינה תהיה הזכות לחתום על הסכמים ואמנות בינלאומיות".

• העיתונאי יוני בן מנחם ציין כי "האירועים אתמול יצרו מצב חדש במאבק הפלשתיני. לקראת ספטמבר סביר שניראה אירועים דומים בתדירות גבוהה יותר ובהיקף נרחב יותר. האירועים אתמול חייבים להדליק בישראל אור אדום. החמאס הבין שהפתח עומד להגיע להישג מדיני באו"ם ולכן החליט ללכת להסכם הפיוס. לאחר ספטמבר ישראל תפסיק להיות אי של יציבות אזורית וערביי ישראל צפויים להצטרף לאינתיפאדה".

מופז התייחס בסיום הסקירה של המומחים ואמר כי "אין ספק שהאירועים אתמול יצרו מצב חדש עבור ישראל שלא הייתה מעורבת עד אתמול באירועים המתרחשים במזרח התיכון. המצב החדש מחייב את ישראל לצאת וליזום אחרת סדר היום לא יקבע על ידנו וגם לא נוכל להסביר את עצמנו לעולם. לצערי אין בישראל יד מכוונת לקראת ספטמבר".

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) אמר כי "הפלשתינים הפסיקו לפספס כל הזדמנות. הם למדו שבמקום אבנים הם יכולים להשיג יותר דרך עניבות. הסטאטוס קוו הקיים הוא המצב הגרוע ביותר לישראל. חמאס לא היה הולך להסכם הפיוס אם הפתח היה מקיים מו"מ עם ישראל. הפכנו לסרבני שלום. מי שמדבר על שלום חייב לדעת לשלם, גם אם המחיר כבד".

ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) טען כי "הסכנה לישראל היא ברורה ומיידית. אנחנו רואים את הקרחון מול העיניים אבל מתעלמים ממנו".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), ציין כי "כבר ב-1988 האו"ם הכיר במדינה פלשתינית כך שאין הבדל מהותי פרט לכך אנחנו מנסים להפחיד את עצמנו. יש מדינה פלשתינית והיא בירדן. גם רבין אמר שמדינה פלשתינית תקום רק על חורבנה של מדינת ישראל".

ח"כ רוני בר און (קדימה), טען בדיון כי "כל עוד ישראל ניהלה מו"מ היא נתפסה כמבוגר האחראי. אסור להמתין עד שתסתיים תקופת חוסר הוודאות המתמשכת, אין לנו זמן לבזבז".

ח"כ אבי דיכטר (קדימה), אמר כי "אבו מאזן צפוי לנתק עד ספטמבר כל קשר עם ישראל כדי למנוע אפשרות לעצירת התהליך בהכרה פלשתינית באו"ם משום שהוא יודע שמה שהוא יקבל באו"ם יהיה משמעותי יותר ממה שהוא יוכל לקבל באמצעות המו"מ".

ח"כ אורית זוארץ (קדימה) אמרה כי "אנחנו מתעסקים כל הזמן במגננה מול הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות אדם. הכנסת חייבת לתת גיבוי למהלך שייתן תמיכה כלכלית למתיישבים שיחזורו לשטח הריבוני של ישראל מהשטחים. לימין הקיצוני בישראל שמחזק את המאחזים יש מקום נכבד בדה-לגיטימציה המופעלת כנגד ישראל בעולם".

ח"כ נחמן שי (קדימה) טען בדיון כי "הפעילות של הפלשתינים מביאה אותנו למקום שאין לנו תשובה הולמת. אנחנו מסתכלים אל האירועים מהצד ולא עושים דבר".

ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו), ציין כי "אתמול נפל דבר בישראל כאשר נפגעה ריבונותה של המדינה".

ח"כ זאב בילסקי (קדימה) שאל בדיון "מדוע ישראל הייתה צריכה להכריז על כך שהיא לא מעבירה לפלשתינים את כספי המיסים, אם היה ברור מלכתחילה שבסוף הכסף יעבור. הגיע הזמן ליוזמה מדינית ישראלית".

ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) טענה כי "אנחנו נמצאים אחרי 17 שנה של יוזמות מדיניות שבסופו של דבר רק הקצינו את העמדות של הצד השני. ההסכם בין פתח לחמאס הוא הזדמנות עבור ישראל".

ח"כ בנימין בן-אליעזר (עבודה) ציין כי "אנחנו סובלים היום ממחדל מתמשך שהחל עוד ב-67'. מעולם ישראל לא הגדירה מה הם היעדים שלה. כולם דחו את הקץ והיום אנחנו במצב של התגוננות ובעתיד יהיה עוד יותר גרוע כאשר הם יפרצו להתנחלויות. הקיפאון המדיני פוגע משמעותית גם בתחום הכלכלי כאשר לאט-לאט שווקים נוספים נסגרים בפני ישראל".