שורה ארוכה של אקדמאיים בכירים מתחום מדעי החברה והרוח, פנו בשבוע שעבר לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, וליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בקריאה לבלום את הליכי חקיקת הצעת החוק הממשלתית המבקשת לעקוף את פסיקת בג"ץ ולהכשיר את כבילת מהגרי העבודה למעסיקיהם. ההצעה תעלה (יום ב', 16.5,11) להצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, עם חזרתה מפגרת האביב.
בין החותמים על המכתב, הכולל מעל 200 אקדמאיים בכירים, גם פרופ'
זאב שטרנהל, פרופ' זהבה סולומון, פרופ'
סמי סמוחה, פרופ'
אמנון רובינשטיין, פרופ'
מרדכי קרמניצר, פרופ' נמרוד אלוני, ד"ר צביה ולדן, ד"ר גדי טאוב, פרופ' אביעד קליינברג ופרופ'
נעמי חזן.
על-פי הצעת החוק, שר הפנים יהיה רשאי לקבוע לגבי מהגרי עבודה בתחום הסיעוד את מספר המעסיקים שהם רשאים לעבור ביניהם. ההצעה מוסיפה וקובעת כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע לגבי מהגרי עבודה אזור גיאוגרפי מוגבל שרק בו הן יהיו רשאים לעבוד. עוד קובעת ההצעה, כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע את תחום עיסוקם של מהגרי עבודה, ובפועל - לכבול מהגרי עבודה לתתי-תחומים בענף הסיעוד, כגון סיעוד קשישים, סיעוד במקרים של מוגבלות קשה, סיעוד קטינים וכיוצא בזה.
בחודש מרס האחרון, ערב צאת הכנסת לפגרת האביב, פנו ליו"ר הכנסת עשרות משפטנים בכירים, ובהם שופטים בדימוס ואנשי אקדמיה, והתריעו מפני פגיעותיה האנושות, לדבריהם, של הצעת החוק, בזכויות היסוד של מהגרי העבודה. בעקבות זאת, נדחתה ההצבעה על הצעת החוק.
עתה, עם חידוש הדיון בהצעה, הצטרפו כאמור לפנייה זו האקדמאים מתחומי מדעי החברה והרוח. בפנייתם מזהירים החותמים על המכתב כי קבלתה של הצעת החוק "תביא לפגיעות רב ממדיות בזכויות אדם בסיסיות". "משמעות ההצעה", נכתב עוד, "היא שמהגרות עבודה בענף הסיעוד לא תוכלנה, כעניין מעשי, לעבור בין מעסיקים באופן חופשי, וכי מי שתתפטר מעבודתה ללא הרשאה תהפוך חשופה למעצר ולגירוש".
עוד הם מציינים בפנייתם, כי "כבילת מהגרות עבודה למעסיקיהן, ניצול מצוקת הכלכלית והרחבת הפגיעה בזכויותיהן כעובדות אינם תחליף למדיניות רווחה ניאותה כלפי קשישים וכלפי אנשים עם מוגבלות הזקוקים לטיפול סיעודי".
לדברי פרופ' זהבה סולומון, כלת פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית, "הצעה זו עוסקת בעיקרה בנשים, שהן רובם המוחלט של המועסקים בתחום הסיעוד. תוצאות החוק תהא סיכול יכולתן של עובדות בענף הסיעוד להיחלץ ממצבים של העסקה פוגענית".
פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה, הוסיף כי "למהגרות עבודה בענף הסיעוד, שהרחיקו מעל משפחותיהן ומדינותיהן על-מנת לבוא לישראל; מי שתרומתן ליחידים למשפחות ולחברה בישראל לא תסולא בפז - יש לגמול באמצעות מתן תנאי העסקה הוגנים ושכר הולם, לא בניצול, בעושק וביצירתה של מערכת חוקית שאינה אלא הזמנה פתוחה להתעמרות".
